חזרה לדף התוצאות

גפן יהונתן /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1947 /// גיל: 75

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפידה, רישיון Creative Commnos צילום: יהודית גרעי-כל

ז'אנרים אופייניים

פזמון
רומן
שירת ילדים

תחומי יצירה

עיתונאות
פזמונאות
פרוזה
שירה
תרגום

פרסים

פרס אקו"ם

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-09-01 00:00:00

משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם
נולד במושב נהלל, שם למד בבית הספר היסודי ובתיכון. התגייס לצנחנים (1965) ולאחר שסיים קורס קצינים הועבר לגדוד "ברק" בגולני, שם שירת כקצין מודיעין. עם שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב. ב-1968 יצא לאור ספר שיריו הראשון "כמה מילים" (תרבות וחינוך). באותה העת כתב גם את "שירים שענת אוהבת במיוחד" כמכתבים לאחותו בת הארבע (1969). ב-1970 נסע ללונדון ללימודים וחזר לארץ ב-1972, והחל לכתוב טור שבועי בעיתון מעריב, שאותו הוא כותב עד היום. ב-1974 העלה עם דני ליטני מופע ראשון בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכל", שזכה להצלחה גדולה. בשנות השבעים והשמונים כתב והעלה מופעים סאטיריים נוספים ופרסם ספרי שירה, ביניהם "מקום לדאגה" (1971) ו"בעיקר שירי אהבה" (1976). גפן הוא אחיינו של משה דיין, ואביהם של היוצרים שירה ואביב גפן.
הרומן הראשון שלו, "שיני חלב" (זמורה ביתן מודן, 1977), מתאר את ילדותו ונעוריו בנהלל. אחריו כתב עוד כמה ספרי פרוזה למבוגרים ולילדים, בהם "אשה יקרה" (1999) על יחסיו המורכבים עם אמו שהתאבדה; ו"חומר טוב" (2002) על חבורת "לול" שעם חבריה נמנה, יחד עם אריק איינשטיין, אורי זוהר, צבי שיסל ואחרים. ספרו רומן אמריקאי (2007), מעלה את סיפורו של ישראלי המתגורר בניו יורק, המנסה בלי הצלחה לאמץ לו זהות אמריקנית. בכתר זמני (2013), מתאר גפן את סיפור היכרותם של עיתונאי ומלצרית צעירה, על רקע הפיכתה של מדינת ישראל לאזור מוכה שחיתות ותאוות בצע. הילד הכותב, שיצא ב-2017, הוא מעין סיכום שעורך יונתן גפן בעת מסירת ארכיונו, המכיל שפע של פתקים, רישומים וכתבי יד, המגלמים את התהליכים האישיים והספרותיים שעבר בחייו.
ספריו של גפן מבוססים על תקופות ואירועים מכוננים בחייו. תקופת גידולו וחינוכו במושב נהלל, בקרב אצולת תנועת העבודה המושבית; שנות הצמיחה שלו כאמן וכאיש תרבות ישראלי במעגל התרבות ההיפית בנוסח ישראל של שנות השבעים במאה העשרים, תקופת ההגירה, הבדידות והניכור שלו בניו יורק, וחייו במדינת ישראל המשתנה לנגד עיניו. חשיבותם של ספרים אלה נובעת הן מערכם כיצירות ספרות, אישיות-וידויות, והן מערכם כמסמכים חברתיים, החושפים את אחורי הקלעים של כמה מאתרי הכוח של התרבות הישראלית מפרספקטיבות ביקורתיות, הומוריסטיות וסאטיריות.
ב-1970 פרסם את ספר הילדים "הכבש השישה עשר". הספר הופק לאלבום ב-1978 על ידי דודו אלהרר ובהשתתפות גידי גוב, יהודית רביץ, דיוויד ברוזה יוני רכטר שהלחין את השירים וזכה להצלחה אדירה. שירים כגון: "איך שיר נולד", "הילדה הכי יפה בגן", "גן סגור" ואחרים מאופיינים בתמות מעולם הילדים ולשון יומיומית אך בבסיסם עניינים של הנפש שמדברים אל ילדים ומבוגרים כאחד. ב-1991 הועלתה בתיאטרון הבימה ההצגה "הכבש השישה עשר" שכתב מיכאל גורביץ' שבה שולבו שירים וסיפורים מן הספר והאלבום. בשנת 2014 זכו גפן ורכטר בפרס אקו"ם לתרומה מיוחדת בתחום היצירה לילדים, על יצירתם זו. מהספרים הנוספים שכתב לילדים: "הילדים של הירח" (1974); "ילד הכרובית" (1982); "הדרקון הלא נכון" (1986) ו"שירים לנטאשה" (1997). כתב מאות שירים ופזמונים למבוגרים ומחזות תיאטרון. תרגם יצירות רבות, ובהן: "יומן חוף ברייטון" מאת ניל סיימון (1982) והמיזנטרופ מאת מולייר (1985), שאף פורסם בספר.
מראשית דרכו היה סגנונו הישיר והביקורתי – בשירה, בפרוזה, במחזות ובטור העיתונאי שלו – שנוי במחלוקת. גפן, שלא הסתיר את עמדותיו הפוליטיות הפציפיסטיות, זוהה עם מחנה השמאל וספג בשל כך ביקורת קשה. כתיבתו מאופיינת בריאליזם נוקב, בעט מושחז ובהזדהות מלאה עם מושאי יצירתו. ספרי השירה שלו מתארים תמונת עולם שפרטיה ברורים, והדובר מגיב עליהם באמצעות רגשות מובחנים. אין בהם מורכבות פיגורטיבית, לעיתים קרובות הם בלדיים –סיפוריים, והסיטואציה הבהירה משרתת אותו לצורכי ביקורת או אמירות חברתיות נכוחות. גם שירי האהבה הליריים שלו כתובים בפשטות ובישירות.
במופעים הסאטיריים שלו שילב שירים שכתב ואחרים שתרגם. הוא כיוון את חיציו כלפי הממסד, הצבא והחברה במדינת ישראל. סימן ההיכר שלו היתה צורת ההגשה הייחודית – ספק שירה, ספק דקלום. גם בכתיבתו העיתונאית הוא עוסק באופן נוקב בעניינים אקטואליים ואינו חושש לבטא דעות בלתי מקובלות. יצירותיו, שרבות מהן זכו לפופולריות עצומה, הן בלי ספק, מחומרי הבניין שמהם נבנתה התרבות הישראלית בעשורים האחרונים של המאה העשרים.

בן-דוד, אמיר. "צא מזה מה איתך". "הארץ" ספרים. 23.1.2002. 12; בן-משה, שאול. "מות אמו". "מאזניים" ע"ד (3). 1999. 64-65; ניב, טל. "אוי יהונתן בחייך". "הארץ" ספרים. 15.6.2005. 20; שמואלוף, מתי. "עושה חשבון בלי לעשות חשבון". "עתון 77" 326. דצמבר 2007. 8-9.

אורנה קזמירסקי ומיכל פלס אלמגור

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אשה יקרה, בעיקר שירי אהבה, הדרקון הלא נכון, הילדים של הירח, הכבש השישה עשר, זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול, חומר טוב, יומן חוף ברייטון, ילד הכרובית, כמה מילים, מקום לדאגה, שיני חלב, שירים לנטאשה, שירים שענת אוהבת במיוחד

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מאזניים, עתון 77

תגיות חופשיות

הגירה, התאבדות, סאטירה, שירה מולחנת

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
איינשטיין אריק
אלהרר דודו
ברוזה דיוויד
גוב גידי
גורביץ' מיכאל
זוהר אורי
רביץ יהודית
רכטר יוני
שיסל צבי

עיר או ארץ מגורים
ארה"ב
ישראל
ניו יורק
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
21 (1968)

רקע משפחתי

אחיינו של משה דיין, ואביהם של היוצרים שירה ואביב גפן.

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.