חזרה לדף התוצאות

ורד חיה /// משוררת /// נולדה בחלם, פולין /// 19211997 /// גיל
כותב/ת הערך: רז רותם

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

פואמה

תחומי יצירה

שירה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2019-01-01 00:00:00

משוררת
נולדה בחלם, פולין, ועלתה עם משפחתה לארץ ב-1924. גדלה בתל אביב והיתה חניכה בתנועת הנוער הבורוכוביסטי. בראשית שנות הארבעים הצטרפה לקיבוץ גברעם, שם חיה עד 1958, אז עזבה עם משפחתה למושב חופית, ועבדה במוסד הנוער "נעורים" כמחנכת וכמורה לספרות.
החלה לפרסם את שיריה בביטאונים הקיבוציים ובכתבי עת לספרות כגון "מבפנים", "מולד", "גליונות" ו"אנך". כשהיתה בת שמונה-עשרה התגלגל פנקס שיריה לידי יצחק למדן והלה הציע לפרסמם בכתב העת "מאזניים", אולם ורד סירבה ונתנה לכך את הסכמתה רק ארבע שנים מאוחר יותר.
ב-1947 התפרסמה הפואמה הראשונה שלה "שומרת הלילה" בביטאון הקיבוץ המאוחד "מבפנים" (כרך י"ב חוברת ב', פברואר 1947), וזכתה להערכה רבה בקרב סופרי התקופה. ב-1954 התפרסם ספר שיריה "שירים על חרב ומיתר" (הקיבוץ המאוחד) שזכה לשבחי הביקורת. ישראל זמורה (1949) כתב עליה: "זוהי משוררת בעלת ליריזם מעודן עד תכלית; שרטוטי דבריה – דקים מאוד, אבל הדקות חרוטה ואינה נמחקת מלפני העין הרואה ויודעת מה היא רואה". ויוסף ליכטנבוים (1960) כתב עליה כי היא מצטרפת ל"פמליית המשוררות המעולות שלנו".
"שירים על חרב ומיתר" מכיל שירים שחלקם עם אופי לירי ומינורי. חלק מהשירים מציירים תמונה קטנה כמו פרדס בשעת שקיעה או עץ זית, ומתארים בעדינות את מראות הטבע ונושאים גוון אימפרסיוניסטי; ואילו אחרים עוסקים בנושאים "גדולים" כמו תחייה לאומית, שואה ושכול. במאמר ביקורת נוקב על הספר כתב שמעון זנדבנק (1955) כי העיסוק בנושאים השיריים ה"גדולים", המבטאים חוויות קולקטיביות של עם ושל תקופה, פוגם ביצירתה של ורד שהיא לירית בבסיסה. לתפיסתו, "חיה ורד חייבת היתה להעמיק בחוויה הפרטית, להיבנות על דקות ראייתה; תחת זאת תפסה את המרובה – ולא תפסה".
ורד לא פרסמה ספרי שירה נוספים אך המשיכה לכתוב שירים וכמה מהם אף הולחנו. בריאיון לתקווה ויינשטוק (1962), סיפרה כי היא ממשיכה לכתוב כל הזמן אף שאינה מפרסמת, לדבריה "אני אדם שגנז את עצמו מדעת". עוד סיפרה כי הקיבוץ שימש לה מקור השראה ורק משעזבה אותו החלו שיריה לקבל גוון פרטי והמוטיב המרכזי של שירתה החל להיות ה"אני".

ויינשטוק, תקווה. "אני אדם שגנז את עצמו מדעת". "מעריב". 3.8.1962. 21-20; זמורה, ישראל. "משוררת חשאית". "הארץ". 16.12.1949. 5; זנדבנק, שמעון. "שירי חיה ורד". "למרחב", משא. 25.2.1955. 2-1; ליכטנבוים, יוסף. "על משוררים צעירים". "מאזניים" י' (ל"ג). 1960. 371.
רותם רז

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אנך, גליונות, מאזניים, מבפנים, מולד, שירים על חרב ומיתר

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, למרחב, מאזניים, מעריב

תגיות חופשיות

אימפרסיוניזם, טבע, נוף, קיבוץ, שואה (נושא יצירה), שירה לירית, שירה מולחנת, שכול

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
למדן יצחק

עיר או ארץ מגורים
ישראל
מושב חופית
קיבוץ גברעם
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
26 (1947)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.