חזרה לדף התוצאות

כהן ישראל /// מסאי, עורך ומתרגם /// נולד בלאשקוביץ, גליציה /// 19051986 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון שימוש הוגן

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר

תחומי יצירה

מסה
עריכה
תרגום

פרסים

פרס ביאליק

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

מסאי, עורך ומתרגם
נולד בעיירה לאשקוביץ, גליציה המזרחית. ב-1915, אחרי שנשרפה עיירתו בידי הצבא הרוסי, גלתה משפחתו וחיה חיי פליטים בכפרים ובעיירות בגליציה. מ-1921 התגורר בבוצ'אץ' (לימים ערך את ספר הזיכרון לקהילת בוצ'אץ' בסיועו של ש"י עגנון). ב-1922 עמד בבחינות בסמינר למורים עבריים בלבוב. באותה עת החלה פעילותו הציונית, בין השאר בהקמת סניף "החלוץ" בבוצ'אץ' ובהוצאת ביטאונים שונים עם חברו דב סדן. רשימתו הראשונה פורסמה ב-1924 ב"עתוננו", ביטאון "החלוץ" בלבוב. באוקטובר 1925 עלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים שהתיישבה ליד פתח תקווה. אחרי פירוק הקבוצה ב-1927 עבד בחקלאות, היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" ופירסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנים 1931-1930 שהה בגליציה כשליח ההסתדרות. בשובו הצטרף לקבוצת חולדה והיה חבר בה עד 1933. ב-1934 עבר לתל אביב והתקבל לעבודה קבועה בביטאון מפא"י, "הפועל הצעיר". ב-1948 נעשה עורך השבועון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות (1970). אף שמדובר בכתב עת פוליטי-מפלגתי טיפח בו כהן מדור ספרותי נרחב, והשתדל לעודד ולחנוך כותבים צעירים. ב-1934 הצטרף לאגודת הסופרים העבריים ומילא בה מִגוון תפקידים, ובכלל זה יו"ר האגודה בשנות השבעים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספרו "יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו". בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.
יצירתו נפרשת על פני ז'אנרים שונים של הבעה עיונית: מסה, ביקורת, פובליציסטיקה ומונוגרפיה. במסותיו טיפל בקשת רחבה של סוגיות אסתטיות, חברתיות ומוסריות, וכן עסק בפואטיקה של המסה עצמה, שבה ראה חלק בלתי נפרד מן הספרות היפה. מסותיו מתאפיינות בסגנון מלוטש, עשיר ניבים, השואב מרבדים היסטוריים שונים של הלשון העברית. זיקתו המיוחדת לז'אנר זה ניכרת גם בקובץ התרגומים שהכין ממיטב המסה האנגלית ("מבחר מסות אנגליות", 1982). אף את הביקורת ראה כיצירת אמנות לכל "דבר", ולא כבת לוויה או כמשרתת של ז'אנרים נכבדים ממנה. השקפתו מצאה ביטוי במסתו "הביקורת בחינת יצירה" (1953) והתממשה בעשרות מסות-דיוקן מקיפות על הבולטים בסופרים העבריים במאה העשרים, וכן על אישים בציונות ובתנועת העבודה. המוקדמות שבהן נכללו בספרו הראשון, "הערכות ובבואות" (1938), ובהמשך כונסו בספריו "דמות אל דמות" (1949); "פתחים" (1954); "גשרים" (1955); "אספקלריות" (1968); "סגל חבורה" (1972). בשנותיו האחרונות נוספו עליהם קובצי המסות "פסקי טעם" (1982); "מעל במות" (1982); "עיונים ותגובות" (1986).
נטייתו לדון במכלול האישיות היוצרת באה לידי ביטוי מובהק בארבע המונוגרפיות שחיבר על הסופרים יצחק אדוארד זלקינסון (1942), מתתיהו שוהם (1965), יעקב שטיינברג (1972) ואהרן מגד (1976). בין תרומותיו הייחודיות הנוספות: קובץ מסות-דיוקן על אישים מן המקרא (1958); עיון בספרות העברית לאור משנתו של יונג ("בחביון הספרות העברית", 1981); אסופת זיכרונות ורשמים על סופרים שהתרועע איתם ("פנים אל פנים", 1979); ושלושה קבצים של ניבים ופתגמים מקבילים באנגלית, בגרמנית ובעברית. כמתרגם מגרמנית ומאנגלית התמקד בספרים מתחומי הפסיכולוגיה והמחשבה החברתית.
בפעילותו הענפה באגודת הסופרים הרבה ביוזמות ובמפעלים לטובת הסופרים והספרות. הוא היה ממקימי מוסדות כמכון "גנזים", בית הסופר ע"ש שאול טשרניחובסקי, מועדון "מילוא", המכון לתרגום ספרות עברית והמועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, יזם את ייסודה של קרן פרסי היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול ומסגרות נוספות לרווחתם החומרית של סופרים, וערך פרסומים רבים ("פמליה", "מאסף אגודת הסופרים", "ידיעות גנזים", "סופרים עברים שנספו בשואה", סדרת ספרי "נפש" לכינוס כתביהם של סופרים שהלכו לעולמם, ועוד).
כתביו כונסו פעמיים: בארבעה כרכים (1962) ובשבעה כרכים (1977-1976). במלאות לו שבעים וחמש הופיע לכבודו ספר יובל בעריכת בתו נורית גוברין, ובו עשרות מאמרי הערכה ("מסלול", 1980). בהגיעו לגבורות הופיע ספר חליפת המכתבים שלו עם ש"י עגנון ועם דוד בן-גוריון, אף הוא בעריכת נורית גוברין, המשקף את עמידתו בצומת שבין עולם המעשה לעולם הרוח ("חילופי מכתבים", 1985).

ברתנא, אורציון. "אין תמורה לחיים האלה, פגישות עם ישראל כהן: האיש, המסאי, העורך". "עיונים ותגובות". תל אביב: עקד. 1986. 202-199; גוברין, נורית (עורכת). "מסלול" – ספר היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה". תל אביב: ועד היובל על ידי עקד. 1980; —. "חשבון הדורות וחשבון הדור – מדיניות התרבות של ישראל כהן". "קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה" ב'. תל אביב: גוונים. 2002. 469-439; הופמן, חיה. (עורכת). "מסלול" – ספר היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה": כרך הביבליוגרפיה, תרפ"ד-תש"ם (1979-1924). תל אביב: ועד היובל על ידי עקד. 1980; —. "ישראל כהן, ביבליוגרפיה תש"ם-תשמ"ז (1987-1979)". לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות. 1987.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

הערך באתר פרויקט בן יהודה

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אספקלריות, בחביון הספרות העברית, גשרים, דבר, דמות אל דמות, הערכות ובבואות, הפועל הצעיר, חילופי מכתבים, ידיעות גנזים, יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו, מאסף אגודת הסופרים, מבחר מסות אנגליות, מסלול, מעל במות, סגל חבורה, סופרים עברים שנספו בשואה, עיונים ותגובות, עתוננו, פמליה, פנים אל פנים, פסקי טעם, פתחים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ישראל כהן, ביבליוגרפיה תש"ם-תשמ"ז (1987-1979), מסלול – ספר היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה, עיונים ותגובות, קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה

תגיות חופשיות

מקרא

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
בן-גוריון דוד
גוברין נורית
סדן דב
עגנון ש''י

עיר או ארץ מגורים
בוצ'אץ'
גליציה
ישראל
קיבוץ חולדה
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
75 (1980)

רקע משפחתי

בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.