חזרה לדף התוצאות

כגן צפורה /// חוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1931 /// גיל: 91
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עיון
עריכה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00

חוקרת ספרות
נולדה בתל אביב למשפחת רבנים חרדית. בנעוריה פרשה מן הסביבה הדתית, למדה הוראה, ולאחר מכן שימשה שנים רבות כמורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בעפולה ובקריית חיים. בשנות השישים פנתה ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה התמחתה בתחום האגדה, המדרש והספרות העממית, וחיברה עבודת גמר לתואר השני על גלגולי מוטיבים בסיפורים על נשים באגדת חז"ל ובסיפור העממי של עדות ישראל. באותן שנים פעלה גם במסגרת ארכיון הסיפור העממי שנוסד בחיפה על ידי מורהּ דב נוי, וערכה קבצים אחדים של סיפורי עם: "חודש חודש וסיפורו" (1963); "סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם" (1964); "צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן" (1969). מתוך עבודתה בחקר האגדה נמשכה בהשפעת מורהּ שמעון הלקין לעיסוק ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. היא הקדישה את עבודת הדוקטור שלה (1972) לתיאור מקומה של האגדה בעולמו כסופר וכמכַנֵס, כמעבד וכחוקר. מאז ואילך נעשה חקר ברדיצ'בסקי לתחום התמחותה העיקרי.
צפורה כגן היתה מראשוני המורים באוניברסיטת חיפה, עוד בגלגולה הקודם כ"מכון האוניברסיטאי של חיפה", שפעל בחסותה האקדמית של האוניברסיטה העברית. לימדה בה מ-1970 בחוג לספרות עברית והשוואתית, והתקדמה עד דרגת פרופסור מן המניין (1998). מ-1989 עד 2002 נמנתה עם עורכי כתב העת של החוג, "דפים למחקר בספרות". ב-1999 פרשה לגמלאות.
תרומתה לחקר ברדיצ'בסקי מקיפה תחומים אחדים. בשורה של מא"מרים" תיארה, אפיינה ומיינה את יצירתו האגדית לסוגיה וללשונותיה, עמדה על דרכי עריכתם של קובצי האגדות שלו, הראתה את סממניו של הכוח היוצר ששוקע בהם וקישרה אותם להשקפת עולמו הנועזת על טיבה הפלורליסטי של התרבות היהודית. בספרה "מאגדה לסיפורת מודרנית ביצירת ברדיצ'בסקי" (1983) זיהתה תשתיות מקראיות ואגדיות ביצירתו הסיפורית הקנונית, ותיארה את הדיאלוג שברדיצ'בסקי מנהל עם המקורות הקדומים למיניהם כחלק מחתירתו לשמירת הרציפות התרבותית. במחקרה המקיף על הרומן "מרים" ("רומן גמור", 1997) העמידה מהדורה מדעית שלמה של היצירה, על נוסחאותיה ומקורותיה, והציעה תשובות מורכבות לשאלת אחדוּת המבנה שלה, שהביקורת העברית התחבטה בה עשרות שנים. בעיקר הראתה כיצד מתנודדת היצירה בין הפואטיקה של הרומן האירופי ובין פואטיקה ליקוטית-אנתולוגית הנשענת על דגמים יהודיים קדומים. בכך תרמה להבנת ייחודיותו של ברדיצ'בסקי כיוצר הניצב ברגל אחת בספרות המודרנית וברגל אחת בעולם הסיפור היהודי המסורתי. כמו כן ערכה את קובץ המא"מרים" "הגות וסיפורת ביצירת ברדיצ'בסקי" (1981) ואת קובץ סיפוריו "משני עולמות" (1988).
תכונת היסוד המאפיינת את עבודתה – חיפוש הרציפות בין עולם המסורת היהודית וספרותו ובין התרבות היהודית המודרנית – ניזונה מחוויית חייה כמי ש"הציצה ונפגעה" ועם זאת הוסיפה לשמור על קשר אורגני חם עם צור מחצבתה. ביטוי נוסף לשילוב תחומים זה הוא ספרה "הלכה ואגדה כצופן של ספרות" (1988). מאמרו הנודע של ביאליק "הלכה ואגדה" שימש לה נקודת מוצא לזיהוי צופן עמוק הטבוע בספרות העברית ובתרבות היהודית מימי חז"ל ועד המאה העשרים, ומתגלם בשרשרת של עימותים ומזיגות בין מציאות לדמיון, בין חופש לסדר ובין מסורת לחידוש.
ספרים נוספים שערכה: "מוסכמות ומשברים בספרותנו" (1980) ו"זרמים וצורות בספרות העברית החדשה" (1984) מאת שמעון הלקין, וסיפורי "במדבר" של דוד פרישמן (1990). כמו כן השתתפה, לצדם של דן מירון ונתן זך, בעריכת שני הכרכים הראשונים של המאסף "אִגרא" (1984, 1986). תרומתה העיקרית לחקר הספרות הישראלית מרוכזת בסדרת מא"מרים" על הרומן "זכרון דברים" של יעקב שבתאי, שפורסמו בין 1979 ל-2002. על פי תפישתה מצויים בספר יסודות של התעלות רוחנית וחתירה לגאולה ולהתגלוּת, בניגוד לראייתו המקובלת כרומן של שקיעה והתפוררות. בעלה הוא המשורר, המתרגם והמחנך אליעזר כגן (2000-1914).

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אגרא, במדבר, דפים למחקר בספרות, הגות וסיפורת ביצירת ברדיצ'בסקי, הלכה ואגדה כצופן של ספרות, זכרון דברים, זרמים וצורות בספרות העברית החדשה, חודש חודש וסיפורו, מאגדה לסיפורת מודרנית ביצירת ברדיצ'בסקי, מוסכמות ומשברים בספרותנו, מרים, משני עולמות, סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם, צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן, רומן גמור

תגיות חופשיות

מדרש, מקרא, פולקלור

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות עברית

בקשר ספרותי עם
זך נתן
מירון דן
נוי דב

תומכים ו/או מורי דרך
נוי דב

משפיעים
שמעון הלקין

תחומי מחקר
ספרות
פולקלור

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
52 (1983)

רקע משפחתי

היתה נשואה למשורר, המתרגם והמחנך אליעזר כגן

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.