חזרה לדף התוצאות

גנדלב מיכאל /// משורר וסופר בשפה הרוסית /// נולד בסנט פטרבורג, רוסיה /// 19502009 /// גיל
כותב/ת הערך: זינגר נקודא

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך הארכיון האישי של לנה זידל ולנה גנדלב

תחומי יצירה

פרוזה
שירה
תרגום

שפות יצירה

רוסית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-09-01 00:00:00

משורר וסופר בשפה הרוסית
נולד בלנינגרד (סנט פטרבורג), שם סיים את בית הספר לרפואה. עלה ארצה ב-1977. עבר את מלחמת לבנון כרופא צבאי. אף שכתב שירים ברוסיה מראשית שנות השבעים, התפתח כמשורר בעל אופי עצמאי רק בישראל, בעיקר בעקבות החוויה הצבאית שהקנתה לו הרגשת שייכות, השונה כל כך מהעמדה המקובלת של אנשי הרוח שעלו מברית המועצות לשעבר. יחד עם אנשי ספרות אחרים שמוצאם מברית המועצות לשעבר, הניף בשנות השמונים את דגל "הספרות הישראלית בשפה הרוסית", שהשקפותיה נבעו מהתנתקות עקרונית מהספרות הרוסית במטרופולין ובפזורה מזה, ומהקשר המתפתח עם החוויה הישראלית והמיתוס הציוני מזה.
בשנות השמונים והתשעים המוקדמות נטתה שירתו ליצירת אפוס לאומי הרואי בעל רקע מטפיזי. הוא משלב שכבות ארכאיות של הלשון (השאולות בעיקר מהשירה הרוסית האודית של המאה השמונה-עשרה), קונוטציות תנכיות ותחביר אישי מאוד. שיריו קצובים ומחורזים, אבל המבנה הארכיטקטוני והתואם הקולי שלהם רחוקים מהקאנון הרוסי הקלאסי. מאמצע שנות התשעים החריפו בשירתו נימות של מפח נפש ואכזבה מהמציאות הישראלית, במיוחד מהלכי הרוח הדיכאוניים, מ"תבוסתנות" ומאובדן החזון הרוחני. הנימה האירונית, הכוללת אירוניה עצמית חסרת רחמים, היא חלק חשוב בפואטיקה המורכבת שלו.
ב-1993 זכה בפרס אטינגר וב-1995 בפרס שר הקליטה לכותבים בשפות זרות. היה בין מייסדיו של "המועדון הספרותי הירושלמי", שאיגד בשנות התשעים את מיטב כותבי הרוסית בארץ, וכיהן כנשיאו הראשון.
ספרי שיריו ברוסית: "הכניסה לירושלים" (1979); "איגרות אל הלמורים" (1981); "שיריו של מיכאל גנדלב" (1984); "חג" (1993); "מלך" (1997); "בגני אללה" (1997); "האוסף הלא-מלא" (2003); "מוזיקה קלה" (2004); "מתוך שירה רוסית" (2006); וכן ספר פרוזה, "המסע הרוסי הגדול" (1993).
תירגם לרוסית את הספר "פרחי אש" מאת חיים גורי (1993, בשיתוף עם פטר קריקסונוב), ומשירת "תור הזהב" בספרד, בעיקר משירי שלמה אבן גבירול. בשנות התשעים פירסם מאות מאמרים, מסות, פיליטונים, ראיונות, ביקורות והומורסקות בעיתון "ורמיה" (מאוחר יותר "וסטי"). ספר שיריו "חג", בתרגום לעברית מאת פטר קריקסונוב, ראה אור ב-2000. ב-2016 יצא בעברית ספרו "בגני אללה" בהוצאת "קשב לשירה" בתרוגמה של לנה זידל , עריכת תרגום עודד זיידל, ייעוץ ועריכה של פטר קריקסונוב ואחרית דבר מאת מיכאל וייסקופף.

קריקסונוב, פטר. "לא העלינו קול עד הזריחה כולנו". "דבר". 27.10.1989; שחל, יובל. "מוסקבה על ההדסון? סנקט פטרבורג על הירקון". "הארץ" ספרים. 1.11.2000. 11.

נקודא זינגר

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

איגרות אל הלמורים, בגני אללה, האוסף הלא-מלא, הכניסה לירושלים, המסע הרוסי הגדול, וסטי, ורמיה, חג, מוזיקה קלה, מלך, מתוך שירה רוסית, פרחי אש, שיריו של מיכאל גנדלב

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

דבר, הארץ

תגיות חופשיות

העלייה מרוסיה, מלחמה, מקרא, ספרות רוסית

מידע כללי

שפות תרגום
עברית

בקשר ספרותי עם
קריקסונוב פטר

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    רעיון, בימוי והפקה: לנה זידל וידאו: אוסקר אבוש עריכה: לנה זידל, דימה נוף משתתפים: לנה זידל, עודד זידל, פטר קריקסונוב, ד''ר מיכאל וייסקופף

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.