סופר
נולד בקיבוץ מעלה החמישה וגדל בבאר שבע. בן לקיזי ואריה טישלר, ניצולי שואה, ואחיה של העיתונאית והסופרת רחל טלשיר. החל את דרכו כשחקן וכזמר ב"להקת הנח"ל", בה פגש את אשתו הראשונה, הזמרת ירדנה ארזי. לאחר שחרורו למד בימוי קולנוע וכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב. שיחק בכמה סרטים והצגות.
בסוף שנות השבעים פירסם שני רומנים. רומן ההתבגרות הבאר-שבעי "כמו כלבים מחוברים" (ספרית פועלים, 1977) והרומן "מאמין קטן" (1978), הכתובים שניהם בקול של גבר ישראלי צעיר ובוטח, שלא מהסס לדבר בלשון גסה ומחוספסת. במקביל נטש את הבמות, הצטרף לחברת הפרסום "פובליסיס אריאלי" והתמנה למנכ"ל החברה, שם היה אחראי לקמפיינים בולטים. כך, למשל, נקשר בשמו המשפט "החום בוטל, שתו קריסטל!". ב-1982 נישא לענת ינוקא-טלשיר.
עם פרישתו מעולם "התקשורת" הוציא שני רומנים נוספים: הרומן "אריה פצוע" (2008), המבוסס על סיפורו של אביו, ניצול שואה שחושף בפני בנו את עברו המצולק והמיוסר, והרומן "אלוהים אוהבת אותי" (2008). ספריו לא זכו לאהדת הביקורת. על "אלוהים אוהבת אותי" כתב אבי גורפינקל (2008) כי "הישגו היחיד של הספר הזה הוא בשיקוף אהבתו העצמית האינסופית של מחברו. אלא שמה לעשות – אהבה עצמית היא דבר די משעמם". ב-2011 הוציא את הרומן "טרזן יופיע פתאום" ואת צמד הספרים "שירים מהפרובינציה" ו"אחד מהפרובינציה" – האחד ספר שירה והשני רומן. ב-2013 פרסם את הרומן האצטדיון. ספרו האחרון עד כה הוא הרומן רומן שחור לבן (2017).

גורפינקל, אבי. "סופר שמור להפליא שכותב במהירות האור". "עכבר העיר". 12.5.2008; כהן, בועז. "ראיון עם עמוס טלשיר". "התקשורת" 18. אוגוסט 1994. 26-30.

דקל שי שחורי