חזרה לדף התוצאות

זנדבנק שמעון /// מתרגם וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1933 /// גיל: 89
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר
נובלה

תחומי יצירה

עיון
תרגום

פרסים

פרס טשרניחובסקי
פרס ישראל

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-02-01 00:00:00

מתרגם וחוקר ספרות
נולד בתל אביב. אביו, יעקב זנדבנק (1939-1898), פובליציסט בולט, עמד בראש המרכז לתרבות של ההסתדרות. אף על פי שצמח בסביבה החברתית והרוחנית של "ארץ ישראל העובדת" גילה בתוכו מילדות משיכה עמוקה לתרבות אירופה וללשונותיה, ובגיל ארבע-עשרה, בהיותו תלמיד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב, ניסה כוחו לראשונה בתרגומי שירה ודרמה. ב-1953, בעת שירותו הצבאי, הופיע הספר הראשון שתירגם (בשם העט ש' בר-חנה): "האמנות, התהוותה והתפתחותה" מאת גרשם ק' פרייער. ב-1954 החל לפרסם בעיתונות תרגומי שירה ורשימות על ספרות. למד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר תקופת השתלמות בקיימברידג' סיים ב-1965 עבודת דוקטור על השירה האנגלית המטפיזית של המאה השבע-עשרה. באותה השנה התמנה כמרצה בחוגים לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, והתקדם עד דרגת פרופסור מן המניין (1982). ב-1996 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית. ב-1999 פרש לגמלאות.
עבודתו נחלקת בעיקרה בין תרגום שירה ופרוזה מאנגלית ומגרמנית לבין חקר הספרות וביקורתה. כמתרגם פירסם שורת אנתולוגיות מוערות המציירות תמונות רחבות של תקופות וזרמים בשירה: "אנתולוגיה אנגלית: לקט משירת אנגליה מן המאה העשירית ועד היום" (1973); "הגרזן הפורח: מבחר שירה גרמנית מודרנית" (1985); "אהבות מקבילות: מבחר שירה אנגלית "מטפיזית"" (1986); "שיר אהבה: לקט שירי אהבה מספרות העולם" (עם רחלה זנדבנק, 2009). תירגם יצירות יסוד מן השירה האנגלית: "סיפורי קנטרברי" מאת ג'פרי צ'וסר (1980); "הסונטות" מאת ויליאם שקספיר (1992), ומן השירה הגרמנית: "אלגיות דואינו" (1999) ו"הסונטות" לאורפאוס (2007) מאת ריינר מריה רילקה; "היפריון" מאת פרידריך הלדרלין (2003). כמו כן תירגם קובצי מבחר מאת משוררים שונים: "סורג-שפה" (1994) ו"תפנית-נשימה" (2013) מאת פאול צלאן; "מבחר שירים" מאת ויליאם באטלר ייטס (2000); "מבחר שירים" מאת פרידריך הלדרלין (2005); "הלב, לב הרים לו" מאת ג'ררד מנלי הופקינס (2008). בתחום הפרוזה בולטים תרגומיו מיצירות קפקא: "הטירה" (1967), "תיאור של מאבק" (1971) ו"מחברות האוקטבו" (1998). הוא אף תירגם שורת מחזות לתיאטרון, בהם "ווֹיצק" של ביכנר (1978), "טרואילוס וקרסידה" (1980) ו"המלך ריצ'רד השני" (1988) של שקספיר ושלושה ממחזות ברכט: "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1977), "אמא קוראז' וילדיה" (1982) ו"אופרה בגרוש" (1986). אחת מסגולותיו הבולטות כמתרגם היא היכולת למצוא מקבילות עבריות מוצלחות למנעד רחב של נוסחים לשוניים, עתיקים וחדשים, ולמשוררים שונים מאוד זה מזה, מן האנגלית הימי-ביניימית של צ'וסר ועד הגרמנית המחוספסת של האקספרסיוניסטים, ומסערות הנפש החשופות בשירה הרומנטית האנגלית עד הרזון הסגפני החידתי בשיריו של צלאן. ליווה את תרגומיו בשורת מסות המשקפות את התלבטויותיו של מתרגם-אמן על טיבה, אילוציה ועצם היתכנותה של מלאכתו. ביסודן מונחת ההכרה שעל אף חתירת המתרגם לדיוק בהעברת התכנים והצורות של המקור, הרי "הנאמנות לשיר המקורי חשובה פחות מן הנאמנות לנפשך, למה שהשיר המקורי עושה לנפשך", וכי תרגום שיר הוא בסופו של דבר "שיר על שיר".
ספרו המחקרי הראשון, "דרך ההיסוס" (1975), הוא עיון חדשני ביצירת קפקא, החושף בה מנגנונים של פירוק המבע, שלילה עצמית וביטול עצמי עוד לפני ששיטה זו נעשתה לדרך המלך בחקר הספרות בעידן הדקונסטרוקציה. לימים הוסיף עליו את הספרAfter Kafka: The Influence of Kafka's Fiction (1989). חטיבה מיוחדת בעבודתו היא העיון המשווה בין השירה העברית לשירה האירופית, ולה הוקדשו ספריו "שתי בריכות ביער" (1976) ו"הקול הוא האחר" (2001). באמצעות הצבת צמדים של משוררים (ביאליק ורילקה, פוגל וטראקל, אליוט וזך, עמיחי ואלזה לסקר-שילר, אברהם בן יצחק והופמנסטאל, יעקב שטיינברג ובודלר ועוד) לא רק שנבחנות באופן מורכב ומעודן זיקות של השפעה והקבלה בין יוצרים יחידים, אלא גם נכתבת מעין היסטוריה לא-רצופה של השירה העברית כמרחב בעל חוקיות אוטונומית, אך גם כזירה פתוחה וקשובה לקליטת גירוייו של המודרניזם. לתחום זה בכתיבתו ניתן לשייך גם את ספרו "מגמות יסוד בשירה המודרנית" (1990). זהו מבוא תמציתי המפלס דרך בסבך הזרמים הפואטיים של המודרניזם באמצעות חלוקה יעילה לשלוש מגמות יסוד: שירה המתמקדת באובייקט הנצפה (אימפרסיוניזם, אימאג'יזם), שירה המרוכזת בחייו הפנימיים של היוצר (אקספרסיוניזם, סוריאליזם) ושירה המדגישה את תכונותיו האוטונומיות של המבע עצמו (סימבוליזם). ספרו "מַזֶשִׁיר" (2002) הוא מדריך שיטתי לקורא המבקש להבין כיצד עשוי השיר כאמנות של צורה, לשון וצליל. ואילו ספרו "השיר הנכון" (1982) מקבץ מבחר ממסות הביקורת שלו על חשובי המשוררים העבריים במאה העשרים, ובהם נתן אלתרמן, שמעון הלקין, אבות ישורון, לאה גולדברג, אמיר גלבע, יהודה עמיחי, ט' כרמי, עוזר רבין, אנדד אלדן, דן פגיס ונתן זך.
פרסם את קובץ המאמרים והמסות בזכות המשוגעים לדבר (2016) בו הציג את משנתו כאיש ספרות וכמתרגם.
ניסה כוחו גם בספרות היפה ופירסם שתי נובלות, "מישהו אחר" (1979) ו"תרגיל במחיקה" (1985). כעבור זמן העיד עליהן כי עלו ישר מן הלא-מודע שלו והכילו תכונות יסוד, חוויות מודחקות, תשוקות כמוסות ודחפים בסיסיים באישיותו. הראשונה היא סיפור על עורך בהוצאת ספרים הרוקם תוכנית נפל לרצוח את כפילו הניצב מולו כאיום וכאתגר. השנייה היא סיפור על חוקר אמנות ישראלי הרוקם תוכנית לגנוב דיוקן אקספרסיוניסטי של אישה ממוזיאון במזרח-ברלין בעזרת כרטיסנית רכבת ברלינאית שהוא מתאהב בה. מה שהובלע ביצירות אלה באופן עקיף ומוצפן נחשף בספרו האישי ביותר, הממואר "אבות ואחים" (2004). בנימה וידויית מאופקת ובסגנון מעודן ושובה לב הוא מספר על ילדותו בצל החלל שנפער בעולמו עם ההתייתמות המוקדמת מאביו והריחוק מאחיו הבכור, איש פלמ"ח רב-עלילות. חייו מאז ואילך מתפרשים בעיניו כשורת ניסיונות לאמץ לו "אבות ואחים" תחליפיים מקרב יוצרי הספרות וגיבוריה. בתוך כך הוא משחזר את דרכו אל הספרות ובתוכה, מציב ציון לאישים שנקרו לו בדרכו וחושף שמץ מאמונותיו ומרגישויותיו כמתרגם, כחוקר וכסופר.
כמו כן כינס בשלושה כרכים (עם אברהם יבין) את מאמריו של חותנו, המבקר שלמה גרודזנסקי, בענייני ספרות וחברה: "על כל פנים"; "תשומת לב"; "אוטוביוגרפיה של קורא" (1975-1974). מהפרסים הספרותיים שזכה בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1984) ופרס ישראל לתרגום שירה ופרוזה (1996).

זינגר, משה. "על תרגום שירה ודעות קדומות". "חדרים" 9. 1990. 84-82; זמורה, ישראל. "ידיעה מרובה השמורה לרעת היודע". "מאזניים" מ"ו (3). 1978. 233-230; זנדבנק, שמעון. "תרגום שיר הוא שיר על שיר". "הארץ". 17.10.2005. 28; לחמן, לילך. "מתוך המגע החטוף עם האב שאיננו נולד השיר". "הארץ" ספרים. 22.6.2005. 15; קרפל, דליה. "הארת המתרגם". "הארץ" מוסף. 1.10.2004.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אבות ואחים, אהבות מקבילות: מבחר שירה אנגלית "מטפיזית", אוטוביוגרפיה של קורא, אופרה בגרוש, אלגיות דואינו, אמא קוראז' וילדיה, אנתולוגיה אנגלית: לקט משירת אנגליה מן המאה העשירית ועד היום, דרך ההיסוס, האמנות, התהוותה והתפתחותה, הגרזן הפורח: מבחר שירה גרמנית מודרנית, הטירה, היפריון, הלב, לב הרים לו, המלך ריצ'רד השני, הנפש הטובה מסצ'ואן, הסונטות, הסונטות לאורפאוס, הקול הוא האחר, השיר הנכון, ווֹיצק, טרואילוס וקרסידה, מַזֶשִׁיר, מבחר שירים, מגמות יסוד בשירה המודרנית, מחברות האוקטבו, מישהו אחר, סורג-שפה, סיפורי קנטרברי, על כל פנים, שיר אהבה: לקט שירי אהבה מספרות העולם, שתי בריכות ביער, תיאור של מאבק, תפנית-נשימה, תרגיל במחיקה, תשומת לב

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, חדרים, מאזניים

תגיות חופשיות

אימפרסיוניזם, אמנות פלסטית, אקספרסיוניזם, יתמות, מודרניזם, סוריאליזם, סימבוליזם, ספרות גרמנית, ציור, שירה אנגלו-סקסית

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת קיימברידג'
האוניברסיטה העברית בירושלים
תיכון חדש בתל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות אנגלית
פילוסופיה

בקשר ספרותי עם
זנדבנק רחלה
יבין אברהם

תחומי מחקר
ספרות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
43 (1976)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *