חזרה לדף התוצאות

מגן מירה /// סופרת /// נולדה בכפר סבא, ישראל /// 1950 /// גיל: 71
כותב/ת הערך: רודין שי, שוורץ יגאל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons צילום: Bodo Gierga

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

פרוזה

פרסים

פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-05-01 00:00:00

סופרת
נולדה בכפר סבא להורים יוצאי הקיבוץ הדתי עלומים-סעד. אמה גדלה בבית חרדי בשכונת מאה שערים בירושלים, ואביה בכפר סבא. למדה בתיכון "מורשת" בכפר סבא. שירתה בנח"ל בקיבוץ טירת צבי, שם הכירה את בעלה, ישעיהו מגן. עסקה כשנתיים בהוראה בכפר מימון בנגב, בהמשך עברה לבאר שבע, עבדה כמה שנים בביטוח הלאומי ולמדה במקביל מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהזוג עבר להתגורר בשכונה דתית בגילה שבירושלים, ביצעה הסבה מקצועית ולמדה סיעוד בבית הספר לאחיות של בית החולים הדסה עין-כרם בהר הצופים, והשתלבה בו כאחות. בתקופה זו החלה לכתוב את סיפוריה הראשונים, שבהם קיים הדהוד של הוויית בית החולים. רצונה להקדיש זמן רב יותר לכתיבה עודד אותה לקבל את משרת מזכירת "בית הסופר" בעיר העתיקה (1990). כאשר אירגנה סדנה לכתיבה יוצרת בהנחיית הסופר יוסל בירשטיין, העבירה לו שניים מסיפוריה בעילום שם. בירשטיין הפציר בה להמשיך ולכתוב.
קובץ סיפוריה הראשון, "כפתורים רכוסים היטב", ראה אור בסדרת "צד התפר" בהוצאת כתר (1994). הקובץ, שזכה לביקורות אוהדות, שייך אותה לשורה של סופרות המזוהות עם העולם הדתי-לאומי או החרדי, הן מתוקף רקען הביוגרפי והן לאור הדהודו ביצירתן, דוגמת חנה בת שחר ויהודית רותם – אם כי כבר מקובץ זה ניכרים מאפיינים סגנוניים ייחודיים לה.
יצירתה כוללת סיפורים קצרים ורומנים. קובץ הביכורים כלל תריסר סיפורים וסימן אותה ככותבת בעלת דמיון יוצר, עין רגישה, יכולת נרטיבית ושפה עשירה. הסיפורים כתובים בסגנון של ריאליזם לירי ונמסרים על ידי מספר בגוף ראשון, ברצף לא-כרונולוגי. הסיפור מתחיל מן ההווה וממשיך אחורה וקדימה. שזירת האירועים בדרך זו יוצרת קישורים מותחים בין הזמנים. העלילות בקובץ נפתחות בתיאורו של מצב טריוויאלי או באירוע המצטייר כבנאלי למראית עין, ורק בהמשך מתברר שלא ניתן להניע את הסיפור אל שיאיו הדרמטיים ללא פרטים אלה.
הרומן שלה "אל תכה בקיר" (1997) מסמן את מעברה המהיר מהסיפור הקצר אל הרומן, המאפיין את כתיבתה מאז ואילך. הרומן מפתח את נושאו המרכזי של קובץ סיפוריה הראשון – המתח בין יצרי אדם למצוות הדת, התובעות ריסון עצמי. עלילתו מתפתחת סביב דמותה של יסכה, צעירה בת עשרים וחמש העוקבת שנים אחרי השכן האלמן אלישע, שאשתו עלמה מתה בלדתה ובתו הדה גודלה על ידי אמה של יסכה. שלוש הנשים, המצטיירות כמנוגדות זו לזו, מעלות תמונה אנלוגית של גורל נשי, בחירות נשיות ומאבק על מימוש עצמי.
הרומן השני והמוערך שלה, "בשוכבי ובקומי, אישה" (2000), עוסק באימהוּת, נושא שעמד באותן שנים במוקד כתיבתן של כמה סופרות. מגן מציגה דגמי אימהוּת שונים גם ברומן "פרפרים בגשם" (2005), שבו היא מקיימת היפוך מגדרי, כאשר דמות מרכזית גברית מובילה את עלילת הרומן.
"בשוכבי ובקומי, אישה" קורא תיגר על ז'אנר הרומן הרומנטי. גיבורת הרומן מצטיירת כפמיניסטית מורדת, שחרף עברה הדתי אוזרת עוז ונכנסת להיריון ללא נישואים וללא בן זוג. באמצעות עיצוב מעמיק של הקשרים הסבוכים בין זהות מקצועית, מימוש ארוטי וזהות משפחתית חושפת המחברת את המורכבות של הקיום הנשי בעידן המודרני, וזאת חרף השחרור שהושג במהפכה הפמיניסטית. נושא האימהוּת ה"אחרת" מופיע גם ברומן "מלאכיה נרדמו כולם" (2003). מוריה, גיבורת הספר, מממשת את אימהותה הן בדרך הביולוגית והן על ידי אימוצו של ילד חוסה. ילד חריג מופיע ברומן "ימים יגידו, אנה" (2008) ונערה חריגה, הכמהה לאימוץ במשפחה הפגומה של הגיבורה המספרת, מופיעה ברומן "וודקה ולחם" (2010). ייצוגו של האחר: ילד, נער או מבוגר חריג, משמש עבורה כמין מקפצה להתמודדות עם סוגיה מרכזית בעולמה: הזיקה שבין אחרות, חסד ורליגיוזיות. דומה שתפישת עולמה בהקשר זה יונקת הן מהמסורת היהודית והן, באופן מפתיע לכאורה, מהמסורת הנוצרית.
ב-2012 פורסם ספרה "עיניים כחולות מדי". נושא מרכזי ברומן זה הוא עריצותו של הזמן ומודעותן החריפה של הדמויות – ארבע נשים וגבר אחד – לגורם מכריע זה בחייהן. כל אחת מהן מתמודדת על פי דרכה, הישרה או הנפתלת, עם התשוקה להספיק לחיות ולאהוב לפני ניצחונו הידוע מראש. הדמויות בספר זה, כמו בספריה הקודמים, מוארות באור של חסד. אך כאן, לראשונה, באורח מכוון ובולט, אור זה אינו מטשטש סדקים וחולשות החורצים את חייהן.
ב-2015 פרסמה מגן את הרומן אחותו של הנגר, רומן בעל ממדים תיאולוגיים יהודיים ונוצריים שבמרכזו אישה שגורל שרירותי מנפץ את חייה. הגיבורה, מעין איוב מודרני, בוחנת שאלות גדולות של גורל, אמונה ובחירה. ספרה האחרון עד כה של מגן הוא מיכאלה (2018), רומן שבמרכזו היחסים בין פסיכולוגית מצליחה לבין אחותה שמנסה להיגמל מהתמכרותה לאלכוהול.
ספריה תורגמו לכמה שפות. היא זכתה בכמה פרסים, בהם פרס קרן אולשוונג (1995) ופרס לסופרים עבריים ע״ש ראש הממשלה לוי אשכול ז״ל (2005).

ישראל, יעל. "עדיין רוצה להיכבש". "עתון 77" 243. 2000. 10; לאופר, רות. "כפתורים מקושטים". "עתון 77" 182. 1995. 10; פרליס, איזה. "החיים שיש להם גדר". "הדאר" י"ד. 1998. 18-19; קרפ, עלית. "בחזרה לעדן: '"וודקה ולחם"' מאת מירה מגן". "הארץ" ספרים. 28.4.2010.

שי רודין ויגאל שוורץ

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל תכה בקיר, בשוכבי ובקומי, אישה, וודקה ולחם, ימים יגידו, אנה, כפתורים רכוסים היטב, מלאכיה נרדמו כולם, עיניים כחולות מדי, פרפרים בגשם

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, הדאר, עתון 77

תגיות חופשיות

אחרות, החברה הדתית, מגדר, נצרות, פמיניזם, רליגיוזיות

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
מדעי ההתנהגות
סיעוד

בקשר ספרותי עם
בירשטיין יוסל

תומכים ו/או מורי דרך
בירשטיין יוסל

משפיעים
חנה בת שחר
יהודית רותם

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
44 (1994)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.