חזרה לדף התוצאות

ליניק חגי /// סופר /// נולד ביהוד, ישראל /// 1960 /// גיל: 62
כותב/ת הערך: שי שחורי דקל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

מוזיקה
פרוזה

פרסים

פרס ספיר

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

סופר
נולד ביהוד. בנם השישי, אחרי חמישה בנים, של מרדכי ומאיה ליניק. אביו כיהן כראש המועצה המקומית. אחיו הבכור, זהר, נהרג בתאונת אימונים בסיירת מטכ"ל כשליניק היה בן שמונה. בשנות השמונים למד מוזיקה במדרשה למוזיקה בתל אביב ובברקלי קולג' אוף מיוזיק בבוסטון, ארצות הברית. היה גיטריסט ג'ז ומורה למוזיקה. חוויית השכול והסביבה הגברית שבה גדל, כמו גם חוויותיו משירותו הצבאי בקומנדו הימי של צה"ל, שבו התמודד עם מקרים של כמעט-מוות, אובדן חברים ושאלות מוסריות, מצאו את ביטוין בכתיבתו.
הסיפורים בספרו הראשון, "מישהו נפל" (הקיבוץ המאוחד, 1996), מעצבים עולם נפשי שבו הרגשות מוסתרים ומוצנעים. כך, למשל, כאשר הגיבור הוא ילד המספר על חוויית שכול משפחתית מנקודת מבטו: "החבר של ההורים חיבק אותי ואמר: 'אחיך נפל.' זה קורה לכל אחד. אתמול נפלתי מהמתח, קמתי לבד ולא הודיעו לאף אחד. רק כמה חברים שלי צחקו, כי זה מצחיק לפעמים לראות מישהו נופל" (45). ב"מספר מוות" (2000), ספרו השני, מודגשת ביתר שאת חוויית המוות. במהלך הרומן מתמודד הגיבור יוחאי עם כך שהרג בשוגג את מפקדו הנערץ בזמן אימון ביחידת הקומנדו הימי (יחידה שעליה סיפר גם בסיפורים אחדים בספרו הראשון, למשל ב"בריכת שהייה"). יוחאי מסתגר בתוך עצמו ולוקה בפרנויה. הוא פוגש צלמת, לולו, שמשכנעת אותו לרדת איתה לערבה, שם היא משתמשת בו כאובייקט לפרויקט צילום אמנותי. בכתיבתו לועג ליניק לפולחן השכול ומטפל במיתוסים של הגוף הגברי והגוף הלאומי. "אצל ליניק אין גיבורים. לא המתים ולא החיים […] לא לַגיבורים המלחמה, וגם לא לָאנטי-גיבורים" (אביטוב, 2001). הוא כותב ב"שפה רזה", כזו המתרחקת ממליצות ומפיגורטיביות דשנה; סגנון המבליט את איכותם הדרמטית הישירה של סיפוריו.
הסיפור ""מישהו נפל"" עובד למחזה, שעלה לראשונה ב"תיאטרונטו" 2007 והוצג בתיאטרון "החאן".
על ספרו השלישי, "דרוש לחשן" (2011), זכה בפרס ספיר ל-2011. הרומן מגולל סיפור של שכול בקרב משפחה ישראלית, והשופטים בתחרות ציינו כי "הרומן חודר לרבדים עמוקים ומכאיבים של תודעות זוג ההורים העומדים במרכזו", ושהוא "רווי בעדינות ובחריפות, בהשתאות ובהומור, לנוכח העוצמות שמזקק הכאב האנושי".
בשנים האחרונות הקים את קבוצת "אנטי-שפע" ביחד עם מוזיקאים ויוצרים בתחומים אחרים. ההרכב בוחר בכל פעם יצירות שונות (בספרות או בכלל) או תופעות תרבותיות ומעבד אותם לכדי מופע מוזיקלי. ההרכב זכה לשבחים רבים.
ספרו האחרון של ליניק עד כה הוא המחסל (2015), רומן המספר בגוף ראשון על מחסל מקצועי שלפתע נתקף בספקות.

אביטוב, ירון. "הגוף חסון אבל הנפש מעורערת". "עתון 77" 252. פברואר 2001. 12; אורן, יוסף. "צה"ל על כוונת הסופר". "הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה". ראשון לציון: יחד. 2005. 58-72; סלע, מיה. "חגי ליניק זכה בפרס ספיר על '"דרוש לחשן""'. "הארץ". 17.1.2012. 11.

דקל שי שחורי

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

דרוש לחשן, מישהו נפל, מספר מוות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה, עתון 77

תגיות חופשיות

צבא, שכול

מידע כללי

תחומי לימוד אקדמיים
מוזיקה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
36 (1996)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *