חזרה לדף התוצאות

הופמן יואל /// סופר, מתרגם וחוקר /// נולד בברשוב (קרונשטאט), טרנסילבניה /// 1937 /// גיל: 84
כותב/ת הערך: אלבק-גדרון רחל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

נובלה
סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

עיון
פרוזה
תרגום

פרסים

פרס ביאליק
פרס ניומן

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-11-01 00:00:00

סופר, מתרגם וחוקר
נולד בעיר ברשוב (קרונשטאט), טרנסילבניה, שאליה נשלח אביו, יליד הונגריה ותושב וינה, במסגרת עבודתו בתעשיית העץ. סמוך ללידתו נפטרה אמו והוא גדל אצל אחותה שהיתה יוצאת גרמניה. בהיותו בן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל. בילדותו דיבר שתי שפות: הונגרית וגרמנית. רקעו המשפחתי משתקף בתיאור קהילות ההשתייכות של גיבוריו. ילדותו עברה ברמת גן והיא מצטיירת, בדרך כתיבתו המיוחדת, בספריו "השונרא והשמטרלינג" (2001) ו"קוריקולום ויטה" (2007).
למד לתואר ראשון בספרות עברית וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, ולתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ב-1962 לימד קורס בפילוסופיה משווה: "מזרח ומערב", ובעקבותיו נשלח על ידי מורו, פרופ' בן-עמי שרפשטיין, ללימודי תואר שלישי באוניברסיטה התיאולוגית בקיוטו. השתלם אצל מורים ידועים בפילוסופיה של הדתות ובבודהיזם, במקביל השתלם באופן בלתי פורמלי בזן-בודהיזם באוניברסיטת האנאזוֹנוֹ בקיוטו, וקנה לו שם בינלאומי בידיעת השפה היפנית ובכתביה הבודהיסטיים, בעיקר בזכות התרגום לאנגלית של ספר התשובות הסודי לחידות הקואן של כמוּרת הזן, תרגום שלנוסח העברי שלו העניק את השם "קול היד האחת" (2005).
כששב לארץ לימד תחילה באוניברסיטת תל אביב, וכשהעתיק את מגוריו לצפת החל ללמד פילוסופיה של המזרח הרחוק באוניברסיטת חיפה, עד ליום פרישתו כפרופסור מן המניין מאוניברסיטה זו. מתגורר במעלות ועוסק בכתיבה ספרותית ובתרגום כתבים בודהיסטיים.
חיבר כעשרה ספרי פרוזה לירית, תירגם מבחר מכתבי הטאואיזם והזן-בודהיזם מסינית ומיפנית לאנגלית ולעברית, והוא מן הסופרים החשובים ביותר בין פורצי הסגנון שבקאנון הספרותי העברי הפוסט-מודרני של סוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים.
ספריו הראשונים נגעו בתחום העיסוק האקדמי שלו – הפילוסופיה הסינית הקדומה והזן-בודהיזם ביפן – וזכו לפופולריות רבה: "קולות האדמה: קטעים נבחרים מכתביו של צ'ואנג-טסה" (1977); "לאן נעלמו הקולות?: סיפורי זן ושירי הייקו" (1980); והקובץ "אומרי שיר על סף המוות: מבחר שירים יפניים" (1985).
את כניסתו לספרות העברית ראוי לסמן בפרסומו של הסיפור "קֶצְכֶן" (בגרמנית: חתלתול) ב"אלמנך לדברי ספרות ואמנות", "אגרא" 2 (1985-1986) בעריכת דן מירון ונתן זך. כבר בסיפורו הראשון הזה, המסופר מנקודת מבטו של הילד קצכן, הסתמן קו סיפורי וסגנוני חדש, שהיה בו לא רק מן החידוש המפתיע, אלא בעיקר מן הזעזוע הנפשי שטקסט ספרותי עשוי לעורר במיטבו. הגבולות הדקים שבין אי-שפיות לפיכחון, בין חולי נפשי לנורמליות, נפרצו בשפה שירית ובמטפוריקה החוֹצה את גבולות הלוגיקה הרטורית. נוסח זה, שהתקבל באהדה רבה, התעצם עוד יותר בקובץ הסיפורים הראשון, "ספר יוסף" (כתר, מסדה, בעריכת יגאל שוורץ, 1988). בספר ביכורים זה, המכיל ארבעה סיפורים, העמיד הופמן נוסח חדש של ריאליזם לירי, שעתיד להתעצם בספריו הבאים. ב-1988 ראה אור ספרו "בפברואר כדאי לקנות פילים" (איורים: כרמי גל). זהו ספר ילדים לכאורה, המטרים בתכניו, באמנות הסיפור ובתפישת העולם שלו את קורפוס הסיפורת המרכזי שלו.
עם הופעתו של הספר "בֶּרְנְהַרְט" (1989) הוצג לראשונה בפני הקורא העברי טקסט הופמני טיפוסי. ברומן זה נפרשת יריעה אפית רחבה על קבוצה ירושלמית של יוצאי גרמניה, בני משפחתו וחוג ידידיו של ברנהרט שזה עתה התאלמן. בשתי עלילות מקבילות, האחת כרוניקאית יבשה, על ימי מלחמת העולם השנייה, והשנייה לירית נפשית-מטפיזית, מצטייר בנובלה זו עולם מוזר, שבו לעולם החיצוני יש אמנם נגיעה עמוקה בנפשות הגיבורים, אך אין זו נגיעה רגילה המסתברת מתוך חוקי ההיגיון הריאליסטיים, ואפילו לא מתוך הסבר רציונליסטי פסיכולוגי. הזהות ה"יקית" בפרט והאירופית בכלל מתוארת באירוניה עצובה המגחיכה את הבסיס הלוגי, הרציונלי שבמסורת תרבותית מערבית זו, אך מצד אחר מבליטה באמצעות הליריות המטפורית והאסוציאטיבית שלה היבטים עמוקים של חמלה עמוקה והכלה אינסופית של צער. הקשב אל הניואנסים הדקים של כל תנועה והגיג של הגיבור מקבל נפח מועצם מן הצורה המיוחדת של הדפסת הטקסט הספרותי בפרגמנטים קצרים יחסית (המעלים על הדעת טיפוגרפיה שירית) ובצד אחד בלבד של הדף. צדו האחר של הדף נותר ריק ככתם גדול ולבן של שקט, המעניק לטקסט חלל הדהוד גדול במיוחד. הטיפוגרפיה הזאת נשמרת בכל כתביו הבאים של הופמן, ובכל עבודה שלו היא ממושמעת באופן שונה. בשני ספריו "כריסטוס של דגים" (1991) ו"גוּטַפֶּרְשֶׁה" (1993) המשיך הופמן את פיתוח האפוס של יוצאי גרמניה. ב"כריסטוס של דגים" נעשה הקיום ה"יקי" למשל ספרותי על הגאולה שמביאה המוזרות לעולם, כאותו דימוי של הדוד הרברט המבקש לגאול את הקרפיון שמחזיקה אשתו מַגְדָה באמבטיה באמצעות השלכתו אל הים, מעשה הממית את הדג. בספר זה נעשית הצורה הספרותית קרובה עוד יותר לשירה, בקיטועהּ הפרגמנטרי ובטיפוגרפיה המותירה חללים לבנים בגוף הספר. עם זאת הליריקה האפית של הופמן לעולם אינה מאבדת את יכולתה לספר סיפור במובן המרתק והפשוט של ה-Story teller, שאיכותו טמונה בדקוּת ההומור הפילוסופי הפקפקני שלו, ולשונו מפתיעה באונומטופיאיות האסוציאטיבית שלה:
אני אוהב מילים כמו "פַּפַּגַי" או "טִינְטֶה". / דודה צרפתייה [קוקֶטִית. מגופה עולים / ניחוחות של בושם זול] קרויה "טוֹנְט". / אבל דודה גרמנייה [עבת בשר] קרויה / טַנְטֶה. וכשדודה גרמנייה מניפה מטלית / על השולחן והופכת בקבוק-דיו אומרים / "שָׁאוּ [כלומר "רְאו"], טַנְטֶה שפכה את / הטִינְטֶה". ("כריסטוס של דגים", פרגמנט 47)
בספרו "גוּטַפֶּרְשֶׁה" מעלה הַמְּסַפֵּר תמונות ילדות ברמת גן, שבמרכזן דמות האב פרנץ. הספר הוא מסה לירית אבסורדית-הומוריסטית של מעברים משפה למטא-שפה, ושבירת כל המחיצות שבין הביטוי הרגשי למובן המטפורי שלו. בספר "מה שלומך דּוֹלוֹרֶס" (1995) מתמסר הופמן לדיבור השירי כצורה של דיבוב תודעתה של גיבורה עלומת-שם המשוחחת עם חברתה דּוֹלוֹרֶס ומספרת לה על יום אחד בחייה. סיפור זה של הוויית חיים שגרתית תל-אביבית מתאר ייסורי נפש, שלמרות הרגילות שלהם הם ביטוי עמוק של שיברון לב, של פריכות הקיום ושל תובנות עמוקות לתודעה נשית. ספרו "הַשׂוּנְרָא וְהַשְׂמֶטֶרְלִינְג" (2001) מאויר על ידי המחבר ברישומי עיפרון העשויים במשיכת קו אחד, והטקסט שבו הוא שחזור שירי הומוריסטי של ילדות ברמת גן בשנות הארבעים והחמישים. ספרו "הלב הוא קַטְמַנְדּוּ" (1999) הוא תיאור של חיי נפש של משפחה חיפאית שבנה לוקה בפיגור, סיפור שאפשר לראות את המשכו ב"אפרים" (2003). שני ספריו Curriculum Vitae (2007) ו"מצבי רוח" (2010) עוצבו כ"פנקסים תאומים" של יומן חיים הנתון לפרויקט שילוב המבעים האהובים עליו: פרגמנטים שיריים, רישומי-קו-אחד, אוטוביוגרפיה והרהורים פילוסופיים סטואיים-אירוניים בנוסח הזן-בודהיזם.
יצירותיו תורגמו לשפות רבות, והן מופיעות כסדרה קבועה בהוצאה הניו-יורקית היוקרתית A New Direction Book, שמטעמה זכה בפרס. הופמן הוא חתן פרס ניומן (1999) ופרס ביאליק (2002).

אלבק-גדרון, רחל. "לכל דבר שמו ולשם עצמו יש שם: אונומטופיה כמשאלה ברומן 'הלב הוא קטמנדו' ליואל הופמן". "בקורת ופרשנות" 38. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. קיץ 2005. 141-160; הרציג, חנה. "השם הפרטי – מסות על יעקב שבתאי, יהושע קנז, יואל הופמן". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1994; חזן-רוקם, גלית. "הוא שט ומבשל. אז מה?" "אפס שתיים" 3. 1995. 108-103; פרנקל-אלרואי, טל. "סגנון ופואטיקה ביצירתו של יואל הופמן". חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון. 2004; שוורץ, יגאל. "'הביצה שהתחפשה', '"בפברואר כדאי לקנות פילים"', דן פגיס ויואל הופמן, מודרניזם ופוסט-מודרניזם". "צפון" ז'. 2004. 293-277.

רחל אלבק-גדרון

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אגרא, אומרי שיר על סף המוות: מבחר שירים יפניים, אפרים, בֶּרְנְהַרְט, בפברואר כדאי לקנות פילים, גוּטַפֶּרְשֶׁה, הלב הוא קַטְמַנְדּוּ, השונרא והשמטרלינג, כריסטוס של דגים, לאן נעלמו הקולות?: סיפורי זן ושירי הייקו, מה שלומך דּוֹלוֹרֶס, מצבי רוח, ספר יוסף, קול היד האחת, קולות האדמה: קטעים נבחרים מכתביו של צ'ואנג-טסה, קוריקולום ויטה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אפס שתיים, בקורת ופרשנות, השם הפרטי – מסות על יעקב שבתאי, יהושע קנז, יואל הופמן, סגנון ופואטיקה ביצירתו של יואל הופמן, צפון

מידע כללי

שפות תרגום
אנגלית
מספר שפות

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
בודהיזם
זן-בודהיזם
ספרות
ספרות אנגלית
ספרות עברית
פילוסופיה
פילוסופיה של הדת

בקשר ספרותי עם
גל כרמי
זך נתן
מירון דן
שוורץ יגאל
שרפשטיין בן-עמי

תומכים ו/או מורי דרך
שרפשטיין בן-עמי

תחומי מחקר
ספרות
פילוסופיה

עיר או ארץ מגורים
ישראל
מעלות
צפת
רמת גן

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
43 (1980)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.