חזרה לדף התוצאות

גלוזמן מיכאל /// חוקר ספרות /// נולד בחיפה, ישראל /// 1962 /// גיל: 59
כותב/ת הערך: פז יובל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, צילום: צחי לרנר

תחומי יצירה

עיון

פרסים

פרס בהט

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-09-01 00:00:00

חוקר ספרות
נולד בחיפה וגדל בהרצליה ובתל אביב. למד לתואר ראשון ושני בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1993 קיבל תואר דוקטור בספרות השוואתית מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. בשנים 1998-2001 שימש מרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, שם גם הקים את כתב העת "מכאן" לחקר הספרות העברית. ב-2001 התמנה למרצה בכיר בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך לפרופסור חבר, ואף כיהן כראש החוג. במקביל הוא מורה מוסמך ליוגה ומנהל את הסטודיו "יוגה ברחוב העבודה". מתגורר בתל אביב ובמתת שבגליל.
מאמרו הראשון, שראה אור בכתב העת Prooftexts (גיליון 11 (3), 1991), עסק בהדרת נשים בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית. ספרו הראשון, "מילון אחר" (עם האמן גיל נאדר, 1997), מתמודד באופן ביקורתי עם ההגדרות המילוניות להומוסקסואליות ומציע הגדרות חלופיות, לעתים הומוריסטיות, לשורה של מושגים כמו אהבה, זוגיות, מיניות, משפחה וכו'.
ספרו The Politics of Canonicity: Lines of Resistance in Modernist Hebrew Poetry (2003) בוחן כיצד מתהווה הקאנון הספרותי בעידן של בניית אומה וחוקר את שיפוטי הערך של הקאנון באמצעות התבוננות במה שנדחק לשוליו. מעבר לעיסוק בהדרה ובשוליות, הספר מציע מבט חדש על המודרניזם העברי, תוך עיון ביצירות שנכתבו במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בספר "בעיר ההרגה: ביקור מאוחר" (במשותף עם חנן חבר ודן מירון, 2005), שנכתב במלאות מאה שנה לפואמה של ביאליק, בוחן גלוזמן את הגינוי התרבותי של קורבנות הפוגרום בקישינב, שהוקעו על כישלונם להתגונן ולהגן על נשותיהם וילדיהם. זהו ניתוח היסטורי, ביוגרפי ומגדרי של תגובתו של ביאליק לפוגרום – תגובה שהובנה כרגע מכונן בעלייתה של תפישת כוח חדשה: לראשונה חדל המוות בפרעות להיחשב כמוות הרואי על קידוש השם ונתפש כביטוי לחולשה קורבנית.
ספרו "הגוף הציוני: לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה" (2007) דן בטקסטים קנוניים של הפרוזה העברית, ממנדלי מוכר ספרים ועד דויד גרוסמן. הספר קורא את המסורת המרכזית בספרות העברית במסגרת השיח הציוני על הגבר היהודי החדש. הוא מתאר את ההמרה בדמות הגבר היהודי: מתלמיד חכם השוקד על תלמודו לדמות החלוץ והלוחם ללא חת, המסמל בגופו את רעיון שלילת הגולה. הספר מברר כיצד הגיבה הספרות העברית לאידיאל הגבריות החדש, והקריאות המוצעות בו מראות שתגובה זו היתה מורכבת ואמביוולנטית.
ספרו שירת הטבועים: המלנכוליה של הריבונות בשירת שנות החמישים והשישים (2017) זכה בפרס בהט לספר העיון הטוב ביותר. בספר זה מציע גלוזמן קריאה מחודשת בשירת שנות החמישים והשישים, מתוך התבוננות ב"מלנכוליה של הריבונות", הנובעת מהפער בין החזון הלאומי ובין מימושו.
במחקריו כותב גלוזמן היסטוריוגרפיה ביקורתית של הספרות העברית. בהשראת תיאוריות פוסט-סטרוקטורליות (שיח מיעוטים, ביקורת פמיניסטית, תיאוריה קווירית ועוד) הוא מנסה לתאר את ההיסטוריה של הספרות העברית מתוך מודעות לכוחות האידיאולוגיים שעיצבו אותה. תרומתו המחקרית מתבטאת בתביעתו שלא לקרוא יצירה ספרותית רק מתוך מערכיה שלה, בניסיון לחשוף את מהותה הפנימית, אלא לקרוא אותה בהקשרים פוליטיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומיניים רחבים. למהלך המחקר הזה, שיש לו עוד כמה נציגים מובהקים, בכמה אוניברסיטאות בארצות הברית ובארץ, יש השפעה של ממש על האופן שבו נחקרת הספרות העברית בעשרים וחמש השנים האחרונות.

לב-ארי, שירי. "חידה חקוקה בעור". "הארץ" גלריה. 31.5.2007. 10; עוז-זלצברגר, פניה. "איך הפכנו ל'גברים עמוקי-חזה ודרוכי-איברים"'. "הארץ" ספרים. 22.8.2007. 11-10.

יובל פז

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בעיר ההרגה: ביקור מאוחר, הגוף הציוני: לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה, מילון אחר, מכאן

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ

תגיות חופשיות

הומוסקסואליות, היהודי/היהודי/העברי החדש, היסטוריוגרפיה, מגדר, מודרניזם, מיניות, פמיניזם

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות השוואתית
תורת הספרות

בקשר ספרותי עם
חבר חנן
מירון דן
נאדר גיל

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
הרצליה
ישראל
מתת
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
34 (1996)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.