חזרה לדף התוצאות

יערי אברהם (ואלד) /// חוקר, ספרן וביבליוגרף /// נולד בגליציה /// 18991966 /// גיל
כותב/ת הערך: בנבג'י אמיר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון שימוש חופשי

תחומי יצירה

עיון

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00

חוקר, ספרן וביבליוגרף
נולד בגליציה, קיבל חינוך מסורתי וכללי, עלה ארצה ב-1920. בנו גור נפל בקרב בקרבת טול כרם ב-1950. אחיו הוא הסופר יהודה יערי. השתלם בבית המדרש למורים בירושלים ובבית הספר לספרנות של האוניברסיטה של לונדון. עבד בבית הספרים הלאומי כשלושים שנה, והיה מעמודי התווך וחבר המערכת של כתב העת "קרית ספר", המוקדש לביבליוגרפיה עברית. בכתב עת זה פירסם את רוב מאמריו. ב-1964 הוענק ליערי פרס ביאליק לחוכמת ישראל על ספרו "תולדות חג שמחת תורה: השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן" (1964).
בבית הספרים הלאומי היה הממונה על מחלקת הספרים העבריים. במסגרת עבודתו זו אסף נתונים רבים על דפוסי הספרים העבריים בירושלים, בארצות המזרח התיכון ובמזרח-אירופה למן תחילתם ועד שנות השישים של המאה העשרים. נתונים אלה נכללו בפרסומיו הרבים.
הוציא לאור רשימות מסודרות של ספרים שראו אור בבתי דפוס עבריים שונים ("הדפוס העברי בארם צובה", 1933; "הדפוס העברי באזמיר", 1959; "הדפוס העברי בקושטא", 1966 ועוד רבים) ורשימות בתולדות הספר העברי בכלל ("מחקרי ספר", 1957). כמו כן פירסם ביבליוגרפיה מקיפה ומסווגת של כל המחזות העבריים, המהווה מסד נתונים הכרחי לכל מי שעוסק בתחום.
עניינו העמוק בקורות הספר והדפוס העבריים נבע ממניעים אידיאולוגיים וחינוכיים. במאמר על תולדות בית הספרים הלאומי כתב: "הגיעה השעה לחזור וליתן לעם, תמורת הספרים שאנו מקבלים ממנו, ספרי שימוש ביבליוגרפיים שישמשו לו מפתחות לספרות שיצר העם".
מתוך אותם מניעים עסק יערי בתיעוד הזיקה בין היהודי המודרני לבין ארץ ישראל ("שלוחי ארץ ישראל: תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", 1951; "אגרות ארץ ישראל: שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו", 1953, ועוד). בספרים אלה הדגיש במיוחד את חוויותיו של היחיד. עניינו בזווית האוטוביוגרפית קיבל ביטוי גם בכינוסי האיגרות שלו, שהוקדשו לסופרים עבריים שונים, ובכינוסי הזיכרונות שערך. אף שעיקר עניינו היה הספר העברי, עסק יערי גם בקשרי הגומלין שבין הספרות העברית לספרות היידיש, ובינה ובין ספרות הלדינו.

גריס, זאב. "ביבליוגרף וספרן כסוכן תרבות: תרומתו של אברהם יערי לחקר הדפוס היהודי במזרח אירופה". "מדעי היהדות" 42. 2002. 109-130; רוטנשטרייך, נתן, יששכר יואל ושמואל ורסס. "אברהם יערי ז"ל". "קרית ספר" 42. 1967. 246-251.

אמיר בנבג'י

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אגרות ארץ ישראל: שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו, הדפוס העברי באזמיר, הדפוס העברי בארם צובה, הדפוס העברי בקושטא, מחקרי ספר, קרית ספר, שלוחי ארץ ישראל: תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה, תולדות חג שמחת תורה: השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מדעי היהדות, קרית ספר

תגיות חופשיות

גלות, ספרות יידיש, ספרות לדינו

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת לונדון

תחומי לימוד אקדמיים
הוראה
ספרנות

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

רקע משפחתי

אחיו הוא הסופר יהודה יערי

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.