חזרה לדף התוצאות

מגד מתי /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בקוטנו, פולין /// 19232003 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

מתח
סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

מסה
עיון
עריכה
פרוזה

שפות יצירה

אנגלית
עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-05-01 00:00:00

סופר וחוקר ספרות
נולד בקוּטנוֹ, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו ועם אחיו הבכור, אהרן מגד. גדל ברעננה וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ויצא עם גרעין של תנועתו להכשרה בקיבוץ משמר העמק. הצטרף לפלמ"ח והיה פעיל בו בעיקר בתחום התרבות. לימים השתתף, לצדו של זרובבל גלעד, בעריכת ספר הפלמ"ח על שני כרכיו (1954-1953). אחרי הפוגה, שבה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, נשלח ב-1947 לאירופה מטעם "ההגנה" לסייע בהעלאתם של פליטי השואה ארצה. בשובו לארץ השתתף במלחמת העצמאות. לאחר מכן עסק בהוראה בקיבוץ גבעת חיים וב"סמינר אורנים".
ב-1943 החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית והמשיך בכך שנים אחדות, אך עד מהרה מצא בסיפורת את תחום ביטויו העיקרי. ב-1945 החל לפרסם "סיפורים" וב-1949 כינס עשרה מהם בספרו הראשון, "המגדל הלבן" (השומר הצעיר). אלה "סיפורים" טיפוסיים לכתיבתם של בני "דור בארץ" באותם ימים. עלילותיהם נטולות בעיקר מחוויות המאבק לעצמאות, נימתם פתטית וסגנונם גבוה ומליצי. עם זאת, כבר בשלב מוקדם זה מסתמנות בהם התחלות של תכונות העתידות להתעצם בהמשך דרכו של מגד: התבוננות מסויגת-קמעה בהוויית החבורה הפלמ"חית ושאיפה להיבדל ממנה; נטייה לנתחנות עיונית של החוויות המתוארות; חיפוש אחר צורות סיפוריות מתוחכמות באופן יחסי. באותם ימים נתן מגד ביטוי מפורש לחוסר הנחת שלו מיצירתם של בני דורו במסתו "אדם במלחמה" (בקובץ "יבול", 1950), שבה ביקר את נטייתם ל"ספרות של מצב", כלומר את ההיצמדות לאירועים ולחוויות קונקרטיות תוך כדי קיפוחו של ממד ההגות האינטלקטואלית והבחינה העצמית הנפשית והמוסרית. זה אחד ממאמרים רבים שפירסם באותן שנים, ואלה הפכוהו לאחד הדוברים הבולטים של דורו. הוא עצמו נטה והלך בכתיבתו מן הריאליזם האקטואלי אל "סיפורים" חידתיים וסמליים, הגותיים ומסאיים. ה"דבר" ניכר בקובץ סיפוריו השני, "אור בסורג" (1953), שהסיטואציות המופשטות-למחצה המעוצבות בו טבועות בחותם השפעה של "ספר המעשים" לעגנון ו"המשפט" לקפקא.
ב-1958 פירסם רומן ראשון, "יומו האחרון של דני", המבוסס על פרשת הל"ה וכתוב כשרשרת מונולוגים פנימיים מתוך תודעתו של מפקדם, דני מס. תיאור הקרב הנואש משמש מסגרת לפרישה נרחבת של הרהורים, זיכרונות וחשבון נפש של הגיבור היודע כי שעותיו ספורות. תיאור הקשר הנפשי העמוק בינו ובין חבריו הלוחמים לצדו עד מוות ממחיש בפועל את מושג הרעות הפלמ"חית.
משנות החמישים עד שנות השבעים התרכז בפעילות אקדמית. הוא למד קבלה אצל גרשם שלום וסיים ב-1963 תואר שני. עבודת הגמר שלו על סיפורי "ספר הזוהר" עוּבּדה לימים לספרו האור הנחשך: ערכים אסתטיים ב"ספר הזוהר" (1980). ב-1973 השלים עבודת דוקטור על יצירתו של סמואל בקט. מספרי העיון שפירסם באותה תקופה: "הדרמה המודרנית: מבואות ומקורות" (1966); "דוסטוייבסקי, קפקא, בקט" (1967). כמו כן כינס מבחר מסיפוריו של הירש דוד נומברג בצירוף מבוא מקיף ("סיפורים", 1969), ערך אנתולוגיה של שירה עברית ("שירים ליריים: מבחר מן השירה העברית החדשה", 1970) ואנתולוגיה נוספת של משוררים מתחילים ("ביכורי עטים: מאסף לספרות צעירה", 1971) ותירגם ממחזותיהם של בקט, דירנמט, יונסקו וז'אן ז'נה. היה מן המורים הראשונים באוניברסיטת חיפה, ובשנות השבעים שימש בה ראש החוג לספרות ודיקן הפקולטה למדעי הרוח.
ב-1978 עזב את ישראל, ועשה את עשרים וחמש שנותיו האחרונות בניו יורק. בתקופה זו פירסם ארבעה רומנים. החשובים בהם הם "מם (שם שאול)" (1985) ו"שעון החול" (1989). שניהם עשויים כמארג של קולות דוברים, הכפלות ופיצולים של דמות הגיבור, היסוס מתמיד בין בדיון לממשות, משחקי מסכות והשתקפויות; אולם מבעד לשפע תחבולות האיפוק, ההסוואה וההרחקה בוקע וידוי אוטוביוגרפי כאוב של סופר שגלה מארצו לעת זקנה ועורך בבדידות את חשבונו הסבוך עם עצמו, עם דורו ועם מולדתו. עולה מהם דיוקן עצמי של אדם שנהפך מדמות בעלת משקל אישי וציבורי לא מבוטל בחברה הישראלית לאיש תלוש ודחוי המבכה את חורבן חייו. תחכום צורני דומה עם לבטי זהות מאפיינים גם את ספריו "צוואתו של מרק מתנאל" (1999) ו"מוקשים זרים" (2000). הראשון מתאר את ניסיונם של היסטוריון וסופר לשחזר את פרשת חייו של איש מסתורי שנפל בקרב המיתלה במבצע קדש, והשני הוא כעין רומן בלשי-פוליטי המעוגן בעולמם של ישראלים שעזבו את ארצם. בשנותיו בארצות הברית חיבר מגד גם שני ספרי עיון באנגלית, "דיאלוג בחלל הריק: בקט וג'אקומטי" (1985) ו"חיה שלא היתה מעולם: בחיפוש אחר היוניקורן" (1992).
על פי סברה שהועלתה בביקורת, שימשה עלילת חייו של מגד מקור השראה לעיצוב דמות הגיבור בשני רומנים ישראליים בולטים: "גירושים מאוחרים" של א"ב יהושע (1982) ו"באמצע הרומן" של חנוך ברטוב (1984). כמו כן שורטטה דמותו בספרו האוטוביוגרפי של אחיינו, איל מגד, "ארץ אשה" (2006).

אביגל, שוש. "מה קרה לכל זה". "דבר" השבוע. 25.1.1985. 20-21; אוכמני, עזריאל. "אנו מחכים לספרות אחרת: בשולי הסיפור 'פסק דין' למתי מגד". "לעבר האדם". תל אביב: ספרית פועלים. 1953. 326-318; גוברין, נורית. "אהרן מגד: חסד החיים – דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי". ירושלים: כרמל. 2011; הולצמן, אבנר. "באין מטרה". "מפת דרכים: סיפורת עברית כיום". תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספרי סימן קריאה. 2005. 61-58; שקד, גרשון. "הסיפורת העברית 1980-1880" ד'. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1993. 103-99.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אור בסורג, ארץ אשה, באמצע הרומן, ביכורי עטים: מאסף לספרות צעירה, גירושים מאוחרים, דוסטוייבסקי, קפקא, בקט, דיאלוג בחלל הריק: בקט וג'אקומטי, האור הנחשך: ערכים אסתטיים בספר הזוהר, הדרמה המודרנית: מבואות ומקורות, המגדל הלבן, המשפט, חיה שלא היתה מעולם: בחיפוש אחר היוניקורן, יבול, יומו האחרון של דני, מוקשים זרים, מם (שם שאול), סיפורים, ספר הזוהר, ספר המעשים, צוואתו של מרק מתנאל, שירים ליריים: מבחר מן השירה העברית החדשה, שעון החול

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אהרן מגד: חסד החיים – דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי, דבר, הסיפורת העברית 1980-1880, לעבר האדם, מפת דרכים: סיפורת עברית כיום

תגיות חופשיות

דור בארץ, הגירה, היהודי/העברי החדש, מלחמה, רב-קוליות

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים
הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
קבלה

בקשר ספרותי עם
גלעד זרובבל

תומכים ו/או מורי דרך
שלום גרשם

משפיעים
פרנץ קפקא
ש"י עגנון

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ארה"ב
ישראל
ניו יורק
רעננה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
25 (1948)

רקע משפחתי

אחיו של הסופר אהרן מגד. דודו של הסופר איל מגד.

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.