חזרה לדף התוצאות

דר יעל /// חוקרת ספרות ילדים /// נולדה בקיבוץ גלאון, ישראל /// 1958 /// גיל: 63
כותב/ת הערך: שמעוני בתיה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons צילום: רותי קליין

תחומי יצירה

ביקורת
עיון

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-10-01 00:00:00

חוקרת ספרות ילדים
נולדה בקיבוץ גלאון וגדלה ברמת השרון, שם למדה בבית הספר היסודי נווה מגן ובתיכון השרון. את כל לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטת תל-אביב. מרצה בכירה בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל-אביב. מאז 1994 כתבה מאות רשימות על ספרי ילדים במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ". בכתיבתה המחקרית היא בוחנת את ספרות הילדים על רקע אירועים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים. את עבודת התזה שלה כתבה באוניברסיטת תל-אביב בנושא: "אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933". בחיבור זה בחנה קורפוס ספרותי רחב שהיה מגויס במוצהר לצרכי מפא"י, כחלק ממאבקה על עמדות המפתח בתנועה הציונית וביישוב היהודי בארץ-ישראל. ואולם, דר מראה, שלמרות אופיו המגויס מכיל קורפוס זה עמדות ורחשי לב שחרגו מן השיח המוצהר, ולא יכלו למצוא ביטוי בספרות המבוגרים בת-הזמן.
ספרה ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים "הארץ"-ישראלית, 1948-1939 (מאגנס, 2006), המבוסס על עבודת הדוקטור שכתבה באוניברסיטת תל-אביב, עוקב אחר ספרות הילדים שנכתבה בארץ ישראל בשנות ה-40 של המאה ה-20, שנות השואה באירופה והמאבק לתקומה בארץ ישראל. דר מראה כי בספרות זו לא התקיימה כלל שתיקה בכל הנוגע למאורעות החורבן של יהדות אירופה. להפך, סיפורים רבים הציפו את הקוראים הצעירים במידע קשה לעיכול על הנעשה באירופה, שלווה תדיר בפרצי רגשות קשים ואף סותרים של הכותבים. גילויי רגש אלה, שהיו נדירים יותר בערוצי השיח למבוגרים באותה העת, כללו הכאה על חטא, אבל, חרדה, אוזלת יד, געגועים ועוד.
דגם ספרותי נוסף שצמח בתקופה זו הוא הסיפור הצבאי-לאומי לילדים שהציג צעירים ואף ילדים הלוחמים באויב על הגנת המולדת. בשיא פריחתו, בשנות המאבק בבריטים, תוארו ילדי "הארץ" כלוחמים מעולים ונועזים שעולים על המבוגרים ביכולותיהם הצבאיות. לאחר 1945 נשזרו שני דגמים אלה לסיפור אחד, "משואה לתקומה", שתכליתו הפקת לקח לאומי מחזק מן השואה.
בספרה קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת הפועלים, 1950-1930 (2013), ממשיכה דר להצביע על הפולמוס הנוכח בספרות ילדים, ומתמקדת בספרות שנוצרה במוסדותיה ובהוצאותיה של תנועת העבודה. דר מדגימה כי לצד הרצון להנחיל לדור הצעיר את ערכי התנועה, התקיים בספרים שיח מורכב, שביטא לא אחת ספקות וביקורת ביחס לצדקת הדרך. את מחקרה בנוגע להתהוות הקנון הספרותי לילדים המשיכה בספרה דודה של שום איש: קלסיקה וקלאסיקונים בספרות הילדים העברית (2014). בספר זה, המורכב מעשרים ושש רשימות על עשרים ושש יוצרים ויוצרות, בוחנת דר את הקשר בין בניית קנון ספרותי לילדים ובין כינון אומה, ובוחנת שאלות הקשורות לייסוד והטמעה של טעם ספרותי.
פרסמה שני ספרים נוספים: "עוד סיפור אחד ודי" (2002) ו"מדריך מפה לספרי ילדים" (2005), שבהם קיבצה את רשימות הביקורת שלה על הספרים המומלצים ביותר לדעתה לילדים עד גיל חמש. ספרים אלה מהווים נדבך נוסף במפעלה בתחום זה, והם מבססים את מעמדה כקובעת טעם מרכזית בתחום ספרות ילדים בארץ.

אלמוג, רות. "מאה ספרים נהדרים". "הארץ". 9.8.2002. ה'3; אשד, אלי. "קטינא החייל מביס את האויב הנאצי". "מעריב". 22.12.2006. 29; פורת, דינה. "דרך לתקן את המעוות". "הארץ" ספרים. 3.1.2007. 9.
בתיה שמעוני

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933, הארץ, ומספסל הלימודים לוקחנו: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, 1948-1939, מדריך מפה לספרי ילדים, עוד סיפור אחד ודי

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מעריב

תגיות חופשיות

צבא, שואה (נושא יצירה)

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
רמת השרון

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
33 (1991)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.