יקיר עינת /// סופרת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1977 /// גיל: 48
כותב/ת הערך: בורשטיין דרור

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
זכויות היוצרים של התמונה
צילום: מוטי קיקיוןז'אנרים אופייניים
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00
סופרת
נולדה וגדלה בחיפה. סיימה את בית הספר לאמנויות "ויצ"ו קנדה" במגמת תיאטרון. למדה לתואר ראשון בחוגים לספרות עברית וכללית באוניברסיטת תל אביב. לומדת לתואר שני בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסקת גם בעריכה ובביקורת ספרות.
בשלושת ספרי הפרוזה שלה, "עסקי תיווך" (כתר, 2002), "מרכז בעלי מלאכה" (2007) ו"ימי חול" (2012), העמידה נוסח ייחודי, ששורשיו בספרות העברית של ראשית המאה העשרים (סופרים כגנסין ויעקב שטיינברג) ובספרות הרוסית של המאה התשע-עשרה שהשפיעה על ספרות זו (למשל, צ'כוב). אבל נוסח המשפט של יקיר אינו חיקוי של סגנון ארכאי, אלא ישראלי מעודכן שיש לו שורשים במסורת ספרותית. יורם מלצר (2003) קבע כי "עסקי תיווך" של יקיר מסמן את "סוף עונת הרזון" ששלטה בפרוזה הישראלית הצעירה מסוף שנות השמונים. לצד הברוקיות הסגנונית שלה מעלה הפרוזה שלה עוצמה רגשית, הומור מושחז ומורכבות של תיאור.
אפשר להדגים את סגנונה של יקיר במשפט צדדי אך מייצג מתוך "עסקי תיווך": אחת הדמויות "נושפת שוב את העשן ממנה ציפייה ארוכה" (8). השימוש הלשוני החריג ("ציפייה" במקום "בציפייה") הופך את העשן הנפלט להמחשה של הציפייה. השמטת ה-ב' מאלצת את הקורא "לראות" את הציפייה בדמות עשן הסיגריה: העשן הוא הציפייה, הציפייה היא העשן. העיוות התחבירי הזעיר יוצר דמות שציפייתה מומחשת בחומר, ציפייה שיש לה ריח וצורה.
ספרה "מרכז בעלי מלאכה" כתוב במורשת הרומן האירופי העירוני המודרניסטי (מהדהד בו בין השאר "יוליסס" לג'ויס). הוא מתנהל באזורי השוליים של המציאות העירונית, ודמויותיו (בהן אמנים שונים) הן לרוב נפשות כושלות, שלא זכו להשתלב בכלכלת התרבות, או שזכו רק בפירורים ממנה. ברובד הגלוי "מרכז בעלי מלאכה" הוא יצירה על הקושי ליצור אמנות במציאות כלכלית וחברתית שהאופק שלה בידורי והמוני.
כמה מהעתקי ציוריו של הצייר הפלמי פיטר ברויגל תלויים על קירות ברומן. אחד מהם, "פתגמי ארצות השפלה" (1559), המתאר עשרות דמויות טרודות בביצוע מגוחך של פתגמים עממיים (למשל, דמות הדופקת בשקדנות את ראשה בקיר), יכול להיות תיאור תמציתי של מלאכת הרומן של יקיר. זהו רומן המתבונן בקטנוניות ובהמולה האנושית במבט מעט מרוחק, אך לא מרוחק עד כדי חוסר הבחנה בפרטים ובתנועות הנפש והגוף העדינות. הוא מבחין בפעולות האנושיות, אבל גם בזיקות הרבות שבין פעולות רחוקות בזמן ובמקום, כך שהדמות הבודדה היא תמיד חלק ממארג חברתי, גם אם היא עצמה אינה מודעת לכך. ובעיקר זהו מבט המסרב להשתתף ביריד ההבלים החברתי הכושל, ובמילים אחרות, מבט המבקש ומצליח ליצור, מתוך מציאות של כישלונות קטנוניים, יצירת אמנות ספרותית הנבדלת לחלוטין ממציאות זו.
עוד כנערה פירסמה יקיר שלושה ספרי ילדים. היא תירגמה מרוסית את השיר הסיפורי לילדים "זבובה זמזומובה" מאת קורני צ'וקובסקי (2005). זכתה במקום השני בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" (2000). כמו כן הוענק לה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז״ל (2008).
אדיבי-שושן, אסתי. "הו, צעקה נוראה. האם אינכם שומעים?". "הארץ" תרבות וספרות. 31.8.2007. 4; בורשטיין, דרור. "הלשון אינה צעיף: היא חומר הבניין היחיד". "הארץ" תרבות וספרות. 13.12.2002. 2; מלצר, יורם. "סוף אופנת הרזון". "מעריב" ספרות. 3.1.2003. 24.
לינקים חיצוניים
מידע כללי
מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב
האוניברסיטה העברית בירושלים
תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות כללית
ספרות עברית
משפיעים
אורי ניסן גנסין
אנטון צ'כוב
יעקב שטיינברג
זהות אתנית/דתית
יהודי/ה
גודל ערך
בינוני
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.