חזרה לדף התוצאות

ח'יר סאמר /// משורר ועורך ספרותי בשפה הערבית /// נולד בכפר מע'אר, ישראל /// 1971 /// גיל: 50
כותב/ת הערך: עמית-כוכבי חנה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עריכה
שירה

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

אריאל שטרית
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משורר ועורך ספרותי בשפה הערבית
נולד בכפר מע'אר ובן למשפחה דרוזית. בוגר תיכון "עילבון". בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (2000). עורך ספרותי ב"אל-אתתחאד" (2000-1992) ועורך ראשי בשבועון "אל-ביאדר" מאז 2003. פירסם תשעה קובצי שירה וספר ילדים. שיריו תורגמו לשפות שונות. קובץ שיריו הראשון, "לא נולדתי בשביל למות", ראה אור ב-1994 (מטבעת אל-כרמה).
כותב בסגנונות שונים, לרבות חריזה מלאה וחלקית וכן בחרוז חופשי, ועושה שימוש חוזר ומגוון בדימויים מן הטבע כגון עננים, ים וחול ובמטפורות מעוררות עניין כגון קטיפת ירקות מגינת המקרר וראיית האדמה כאילו היא ים. כתיבתו בחלקה לירית ובחלקה פוליטית, והוא מושפע לעתים מסגנונו של מחמוד דרוויש. כתיבתו הפוליטית מביעה תסכול וכאב עז על סבל העם הפלסטיני, וכן על הסבל הנגרם מהסכסוך. דוגמה בולטת לראייה האנושית הטמונה בשיריו ניתן לראות בשיר "אדוני עולם" שבו הוא פונה לילדים ומכנה אותם "אדוני העולם": "אַל תִּישְׂאוּ נֶשֶׁק. אַל/ וְהָחֳלִיפוּ אֶת הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים/ וְחָנְכוּ אֶת הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹקֵק לַקֶּטֶל" (בתרגומו, מתוך "מפגש ועימות: ביצירה הערבית והעברית", 1993, 273). כתיבתו האישית פסימית ברובה. לצד זה יש בשיריו גם אירוניה דקה והומור הנובע מאהבה לפרטים הקטנים של חיי היומיום.
ח'יר מתאר את החיים בכפר תוך תנועה מתמדת בין ההווה לעבר בלי ליפול למלכודת הנוסטלגיה ובלי לתת עדיפות גלויה לאחד משני הזמנים. שירי האהבה שלו עוסקים בגוף האישה ובאהבות נכזבות, שואבים שמות ודימויים מן המאגר של השירה הערבית הקלאסית ומשלבים ארוטיקה גלויה. למשל בשיר "מלילותיו של קייס": "לְרִימָה יֵשׁ זוּג יָדַיִים שֶׁל רוּחַ בְּיָם הַמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ/ יֵשׁ לָהּ זוּג כּוֹכָבִים עַל חָזֶה בְּלֹא לַיְלָה/ מְאִירִים הֵם אֶת כָּל הַיְּקוּם/ יֵשׁ לָהּ נָוֶה מִדְבָּר לְלֹא דְּקָלִים, לֹא חוֹל בּוֹ כִּי אִם דְּבַשׁ/ סָבִיב לָהּ וּפִי כְּמוֹ שֶׁמַּיִם, כֵּן, כְּמוֹ שֶׁמַּיִם/ לָהּ יֵשׁ מָה שֶׁנַּפְשִׁי תְּאֵבָה לוֹ וְלִי יֵשׁ מָה שֶׁנַּפְשָׁהּ תְּאֵבָה" (מערבית: חנה עמית-כוכבי, מתוך "פסטיבל המשוררים הבינלאומי החמישי", 1999, 213). עם זאת, הוא משלב בשיריו ביקורת נוקבת על אי-השוויון כלפי נשים בחברה הערבית.

القاسم, نبيه. "سامر خير: الموهبة التي تُبشّر بالآتي". حركتنا الشعرية إلى أين؟. كفر قرع: دار الهدى للطباعة والنشر كريم. 1991. 153-162; עברון, עדנה. "הכל פוליטי. גם פסטיבל המשוררים: ראיון עם הסופר הדרוזי סאמר ח'יר". "ידיעות אחרונות" המוסף לשבת. 11.6.1999. 26.

חנה עמית-כוכבי

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל-אתתחאד, אל-ביאדר, לא נולדתי בשביל למות, מפגש ועימות: ביצירה הערבית והעברית, פסטיבל המשוררים הבינלאומי החמישי

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ידיעות אחרונות

תגיות חופשיות

ארוטיקה, ביקורת חברתית, ביקורת פוליטית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, טבע, ספרות ערבית, שירה לירית

מידע כללי

תארים אקדמיים
ראשון

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת חיפה

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות השוואתית
ספרות ערבית
ערבית

משפיעים
מחמוד דרוויש

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה דרוזי/ת

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.