חזרה לדף התוצאות

לאור יצחק /// סופר, משורר, עורך ומבקר /// נולד בפרדס חנה, ישראל /// 1948 /// גיל: 73
כותב/ת הערך: סתר שאול

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפידיה, רישיון Creative Commons

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

ביקורת
עריכה
פרוזה
שירה

פרסים

פרס ברנשטיין
פרס ע"ש יהודה עמיחי
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

סופר, משורר, עורך ומבקר
נולד בפרדס חנה. גדל בגבעתיים. למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר דוקטור בספרות; עבודת הדוקטור שלו עסקה במחזות של חנוך לוין. כתב ביקורת קולנוע ותיאטרון בראשית ימיו של העיתון "העיר". לאחר מכן היה עורך לילה בעיתון "הארץ", והחל מסוף שנות התשעים כותב בקביעות ביקורות ספרות במוסף "תרבות וספרות" של העיתון. איש שמאל מרכזי מסוף שנות השישים: פעל באוניברסיטת תל אביב ב"שי"ח" (שמאל ישראלי חדש), ישב בכלא על סירובו לשירות מילואים בסיני והיה חבר בתנועת "יש גבול". כותב פורה בשלל ז'אנרים זה כמה עשורים, ממבקריו החדים של השמאל הציוני הישראלי ומנסחו המובהק של המודרניזם הפוליטי בעברית.
שיריו הראשונים, שנכתבו בלשון מטפיזית ובהשפעת הפואטיקה של יאיר הורביץ, פורסמו בכתב העת "עכשיו" ב-1973. המחזור "שירים על רוע" נכתב ב-1974, אולם פורסם לראשונה רק ב-2002, כנספח לאסופת שיריו המוקדמים. המחזור מבטא את רגע נביטת הלשון הפוליטית של לאור, לשון התוהה על אפשרויות הפעולה של הסובייקט כנגד כוחה המגייס של ההיסטוריה. בספרי השירה הראשונים שפירסם, "נסיעה: שירים" (ספרית פועלים, 1982) ו"רק הגוף זוכר" (1985), התחדדה לשון זו בעת הצטלבותה עם אירועי מלחמת לבנון הראשונה ועליית הכהניזם. בספרים אלה, הקריאה לסרבנות לצבא וחשיפת המצע הקולוניאלי של מדינת ישראל הן חלק ממהלך של התנגדות לציוויים של השפה הממשטרת – לשון המדינה, לשון החוק – ותביעה לכינונה של שפה אחרת: לשון גוף הפורצת את המדומיין האידיאולוגי ונפערת אל עולם הדברים, העולם הממשי, מבלי לחתום "אות"ו בסימן מקבע וסופי. בעשרת ספרי השירה שפירסם עד כה הרחיב לאור את לשון ההתנגדות העברית – לשון מעורבת ושופטת, לא מוסרנית, אלימה לעתים, ארוטית, פרועה. כמה משיריו היו להמנונים בלתי רשמיים של השמאל הסרבני: "אחי הצעיר אליהו", למשל, הוטבע על חולצותיהם של פעילי "יש גבול". המודוס הלירי בשירתו של לאור, שפעמים רבות נתפש כהופכי למודוס הפוליטי, פועל למעשה על ביסוסם של מרחבי התבוננות, זיקה וזיכרון שאינם מתווכים על ידי מערכי מובנות רשמיים ודכאניים.
במרכז המחזה שכתב ב-1985, "אפרים חוזר לצבא", הציב גלגול פרוורטי של הגיבור היזהרי אפרים בתפקיד המושל הצבאי של יהודה ושומרון, שעורך חקירה באשר למותו של מפגין פלסטיני. לאור ביקש להתמודד עם פעילותו של המנגנון הצבאי בשטח הפלסטיני הכבוש, וזאת מתוך עיסוק בסוגיות השייכות לליבת התיאטרון, כמבנה וכצורה: ייצוג המצי"אות" והיחסים בין דיבור לפעולה. אולם היו אלה תכניו של המחזה, ובפרט הטענה שהמחזה משווה בין הצבא הישראלי לצבא הנאצי, שגרמו לפסילת ההצגה על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. בעקבות עתירתו של לאור לבג"ץ בוטלה ההחלטה והצגת המחזה הותרה, בפסק דין שבשונה מן המחזה נקרא ומצוטט תכופות.
ב-1981 פירסם לאור את ספר הפרוזה הראשון שלו, קובץ סיפורים קצרים בשם "מחוץ לגדר". ב-1993 פירסם רומן ראשון, "עם, מאכל מלכים", יצירה ניאו-מודרניסטית עבת כרס ועזת מבע, המתרכזת בימים שלפני מלחמת ששת הימים ומבקשת להתוות מתוכם מהלך חלופי להיסטוריה הישראלית. במבעו המודרניסטי החריף – פירוק הדמות הנובליסטית, ביקוע הרצף העלילתי וגודש מכוון בלשון רפלקסיבית וכדומה – מחבל הרומן באפשרות כתיבתו של נרטיב אחיד ומחושל. הרומן "ועם רוחי גוויתי" (1998) מעמיד אודיסיאה מהופכת של ספק מרגל ספק נביא, שבלשון מגמגמת מתהלך במעוזי הישראליות ופורם "אות"ם מבפנים. הרומן "הנה אדם" (2002) הוא פרודיה מלנכולית על עלילת-העל הצבאית שבבסיס הווייתה של ישראל.
ספר המסות אנו כותבים "אות"ך מולדת (1995), שנכתב במקביל לעבודה על הרומן הראשון, הוא מהמחקרים הפוסט-קולוניאליים הראשונים של הספרות העברית. בסדרה של מסות מראה לאור כיצד חולש ההיגיון הקולוניאלי – ובמרכזו דחיקת לשונו של הפלסטיני והעמדת המדומיין הישראלי כמערבי – על ספרות דור המדינה השמאלית לכאורה. ספרו "דברים שהשתיקה (לא) יפה להם" (2002) מרכז כמה ממאמרי הביקורת שכתב בעיתון "הארץ". בלב הספר ניצבת מסה ארוכה המבקרת את "התפכחותו" של השמאל הציוני ודובריו המובהקים – ובהם "אות"ם סופרי דור המדינה – בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה. ב-2017 פרסם את הספר צד מערב, בו ביקר לאור את התשוקה של התרבות הישראלית לר"אות" את עצמה כחלק מהמערב.
ב-2005 הקים את כתב העת "מטעם", ש"אות"ו ערך במשך שבע שנים עד לסגירתו. "מטעם" קידם כתיבה ספרותית ומסאית שביקשה להרחיב ולעדכן את גבולות המודרניזם העברי ונגזרותיו הפוליטיות.
בין הפרסים שבהם זכה על יצירתו ניתן למנות את זכייתו הכפולה בפרס ראש הממשלה לשירה (1990; 2001), פרס ברנשטיין לשירה (1992) על ספרו "לילה במלון זר", פרס הספרות הישראלית (1994) על "עם, מאכל מלכים" ופרס יהודה עמיחי לשירה (2007) על ספרו "עיר הלווייתן".
בשנת 2014 זכה בפרס לנדאו לשירה "מטעם" מפעל הפיס. זכייתו לאחר שהזכייה עוררה מחאה ציבורית בעקבות ההאשמות לפיהן לאור, לכאורה, הטריד ופגע מינית בכמה נשים.
בשנת 2016 פרסם את מבחר השירים חיים אחד. הספר זכה לשורת מאמרים מאת דן מירון שהכתיר את לאור כאחד המשוררים המשמעותיים בדורו.

הירשפלד, אריאל וסיגל נאור-פרלמן (עורכים). '"'אל בשר הלשון": עיון ומחקר ביצירתו של יצחק לאור". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2011; וולקשטיין, עודד. "האודיסאה של פנלופה". "חדרים" 13. 1999. 99-96; לטוביצקי, טלי. "רטוריקה של אגרסיה: הנשי והנפשי בשירתו המוקדמת של יצחק לאור". עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2006; מטר, ענת. "קין: על '"הנה אדם"' ליצחק לאור". "חדרים" 15. 2004-2003. 115-110. סתר, שאול. "'נושך יונק מרעיל לש מוצץ מדביק': על לשון ההתנגדות העברית בשירתו של יצחק לאור". "אות" 1. סתיו 2010. 190-163.

שאול סתר

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אנו כותבים אותך מולדת, אפרים חוזר לצבא, דברים שהשתיקה (לא) יפה להם, הארץ, הנה אדם, העיר, ועם רוחי גוויתי, לילה במלון זר, מחוץ לגדר, מטעם, נסיעה: שירים, עיר הלווייתן, עכשיו, עם, מאכל מלכים, רק הגוף זוכר

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

"אל בשר הלשון": עיון ומחקר ביצירתו של יצחק לאור, אות, חדרים, רטוריקה של אגרסיה: הנשי והנפשי בשירתו המוקדמת של יצחק לאור

תגיות חופשיות

ארוטיקה, ביקורת פוליטית, דור המדינה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מודרניזם, פוסט קולוניאליזם, פרודיה, צבא, שירה לירית

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
תיאטרון

משפיעים
יאיר הורביץ

עיר או ארץ מגורים
גבעתיים
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
33 (1981)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.