חזרה לדף התוצאות

ישורון הלית /// מתרגמת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1942 /// גיל: 79
כותב/ת הערך: ישראלי תמי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עריכה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00

מתרגמת ועורכת
נולדה בתל אביב, ובה גם גדלה והתחנכה (בוגרת "תיכון חדש"), בתם היחידה של המשורר אבות ישורון ושל פסיה יוסטמן. למדה ספרות צרפתית וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היתה נשואה לבמאי הקולנוע ולאמן ז'ק קתמור, ושיחקה בסרטו מקרה אישה. נשואה לישעיהו יריב, בעליה של גלריית גורדון.
פירסמה ספר שירה אחד, "24" (1969), וחתמה עליו בשם הלית קתמור. ב-1981 ייסדה את כתב העת לשירה "חדרים", שאותו ערכה עד 2004. כתב העת הצטיין באסתטיקה מודרניסטית מהודקת ומלוטשת ויצא לאור על ידי גלריית גורדון. בגיליונות "חדרים" נדפסו מחזורי שירה במקור ובתרגום ומסות על ספרות. הם נחתמו, באופן קבוע, בראיונות מקיפים עם משוררים וסופרים ישראליים, בהם: יונה וולך, מאיר ויזלטיר, אבות ישורון, יצחק לאור, חביבה פדיה ועזה צבי. ראיונות אלה מצטרפים לגלריית דיוקנאות עומק של הספרות הישראלית. בין קובצי השירה שאותם ערכה נמנים "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" (1992), מבחר משירתה של יונה וולך; "הפנים היו הפשטה" (2000), המפגיש בין יצירתה של האמנית אביבה אורי ובין זו של וולך; וכן מהדורה מקיפה ומוערת של כל כתבי אבות ישורון בשם "אבות ישורון – כל שיריו" (2001-1995) בארבעה כרכים (עם בנימין הרשב).
תירגמה לעברית שלושה יוצרים קנוניים של המודרניזם הצרפתי: בלאנשו, בקט ופרוסט. תרגומיה פותחים מקום בעברית המודרנית הן לנוסח החסכוני והחמור של סמואל בקט והן לעושר הזוהר והמפותל של המשפט הפרוסטיאני. שיאי מפעלה הם תרגומיה לטרילוגיה של בקט: "מולוי", "מאלון מת", "אֵלוֹשֵם" (1997) וכרכי "בעקבות הזמן האבוד" לפרוסט. הראשון שבהם, "בצד של סוואן": "קומברה", ראה אור ב-1992 וזכה לעשרים הדפסות. בערב שנערך בבית ביאליק לכבוד יציאת תרגומה לכרך האחרון, "הזמן שנמצא" (2012), אמר עודד וולקשטיין: "תרגומה של ישורון בורא מחדש בעברית חיה ועשירת תהודה את הסיפר הפרוסטיאני. ישורון מסגלת את העברית לתחביר מושהה ומתוח, המגלם בתנועת המשפט את המבנה החמקמק של הזיכרון". על תרגומה ל"פסק מוות" מאת בלאנשו כתבה לילך לחמן (2006): "התנועה הזאת מהחיים למוות ומהמוות לחיים לא היתה מתאפשרת אלמלא חיוניותו האדירה של התרגום. ישורון מפליאה למסור את לשונו של בלאנשו, על זרויותיה, בעברית רעננה, צלולה ונועזת. ככל שהיא מדובבת הזיית 'טירפון' של חולה אנושה ('שושנה למופת'), ריאליה של מוות ותשוקה ('הפה הזה, הפתוח לרעש הגסיסה') או ממשיגה צורת-זמן חדשה ('למעלה מאותו נצח של חיים'), היא מאירה את מה שהכרחי ב(חשיבה על ה)חיים ובו-בזמן מזקקת שפה".
ספרה האחרון עד כה הוא קובץ הראיונות איך עשיתי את זה? ראיונות ב׳"חדרים"׳ (2016), המכיל מאמרים עם טובי היוצרים בישראל. הקובץ זכה לשבחי הביקורת.

גוברין, מיכל. "אני בונה משפטים, סימן שאני חי". "הארץ" ספרים. 8.10.1997; לוין, גבי. "עולם סודי וקסום שאיננו עוד". "הארץ" ספרים. 4.12.2002; לחמן, לילך. "אי היכולת למות". "הארץ" ספרים. 18.9.2006; קליינברג, אביעד. "השירה צומחת מתוך הציפורים שאינן". "הארץ" ספרים. 1.5.1996.

תמי ישראלי

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אֵלוֹשֵם, אבות ישורון – כל שיריו, בעקבות הזמן האבוד, בצד של סוואן, הזמן שנמצא, הפנים היו הפשטה, חדרים, מאלון מת, מולוי, פסק מוות, קומברה, תת הכרה נפתחת כמו מניפה, 24

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ

תגיות חופשיות

מודרניזם, ספרות צרפתית

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים
תיכון חדש בתל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות עברית
ספרות צרפתית

בקשר ספרותי עם
הרשב (הרושובסקי) בנימין
וולך יונה
וולקשטיין עודד
לחמן לילך
קתמור ז'ק

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
27 (1969)

רקע משפחתי

בתו של המשורר אבות ישורון

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.