סופר
נולד בעיירה פולטוסק, פולין. בשנים 1939-1946 חי תחת הכיבוש הנאצי ובברית המועצות, שם נספו הוריו. עלה לארץ ב-1947 אחרי מעצר "של" חצי שנה בקפריסין. התחנך בקיבוץ רמת הכובש, שירת כקצין בצבא הקבע (1951-1957). בוגר האוניברסיטה העברית בירו"של"ים בספרות ובהיסטוריה. לימד ספרות בסמינר גרינברג למורי חו"ל ובגימנסיה העברית בירו"של"ים.
מילא שורה ארוכה "של" תפקידים ציבוריים תרבותיים. בין השאר היה מנהלו הראשון "של" בית הסופר בירו"של"ים, "של"יח חינוך במקסיקו ונציג המחלקה לחינוך ותרבות לגולה "של" הסוכנות היהודית בארגנטינה, יו"ר אגודת הסופרים (ארבע קדנציות), חבר מועצת יד ושם, חבר האקדמיה המקסיקנית לתרבות, חבר הנהלת מכללת השחר לגמלאים ועוד.
סיפורו הראשון "צעדים ראשונים" הופיע ב"משא", המוסף לספרות "של" העיתון "למרחב" (16.6.1961). ספרו הראשון "באשמורת אחרונה" (מסדה, 1963), מתאר את דרכו רבת-הייסורים "של" הילד-נער חיימק בשנות השואה מנקודת מבטו "של" הנער. ספרו השני, "אשמים" (1968), הוא המשך לספר הקודם, כאשר הגיבור המקשר הוא חיימק, והוא מתאר את מה שעברו הדמויות האחרות בשואה, וכן את זמן ההווה "של" ההתרחשות, תקופת ההעפלה הבלתי-לגאלית לארץ. הסופר, שבעצמו התנסה בהעפלה זו, מתאר את התקופה מזווית חדשה, אינטלקטואלית ומוסרית. הרומן "מותו" "של" "אורי" "פלד" (1971) חותם את הטרילוגיה על תקופת השואה והשפעתה על הגיבורים הניצולים, המנסים להכות שורשים בארץ. בטרילוגיה משוקעים יסודות ביוגרפיים רבים. "אורי" "פלד" הוא כעין גלגול "של" חיימק, שהתאקלם כביכול היטב בארץ לאחר שהתחנך בקיבוץ, אך עדיין סובל מבעיות נפשיות הקשורות לעברו בשואה. המחבר עוקב אחרי חייו "של" חיימק-יוזק קופרמן, הוא "אורי" "פלד", בניסיונותיו הנואשים להתערות בארץ: אהבה ונישואים לבת קיבוץ, שירות צבאי כמפקד וכלוחם, לימודים באוניברסיטה מתוך רצון עז להבין את מהלכי ההיסטוריה שטלטלו אותו בימי המלחמה והביאו למות הוריו, ולבסוף, עיסוקו הכפייתי בתעודות החורבן ב"יד ושם", בניסיון לגלות את שורש האסון שפקד אותו ואת בני עמו. אך כל אלה אינם מביאים לביטול התחושה העמוקה "של" אשמה על שנשאר בחיים, בעוד שהאחרים נספו.
הספר חופה: ועוד "של"ושה סיפורים )1983) כולל סיפור בשם "הסתלקותו "של" ברוך ניילבן". בסיפור באה לביטוי ד"מותו" הטרגית "של" ניצול שואה, הנקלע למציאות ישראלית "של" מלחמות תכופות, ולסבך נפתל "של" יחסים עם אשתו ועם בנו היחיד, פצוע מלחמת יום הכיפורים. הסיפור תורגם לרוסית ועובד למחזה, שהוצג בתיאטרונו "של" הבמאי לב דודין בסנט פטרבורג. היה זה המחזה הראשון על נושא השואה שהוצג על במות רוסיה. נושא השואה בא לידי ביטוי גם באנתולוגיה "השואה – פרקי עדות וספרות" (1976), שערך גולן, ואילו נושא האנטישמיות בספרות, שהמחבר חקר, מופיע במאמרים שפרסם ושקובצו בספרו "מסעותיי עם ספרים" (2005). חיבר גם רומן בשם "ואם אתה מוכרח לאהוב" (2008), אשר עוסק בשואה מן הפרספקטיבה "של" הזקנה בארץ.
יחד עם מישה קאליק כתב את תסריט הסרט "של"ושה "ואחת" (1973), ועיבד מיצירותיו לרדיו דרמות ששודרו ב"קול ישראל". זכה בפרס אשר ברש (1963), בפרס רמת-גן (1972), בפרס ירו"של"ים על שם עגנון (1975), בפרס ראובן ולנרוד (1979), ועוד. יצירותיו תורגמו לכמה שפות אירופיות ולערבית.

אבינור, גיטה. "הגואל מדלג על חבל". "השקף אחורה בעצב: מאמרים בביקורת הספרות העברית". חיפה: ג' אבינור. 1974. 187-190; בן עזר, אהוד. "לחיות ישראלי, להרגיש ניצול: שיחה עם שמאי גולן". "אפיריון" 24-25. 1993. 21-30; ברזל , הלל. "סיפורים ריאליסטיים". "ידיעות אחרונות" ספרות. 3.10.1975; —. ""ואם אתה מוכרח לאהוב"". "מאזניים" פ"ב (2). אוקטובר 2008. 58-60; ליף, חיים. "על שמאי גולן וסיפוריו". "בצרון" ג' (9-10). 1981. 90.

הלל ברזל