חזרה לדף התוצאות

הלל ע' (עומר) /// משורר וסופר /// נולד בקיבוץ משמר העמק, ישראל /// 19261990 /// גיל
כותב/ת הערך: שייט הדי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

ספרות ילדים
פרוזה
שירה

פרסים

פרס זאב לספרות ילדים ונוער

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-11-01 00:00:00

משורר וסופר
שם משפחתו היה קוטוביץ, ואביו עיברת אותו לעוגני, ובשם זה פורסמו שיריו הראשונים. על פי עצת אברהם שלונסקי בחר בשם העט ע' הלל. הוא שייך ל"משמר"ת הספרותית המכונה "דור בארץ", ויצירתו כוללת שירה, פרוזה אוטוביוגרפית, סיפורים ושירים לילדים.
נולד למשפחת חלוצים בקיבוץ "משמר" העמק. במלחמת העצמאות נלחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח ועם שחרורו שב לקיבוץ. ב-1951 נסע לצרפת לשלוש שנים, שם למד אדריכלות נוף וגנים, מקצוע שעסק בו כל חייו. ב-1954 עזב את הקיבוץ לירושלים, ואחר כך עבר לתל אביב. ב-1972 זכה בפרס רוקח של עיריית תל אביב על פעילותו כאדריכל גנים.
החל לכתוב בילדותו. ב-1944 ראו אור שני שירים שלו בעיתון "משמר": "שיר לאיילת הבר" ו"שיר לרצפת האורווה", שאותם לא כינס באף אחד מספריו. כמו כן פירסם משיריו הראשונים בקובץ הרביעי של "ילקוט הרעים" (1946) ומראשית יצירתו לילדים ב"דבר לילדים" (1947).
ספר השירים הראשון שלו, "ארץ הצהריים", שראה אור לראשונה ב-1950 בהוצאת ספרית פועלים ואחר כך במהדורה מורחבת ב-1956, מתאפיין בתיאור חוויות שמקורן בהוויה הארץ-ישראלית. מן הבחינה הסגנונית ניתן להבחין בשילוב של מקורות: לשון המקרא וצורות ארכאיות עם לשון יומיומית ואפילו סלנג, וכן רמיזות ממקורות מיתיים עתיקים כמו מזמורי האלה ענת. בדרכי ההבעה בולט לצד הפאתוס הרטורי גם יסוד צברי המתגלה ב"דיבור דוגרי" של הצהרות ישירות.
לאחר "ארץ הצהריים" חלה הפסקה בכתיבתו למבוגרים. בספר השירים הבא, "נשרה" (1962), בולטת ביתר שאת מגמה פואטית הנשענת על תשתיות קדומות, גם בלשון וגם בארגון המבני. הביקורת נטתה לראות כתיבה זו ככנענית. הלל הסתייג וטען לכתיבה "ילידית-רליגיוזית".
בספרי השירה המאוחרים יותר ניתן לעמוד על שינויים בצורה ובתוכן, אך גם בהם, כפי שהעיד הלל בראיונות עמו, המהות שלהם היא "אמת" של חוויה פנימית שאותה שאף להעביר לקוראים. נקודת המוצא בהם היא לעתים נוף קונקרטי או סיטואציה ריאלית, אך מכאן יש הפלגה אל מחוזות הדמיון, המושכים אל עולמות בלדיים ואגדיים.
בקובץ "טרוף טורף" (1964) מתגלים יסודות עממיים-בלדיים, כאשר בכותרתו ובבסיסו הוא רומז לסיפור יוסף המקראי, אף שזירת ההתרחשות במחזור השירים היא היער האפל ועניינו משולש אהבה הבנוי על בת החייט, האב והבן הנטרף על ידי הזאבים. את עניינו בסיפור יוסף אפשר לראות גם ביצירתו "יוסף ואשת פוטיפר" (1982). נטייה זו "להתכתב" עם תשתיות מיתיות ניכרת גם במחזור "כיפה אדומה" שבקובץ "דַבְּרִי" (1980), הקושר ארוס ותנטוס על רקע יצרי של יער וזאבים, בדומה לאופן שבו זה נעשה ב"טרוף טורף". בכתיבתו המאוחרת פנה לצורת המחזור, שבו כל אחד מהשירים אמנם עומד בפני עצמו, אבל הוא מאפשר את הרחבת היסוד העלילתי, ההולך ומתפתח משיר לשיר ומעמיד רצף הבנוי על שגרה התחלתית, משבר וסיום מפויס.
ידוע גם כסופר ומשורר לילדים. סיפורי "דודי שמחה" (1964) זכו לעיבודים רבים לטלוויזיה ולתסכיתי רדיו. רבים משיריו הולחנו, בין השאר על ידי סשה ארגוב. המוכרים בהם: "יוסי ילד שלי מוצלח", "ככה סתם", "דוד שמש ואנטנה", "מדוע לובשת הזברה פיג'מה" ועוד. ב-2006 נערכה תערוכת מחווה ליצירותיו לילדים בליווי איורים שנעשו בהשראת הסיפורים והשירים.
זכה בפרסים שונים, בהם: פרס פיכמן (1986), פרס זאב לספרות ילדים (1987) ופרס בינלאומי לספרות ילדים על שם אנדרסן (1990).
מבחר משיריו למבוגרים כונס בקובץ "עד כה" (1983) ובו שינויים שערך בשירים לפי רצונו. ב-2013 יצא הספר ע. הלל – כל השירים.

בצלאל, יצחק. "שירה, טבע, אדם: ראיון עם ע. הלל". "הכל כתוב בספר". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1969. 45-49; לוז, צבי. "שירת ע. הלל". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1996; שמיר, משה. "שיחה בלי סוף עם ע. הלל". "אפיריון" 19-18. 1990. 3-6.

הדי שייט

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

ארץ הצהריים, דַבְּרִי, דבר לילדים, דודי שמחה, טרוף טורף, יוסף ואשת פוטיפר, ילקוט הרעים, משמר, נשרה, עד כה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אפיריון, הכל כתוב בספר, שירת ע. הלל

תגיות חופשיות

דור בארץ, ילידיות, כנענות, מיתולוגיה, מקרא, פולקלור, רליגיוזיות, שירה מולחנת

מידע כללי

תחומי לימוד אקדמיים
אדריכלות
אדריכלות נוף וגנים

בקשר ספרותי עם
שלונסקי אברהם

עיר או ארץ מגורים
ירושלים
ישראל
צרפת
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
24 (1950)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.