חזרה לדף התוצאות

הר (הרשקוביץ) ישראל /// משורר ועורך /// נולד בחלם, פולין /// 19322019 /// גיל
כותב/ת הערך: הולנדר אורי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons

תחומי יצירה

עריכה
שירה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

נעם קרון
תאריך עדכון אחרון: 1/2021

משורר ועורך
נולד בחלם, פולין. כשנה לאחר הולדתו עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בשכונת חליסה (תל עמל), חיפה. היה מצעירי תלמידיו של "החזון איש" בבני ברק, אך בגיל ארבע-עשרה נטש את בית הוריו ואת אורח החיים הדתי והצטרף לאצ"ל. עד גיוסו לצה"ל עבד במלאכות מזדמנות ולאחר שחרורו שימש, בין השאר, אלחוטן על סיפונן של אוניות משא ישראליות וזרות.
ב-1963 מונה לעורך ספריית תרמיל הצה"לית ומילא תפקיד זה במשך כשלושים שנה. במסגרת מפעל ייחודי זה ערך כמאתיים ספרים, בהם תרגומים ראשונים לעברית ממיטב ספרות העולם דוגמת "דפניס וחלואה" ללונגוס, ספר שהיה גם מפעלו התרגומי הראשון של יורם ברונובסקי (1969), ותרגומה של רנה לוטן ל"מוות בוונציה" מאת תומס מאן (1965), כמו גם יצירות ראשונות פרי עטם של סופרים ישראלים כגון "חסדי הלילה של מרגריטה" לרות אלמוג (1969) וסיפורי "הינשוף" לנסים אלוני (1975), שנכתבו במיוחד עבור ספריית תרמיל. ערך, בין השאר, שני קבצים של סיפורי המעשיות לרבי נחמן מברסלב, שרוחם ולשונם השפיעו עליו עמוקות. ב-1991 הופסקה עבודתו בספריית תרמיל, שנסגרה סופית ב-1993. ב-1999 הוזמן הר להצטרף להוצאת קשב לשירה ומאז הוא משמש בה עורך.
יצירתו השירית הניבה עד כה שישה ספרים, שמועדי פרסומם נפרשׂים על פני שישה עשורים: "אביון לפני הניצה" (תחיה, 1962; 2005); "קְצֵה החשכה וְלֶחֶם" (1994); "גַן חֲבָלִים מלב האש" (2002); "סליחה" (2008); "צִפּוֹרְיַאן קורא לנחש הנחושת" (2011); "הספר השישי" (2012) והשביעי (2016). שירה זו, שזכתה להתייחסויות ביקורתיות מעטות (עד 2007 לא נכתבה עליה ולו עבודה מחקרית אחת) ושמעולם לא ביקשה לפלס דרך אל הקונצנזוס (הר לא הפיץ את ספריו לחנויות הספרים אלא מכר אותם בכוחות עצמו), מתאפיינת בלשון סמלים חידתית, בהתכתבויות סתומות, בדיאלוגים פנים-שיריים ובשפה נשגבת ששורשיה יונקים מן המקרא, מלשון חז"ל ומן החסידות. שירה מכונסת בתוך מדאוביה.
כבר מהספר הראשון ניכרת השְׁניוּת המלווה את עולמו השירי: פעמים רבות מציג עולם זה את האביון בעליבותו, את העוני המחפיר, את ייסורי הקיום ואת משאלת המוות המבצבצת בין השורות; ולעומת זאת, יש שירים הלוהטים בעוצמות שאינן יכולות לנבוע אלא מתוך משאלת חיים, מן הרצון "לִפְעֹל בְּכֹחַ בָּשָׂר וָדָם חַי וְלִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם/ הֶפְסֵק, שׁוּם בְּלִיחָה, בֵּין הָאֵשׁ וְהָאוֹר". דַּע נִקֻּדַהּ״. ("רוח תֶּמֶס וַנָּעוּפָה", "גן חבלים מלב האש"). שניות זו, כמו גם לשון השירים ורקעם האמוני, משלחים את שירתו לשוט במשעוליה של השירה העברית הרליגיוזית, לצד יצירתם של יוסף צבי רִמוֹן, זלדה ואחרים. עם זאת, שירתו אינה נעדרת הומור והתייחסויות אוטו-אירוניות מהסוג המאפיין גם את עולמם של המחזאי נסים אלוני והצייר יוסל ברגנר, חבריו הקרובים, שאף מימנו את הוצאת ספרו הראשון. יוסל ואודרי ברגנר אף עיטרו בציוריהם את שש עטיפות ספריו.
מקום מיוחד שמור בשיריו לתיאור הים. במרחב זה מתגלמת בדידות ה"אביון" הכמה ל"ניצה" (ישות שהיא מזיגה של האהובה הלא-מושגת במעין אלוהות נקבית). ברוח אחדוּת הניגודים שביסוד שירתו, הים הוא סמל למלאוּת, לכוח חיים כביר, ובה בעת קצהו נוגע בריק המוחלט.

הולנדר, אורי. "דיוקן בקצה החשכה". תל אביב: קשב לשירה. 2007; וייכרט, רפי. "איש אהבה מעפר אחר". "מאזניים" ע"ד (4). 2000. 26-20; זך, נתן. "זיכרון מר". "הד החינוך" ע"ד (1). 31.

אורי הולנדר

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אביון לפני הניצה, גַן חֲבָלִים מלב האש, דפניס וחלואה, הינשוף, הספר השישי, חסדי הלילה של מרגריטה, מוות בוונציה, סליחה, צִפּוֹרְיַאן קורא לנחש הנחושת, קְצֵה החשכה וְלֶחֶם

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

דיוקן בקצה החשכה, הד החינוך, מאזניים

תגיות חופשיות

חסידות, מדרש, מקרא

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
ישיבת החזון איש בבני ברק
מכללת ירושלים

בקשר ספרותי עם
אלוני נסים
אלמוג רות
ברונובסקי יורם
לוטן רנה

משפיעים
זלדה
יוסל ברגנר
יוסף צבי רִמוֹן
נסים אלוני

עיר או ארץ מגורים
חיפה
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
30 (1962)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.