חזרה לדף התוצאות

טביב מרדכי /// סופר ועורך /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 19101979 /// גיל
כותב/ת הערך: גוברין נורית

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creativ Commons

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00

סופר ועורך
נולד בראשון לציון, בן למשפחה שעלתה מצפון-תימן. התחנך בחדר תימני ובגיל בר-מצווה יצא לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ובשמירה. ב-1938 הצטרף למשך שנה לקיבוץ נען, בהיותו כבר בעל משפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות שירת ביחידת חיל החינוך. היה פעיל ציבור בראשון לציון ולאחר מכן במוסדות המרכזיים של ההסתדרות, בין השאר כמְרכז המחלקה הערבית, ובמפא"י.
שיריו הראשונים פורסמו במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1938). סיפוריו ראו אור בשנות השלושים בכתבי עת תנועתיים ועדתיים, ולאחר מכן (מסוף 1946), בעידודו של אברהם שלונסקי, בכתבי העת של התקופה.
ספרו הראשון, שפירסם את שמו, הוא "כעשב השדה" (הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1948; 1974; במהדורת 2000 בלוויית אחרית "דבר" של משה שמיר וחיה הופמן), שבו תיאר את ילדותו וצמיחתו של בן הארץ, נער תימני במושבה, "הצבר האחר", והקדים את ספריהם של בני דורו בנושא זה. המשכו של ספר חניכה זה, בעל היסודות האוטוביוגרפיים, היה "כערער בערבה" (1957), שבו תואר המשך המאבק בין דור ההורים לדור הבנים. תוכניתו להוציא את החלק השלישי, "אילן ברוח", לא התגשמה.
סיפוריו על רקע מלחמת העצמאות ועולמם של יהודי תימן כונסו ב"דרך של עפר" (1953; מהדורת 2002 עם אחרית "דבר" מאת יוסי פלס). הסיפור "כינורו של יוסי" (1950), שעובד למחזה (1959), ריגש את הקוראים במיוחד ונלמד בבתי הספר. בסיפור נתן פתחון פה לידידה, תימנייה בת הדור הישן, ששכלה את בנה במלחמת העצמאות וסיפרה את סיפור החיים והשכול שהיו מנת חלקה באוזני מספר, כדי שינציח את זכרו של בנה. בספרו "מסע לארץ הגדולה" (1968) שינה, בהשפעת רוח התקופה, את הנוסח הריאליסטי וזכה לביקורת לא אוהדת מאוהבי כתיבתו הקודמת.
טביב נמצא בעמדת ביניים בין דור האבות המסורתי ובין דור הבנים החילוני. סיפורי ההווי התימני שלו מושפעים מסיפורי העיירה היהודית ומסופריה, וממשיכים את סיפוריו התימניים של חיים הזז. לשונו משלבת לשון מסורת ומקורות עם העברית המדוברת, שבה מהדהדים שרידי לשון יהודית-תימנית ומִשנאית.
היה עורך "שלוחות" (1950) ובין עורכי "מבואות" (1956-1953); ייסד וערך את כתב העת העברי-ערבי "מפגש" (1970-1964). אחדים מסיפוריו תורגמו לשפות זרות. זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס רופין (1950), פרס אוסישקין (1953) ופרס אהרונוביץ (1956).

בצלאל, יצחק. "הכול כתוב בספר". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1969. 173-167; גוברין, נורית. "והוא בשלו, על '"כעשב השדה""'. "מאזניים" ע"ה (5). מאי 2001. 17-14; הלוי, יוסף. "בין 'כינורו של יוסי' ל'תהילה"'. "דמות ודיוקן עצמי: היהודי מתימן בספרות העברית". תל אביב: עמותת אעלה בתמר. 1995. 244-215; מיכלי, ב"י. "פרי הארץ". תל אביב: אגודת הסופרים ליד הוצאת מסדה. 1966. 164-149; ברוך קורצווייל. "חיפוש הספרות הישראלית". רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 1982. 137-134.

נורית גוברין

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אילן ברוח, דבר, דרך של עפר, כערער בערבה, כעשב השדה, מבואות, מסע לארץ הגדולה, מפגש, שלוחות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

דמות ודיוקן עצמי: היהודי מתימן בספרות העברית, הכול כתוב בספר, חיפוש הספרות הישראלית, מאזניים, פרי הארץ

תגיות חופשיות

העיירה היהודית, חניכה, יהדות תימן, מזרחיות, מלחמה, משנה, שכול

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות

בקשר ספרותי עם
סדן דב
שלונסקי אברהם

תומכים ו/או מורי דרך
שלונסקי אברהם

משפיעים
חיים הזז

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
38 (1948)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.