סופר בשפה הרוסית והרומנית
נולד בבסרביה. צאצא למשפחת חקלאים יהודית שהתגוררה בכפר קטן על גדות הדנייסטר. ערב מלחמת העולם השנייה סופח מחוז הולדתו לרפובליקה המולדבית הסובייטית, ובזמן המלחמה שירת בצבא האדום. בהיותו קצין שריון הגיע עד שערי ברלין. לאחר המלחמה פנה לכתיבה, ובברית המועצות ראו אור ספרים רבים פרי עטו. נודע בעיקר כמחברן של נובלות קצרות, וספריו זכו להצלחה ותורגמו לשפות רבות. עלה לארץ ב-1973. לאחר עלייתו לארץ הוחרמו ספריו בברית המועצות. לאחר התפרקותה הם הוחזרו למדפים.
בישראל פירסם בעיתונות הספרותית הרומנית ובשבועון הרומני "רביסטה מיה". כמה מספריו תורגמו לעברית, אך הוא עצמו לא עבר לכתוב בעברית. לאחר עלייתו לארץ עסק בקליטה: הוא ניהל מרכזי קליטה ועסק בשליחות עלייה בווינה.
במשך כעשר שנים כתב וקסלר טרילוגיה. את כתיבת הטרילוגיה החל לכתוב עוד טרם עלייתו ארצה. שני החלקים הראשונים ראו אור בעברית בספר אחד, "עת לעקור" (1977). בחלקים אלה מתאר הסופר את מעשי ההתנכלות האנטישמיים של השלטון בברית המועצות ומבטא את לבטיו של יהודי שנעקר ממקומו. החלק השלישי, "על סביבותיו שב הרוח" (1981), עוסק בעלייה ארצה ובחבלי הקליטה של עולה חדש. שלושת החלקים כוללים יסודות אוטוביוגרפיים מובהקים.
עוד התפרסמו בעברית קובץ הסיפורים "טעם של לענה" (1975); קובץ הסיפורים "העמק הצונן" (1995); ומבחר הנובלות "המקום שבו ישנות הרוחות" (1997). תרגומים של סיפוריו ראו אור, בין השאר, ב"עתון 77", ב"מאזניים" ובקובץ הסיפורים "7 מספרים" (1992).

ברטוב, חנוך. "לך בני ואל תפנה לאחור". "עתון 77" 157. 1993. 9; זמורה, י'. "סיפורים של נוגע בדבר". "מאזניים" מ"א (6). 1975. 436-435.

מאירה טורצקי