חזרה לדף התוצאות

ליברכט סביון /// סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1948 /// גיל: 74
כותב/ת הערך: רודין שי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

רומן

תחומי יצירה

מחזאות
פרוזה
תסריטאות
תרגום

פרסים

פרס אלתרמן

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית
נולדה במינכן כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
לימדה אנגלית בתיכון ביפו ובמסגרות למבוגרים, למדה פיסול בבית ספר לאמנות בבת ים והחלה בכתיבה עיתונאית בירחון את. בהמשך נרשמה לסדנת כתיבה בהנחייתה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון, שמסרה את סיפורה ""תפוחים מן המדבר"" ליעקב בסר, עורך עתון 77, והוא פירסם אותו בירחון (גיליון 58, 1984). קובץ סיפוריה הראשון, "תפוחים מן המדבר", ראה אור ב-1986 בהוצאת ספרית פועלים וזכה להערכת המבקרים, שהצביעו על יניקתה מעגנון ומכהנא-כרמון, וזיכה אותה בפרס אלתרמן (1987).
יצירתה כוללת סיפורים קצרים, נובלות, רומנים ומחזות. היא נחשבת אמנית הסיפור הקצר, וקובצי סיפוריה הם מן העדויות המובהקות לתחייתו המחודשת של ז'אנר זה בספרות הישראלית. הסיפורים שלה כתובים במתכונת "הסיפור הקצר העשוי היטב", בנויים משלל פרטים תואמים המעוצבים בקפידה. יצירתה משלבת את החברתי-אקטואלי עם האישי-פסיכולוגי, וכן את הריאליסטי עם הסמלי, מפיקה ביד מיומנת משמעויות עמוקות ממציאות שגרתית.
חטיבת סיפוריה העוסקים בשואה הקנו לה את מעמדה כאחת מבכירי סופרי הדור השני לשואה. נוסף על העיסוק בשואה, הנושאים המרכזיים ביצירתה הם יחסי יהודים-ערבים, הוויה של דתיים, מקומן של נשים בישראל, המפגש עם ה"אחר" כמפגש מכונן, וכן קריסתה של מערכת היחסים הזוגית הממוסדת. ליברכט בונה עלילות קצביות ומותחות, שרמזיהן ניתנים בפתיחה ומתלכדים בהדרגה עד לאקורד הסופי, באופן המקנה לסיפורים אופי תשבצי ומגרה לפענוח.
בעקבות "תפוחים מן המדבר" פירסמה שלושה קובצי סיפורים מצליחים נוספים. ב-1998 ראה אור רומן ראשון מפרי עטה, איש ואישה ואיש. הרומן מגולל את סיפור התאהבותם של חמוטל, אישה ישראלית נשואה, ושאול, גבר נשוי, ישראלי לשעבר המתגורר בארצות הברית. הזוג נפגש במחלקה הסיעודית שבה מאושפזים אמה ואביו. בעודם חווים את השבר הנובע מן ההתמודדות עם גוויעת הוריהם, הם נאחזים זה בזה כדי להתגבר על הבדידות, הייאוש וחוסר האונים. ההתאהבות החדשה מחזקת את חמוטל גם במאבק בינה לבין בעלה ובנותיה, שכלפיהם היא חשה ניכור וזרות. בין ההתאהבות לבין מות אמה עורכת חמוטל מסע של הבנה והתפייסות עם עצמה ועם הסובבים אותה, שהופך לטקס חניכה נשי המאפשר לה לגבש את זהותה העצמאית.
ב-2000 פירסמה את הקובץ נשים מתוך קטלוג, ובו שלוש נובלות המתמקדות בחייהן של נשים ישראליות. קובץ זה הדגיש את עמדותיה הפמיניסטיות. הוא עוסק בעובדת זרה החווה התעללות מינית, באם שכולה המתאבלת על בנה ובקשישה ניצולת שואה, ומשלב פוליטיקה מגדרית, העולה מתוך שוליותן של הנשים המתוארות בחברה, לצד פוליטיקה חברתית-מדינית. על קובץ זה הוענק לליברכט באיטליה הפרס על שם עמליה רוזלי (2002).
הרומן השני שלה, הנשים של אבא (2005), מגולל את סיפורו של מאיר, צעיר שנולד בישראל וגדל בארצות הברית המגלה לפתע כי אביו, שזה שנים ארוכות חשב אותו למת, חי בתל אביב ומאושפז עקב מחלה סופנית. הגילוי מחזיר את מאיר, סופר בתחילת דרכו המתקשה לכתוב, אל זיכרונות ילדותו. הוא מתחיל לשחזר את ילדותו בתל אביב, ובעיקר את אירועי החורף, כשהיה בן שבע ובילה עם האב חמישה חודשים ללא בית, נגרר אחרי כיבושיו המיניים וניסיונותיו למצוא לשניהם מחסה בביתן של נשים זרות. הוא יוצא למסע לגילוי האמת על אביו ומשפחתו, שבאמצעותו הוא מתמודד עם הטראומות של ילדותו, עם אביו ועם חייו כאדם בוגר.
מספריה האחרים: סוסים על כביש גהה (1988); "סינית אני מדברת אליך" (1992); צריך סוף לסיפור אהבה (1995); סואד (2000); מקום טוב ללילה (2002).
עיבדה שלושה מסיפוריה למחזות: "סוניה מושקט" בבימויו של איציק ויינגרטן ("הבימה", 1998); "סינית אני מדברת אליך" בבימויו של עודד קוטלר ("בית ליסין", 2005), שזיכה אותה בפרס מחזאית השנה ל-2005; ו"תפוחים מן המדבר" בבימויו של עודד קוטלר ("בית ליסין", 2007).
תירגמה לעברית את סיפוריה של הסופרת הפמיניסטית הרדיקלית גרייס פיילי, שפורסמו בקובץ "בערוב אותו יום" (2001), ואת המחזה "המים זוכרים" לשילה סטפנסון (הועלה בתיאטרון "בית ליסין" בבימויו של הלל מיטלפונקט, 2000). כתבה שלושה תסריטים שהופקו לטלוויזיה: "שם נרדף" (עם עליזה אולמרט, 1989); "כידונים ואורכידיאות" (1991); "האסיסטנט של אלוהים" (1992).
ספריה תורגמו לכמה שפות אירופיות ולסינית.
ספרה האחרון עד כה הוא פנינים לאור היום (2015), קובץ סיפורים שזכה לביקורות מעורבות.

אחירותם, עמירם. "השואה כצל של המציאות הישראלית". "לחיות בארץ ישראל: הספרות הישראלית וזיקתה למציאות, דילמות, ערכים ושאלות של זהות". עורכת: חיה תדמור. ירושלים: משרד החינוך. 2000. 47-43; גרנות, משה. "סיפור מאכלס את הדמיון ומבקש להיכתב: שיחה עם סביון ליברכט". "שיחות עם סופרים". תל אביב: קווים. 2007. 251-239; הרציג, חנה. "הדברים הפעוטים משמחים יותר". "הארץ" תרבות וספרות. 12.8.1998. 8-9; רודין, שי. "פוליטיקלי לא קורקט: פוליטיקה של מין, מגדר ומדינה בסיפורת של סביון ליברכט, אורלי קסטל-בלום ורונית מטלון". חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 2010.

שי רודין

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בערוב אותו יום, האסיסטנט של אלוהים, המים זוכרים, כידונים ואורכידיאות, סוניה מושקט, סינית אני מדברת אליך, שם נרדף, תפוחים מן המדבר

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, לחיות בארץ ישראל: הספרות הישראלית וזיקתה למציאות, דילמות, ערכים ושאלות של זהות, פוליטיקלי לא קורקט: פוליטיקה של מין, מגדר ומדינה בסיפורת של סביון ליברכט, אורלי קסטל-בלום ורונית מטלון, שיחות עם סופרים

תגיות חופשיות

אחרות, החברה הדתית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חניכה, טראומה, מגדר, מסע, פגיעה מינית, פמיניזם, קיבוץ, ריאליזם, שואה (ביוגרפיה), שואה (נושא יצירה), שוליים, שכול

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות אירופיות
סינית

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות אנגלית
עיתונאות
פילוסופיה
פיסול

בקשר ספרותי עם
אולמרט עליזה
בסר יעקב
ויינגרטן איציק
קוטלר עודד

תומכים ו/או מורי דרך
כהנא-כרמון עמליה

משפיעים
עמליה כהנא כרמון
ש"י עגנון

עיר או ארץ מגורים
בית דגן
בת ים
ישראל
קיבוץ ניר אליהו

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
38 (1986)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.