חזרה לדף התוצאות

וולפובסקי מנחם זלמן /// מתרגם, סופר, משורר ומסאי /// נולד בסוראז', רוסיה הלבנה /// 18931975 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
פואמה

תחומי יצירה

מסה
פרוזה
שירה
תרגום

פרסים

פרס טשרניחובסקי

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-11-01 00:00:00

מתרגם, סופר, משורר ומסאי
נולד בעיירה סוראז' בפלך צ'רניגוב, רוסיה. למד בחדר, בישיבה ובקורסים למורים, ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. ב-1910 החל לכתוב, וביכורי שירתו פורסמו בשבועון "העולם", בירחון "השילוח" וברבעון "התקופה". לפני מלחמת "העולם" הראשונה התגורר בייקאטרינוסלב, ושם התחזקה זיקתו לספרות העברית, ובעיקר דבקה נפשו בסיפורי "השלישייה" – ברנר, גנסין ושופמן. בפרוץ המלחמה גויס לצבא הרוסי ועשה בחזיתות בפולין ובגליציה. היה חבר פעיל ב"צעירי ציון". עלה ארצה בראשית 1921, ועוד הספיק להתוודע אל יוסף חיים ברנר ולהסתופף במחיצתו בחודשי חייו האחרונים. היה חבר שלוש שנים ב"גדוד העבודה" כמורה וכפועל במקומות שונים בארץ. מאמצע שנות העשרים היה עורך בהוצאת מצפה, ולאחר מכן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בד בבד עבד שנים רבות בהוראה.
פרסומיו מקיפים קרוב למאתיים ספרים, מיעוטם יצירה מקורית בשירה, בפרוזה ובמסה, ורובם תרגום. שיריו נאספו בשני קבצים: "סופי שבילים" (1928, דבר) ו"שירים ופואימות" (1953). שירתו הלירית והסיפורית היא בעיקרה מעין יומן-חיים פיוטי המשקף את תחנות חייו השונות: ילדות בעיירה, השתתפות כחייל במלחמת "העולם" הראשונה, חוויית העלייה, הפגישה עם נופי הארץ, שנות "גדוד העבודה", וכן תגובות נרגשות על שואת יהודי אירופה, מלחמת העצמאות, הקמת המדינה והעלייה ההמונית בשנותיה הראשונות. כל כולה הזדהות ללא סייג עם המעשה הציוני, ברוח הדברים המושמים בפיה של ארץ ישראל עצמה: "כָּל בְּנֵי-בְּלִי-שֵׁם,/ כָּל סְחוּפֵי שַׁיִט,/ אֲנִי אֶהְיֶה לָכֶם לְאֵם,/ אֲנִי מַחֲסֶה לִבְנֵי-בְּלִי-בַּיִת" ("שיר לבני-בלי-שם", "שירים ופואימות", 1953).
הסיפורת שלו מוקדשת בעיקרה לחבלי השתרשותם בארץ של בני דורו, ומעלה על נס את חיי הקבוצה השיתופית החקלאית כאידיאל נשאף וכמזור למצוקותיהם של עולים מבני המעמד הבינוני הכושלים בניסיונותיהם להכות שורש בעיר. בכתיבתו ניכרת רגישות מיוחדת לדמויותיהן של נשים עשירות נפש שאינן מוצאות מנוח בחיי זוגיות ומשפחה, מתלבטות בין גברים שונים, כמהות לחיים של חירות והגשמה עצמית או מבכות את המבויים הסתומים שנקלעו אליהם. האסופות העיקריות של סיפוריו הן "ילד יוּלַד לנו" (1950) ו"בית בישראל" (1963). כמו כן פירסם סדרת סיפורים לנוער, מעובדים ממקורות שונים, בנושאים תנ"כיים והיסטוריים. מסותיו הספרותיות כונסו בקובץ "קרובים בנפש" (1968) שכשמו כן הוא: שרטוטי דיוקנאות רגישים של הסופרים שליוו את חייו: ברנר, שופמן, גנסין, דוד שמעונוביץ, דבורה בארון, יצחק קצנלסון ואחרים.
ואולם את עיקר רישומו טבע בעבודת התרגום החרוצה והענפה שלו מארבע שפות. מרוסית תירגם בין השאר מיצירותיהם של פושקין, טורגנייב, דוסטוייבסקי, טולסטוי וצ'כוב. מאנגלית תירגם מיצירותיהם של ג'ק לונדון, סומרסט מוהאם ופרל באק. מגרמנית תירגם את אריך קסטנר, קרל מאי ומקס ברוד. מיידיש תירגם את סיפורי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, זיכרונותיו של י"ל פרץ, "יושה עגל" מאת י"י זינגר וכתביו האחרונים של יצחק קצנלסון. כן תירגם ספרי היסטוריה וביוגרפיות. ב-1952 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. רבים מתרגומיו שמרו על טעמם גם אחרי עשרות שנים.

גוברין, נורית. "שני ברנר – מ"ז ולפובסקי". "צריבה: שירת התמיד לברנר". תל אביב: משרד הביטחון. 1995. 76-73; ליפשיץ, אריה. "אוהלים ושדות: סיפורי מ. ז. וולפובסקי". "הווייתה של תקופה". תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים 1980. 189-184.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בית בישראל, העולם, השילוח, התקופה, יושה עגל, ילד יוּלַד לנו, סופי שבילים, קרובים בנפש, שירים ופואימות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הווייתה של תקופה, צריבה: שירת התמיד לברנר

תגיות חופשיות

הגירה, העלייה השלישית, מלחמה, מקרא, קיבוץ, שירה לירית

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
ברנר י''ח

עיר או ארץ מגורים
אוקראינה
יקטרינוסלב
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
35 (1928)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.