חזרה לדף התוצאות

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

זכויות היוצרים של התמונה

באדיבות ארכיון ''גנזים''

ז'אנרים אופייניים

פואמה

תחומי יצירה

שירה

פרסים

פרס ביאליק
פרס ישראל

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 9/2018

משוררת
נולדה בקפליץ', רוסיה הלבנה. בגיל שבע-עשרה החליפה את שם משפחתה לבת מרים, כמרים אחות משה המשוררת. למדה פדגוגיה בקראקוב ובאוניברסיטאות של אודסה ומוסקבה. את שיריה הראשונים פירסמה בכתב העת התקופה ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היתה חברה במעגל הספרות "האוקטובראים העבריים" ופירסמה את הפואמה "ארץ" באנתולוגיית הקבוצה בראשית. את מרבית שיריה מימיה ברוסיה פירסמה בקובץ שיריה הראשון, מרחוק, שראה אור בארץ ישראל ב-1932 בהוצאת קרן זנגביל בלונדון בהשתתפות אגודת הסופרים בארץ ישראל.
ב-1926 עברה ממוסקבה לפריז ושנתיים לאחר מכן עלתה לארץ ישראל. הקובץ ארץ ישראל יצא לאור בתל אביב ב-1937, ושלוש שנים מאוחר יותר פירסמה את מחזור השירים ראיון. ב-1942 פורסמה שירתה הארץ-ישראלית בקובץ דמויות מאופק, ובאותה שנה התפרסם גם ספרה משירי רוסיה. ב-1946 פירסמה את שירים לגטו וב-1963 יצאה לאור האסופה שירים בעריכת דן מירון. על פי החלטתה, האסופה אינה כוללת את מרבית שירי מרחוק. ב-1925 ילדה את בתה מריאסה בת מרים כצנלסון, בתו של המשורר שמעון הבונה, חברהּ לקבוצת "האוקטובראים העבריים", שנרצח ב-1937 על ידי משטר סטלין. ב-1928, בעת שהותה בפריז, נולד לה ולמשורר חיים הזז בן, נחום הזז (זוזיק). זוזיק נהרג בקרבות מלחמת העצמאות, ובת מרים לא חזרה לכתוב באופן קבוע לאחר מותו. שני השירים היחידים שידוע שכתבה אחרי המלחמה הוקדשו לנתן אלתרמן.  
מבחינה דורית אפשר לשייכה לשירה העברית המודרניסטית ולדורם של שלונסקי, אלתרמן וגולדברג. יצירתה המוקדמת אקספרסיבית וגרנדיוזית ומבטאת רגשות עזים ויצריים תוך מרד בשירה המאופקת ובקונבנציות הבית המרובע. שירתה המאוחרת (בעיקר לאחר מרחוק) קרובה יותר לזרם הסימבוליסטי של בני תקופתה. בשיריה המאוחרים ניתן למצוא שימוש באובייקטים כסמלים להוויות אבסטרקטיות ולחוויות רוחניות. כמו כן מתאפיינת שירה זו בנטייה לחידתיות, פיגורטיביות מופלגת ושימוש רב בסינסתזיות ובמבנים תחביריים היוצרים אליפטיות מורכבת. רוב שיריה (להוציא פרסומים שקדמו לדמויות מאופק, 1942) כתובים במלרע.
דמות הדוברת בשירים השתנתה והתפתחה במהלך שנות יצירתה. על פי דן מירון (1991), בשיריה הראשונים הציגה עצמה כאישה חזקה, תקיפה ומינית. רות קרטון-בלום (1977) אפיינה את דמותה כשילוב של נביאה ונזירה. בכמה שירים עולה דמותה החצויה. כך למשל בשיר שבחרה לפתוח בו את הקובץ שירים, המסתיים במילים: "פָּנַי לִשְׁנַיִם נִגְזָרוּ/ מַחֲצִית/ מוּל מַחֲצִית".
נושאי שיריה רבים ומגוונים. שירי מרחוק כוללים שירה וידויית לירית, פנייה לישות טרנסצנדנטלית ומושגים מחיי העולם היהודי. בקובץ זה, כמו גם במחזור השירים "מדרכה גשומה", מצויים שירי אהבה הכתובים במבנים חופשיים יותר. בשירי האהבה, בשירים לגטו, במחזור "בסוגר" ובשירים נוספים ישנן התייחסויות ארספואטיות. היא מתייחסת גם לנושאים היסטוריים ולגורל העם היהודי, כך למשל בשירים לגטו. נושא מרכזי אחר בשיריה הוא תיאורי טבע, החושפים יחסי אהבה וקרבה בין המשוררת לנופים של "שתי המולדות" שלה. מחזור השירים ארץ ישראל מהווה בעיני רבים את פסגת יצירתה. אלתרמן (1963) כתב על המחזור ש"שעה שאתה קורא זאת נאלמות לרגע דום כל שורות של משוררים אחרים שזימרו ארץ זו".
עמדה בקשרים קרובים עם גדולי המשוררים בני זמנה וביתה שימש בית ועד לאנשי רוח ומשוררים, ובכללם נתן אלתרמן, שמעון הלקין, אבות ישורון, אבא קובנר ורחל, לה הקדישה את השיר "את אינך" לאחר מותה. ב-1971, במלאות לה שבעים, פירסמה ספרית פועלים את הקובץ זר שירים ליוכבד בת מרים. הספר כולל עשרים וחמישה שירים המוקדשים לה פרי עטם של גדולי המשוררים והמשוררות של התקופה, ובהם: ישראל אפרת, תרצה אתר, אורי ברנשטיין, חיים גורי, אמיר גלבוע, ט. כרמי וגבריאל פרייל. אבא קובנר הקדיש לה שירים ופואמות ואבות ישורון כתב עליה כמה שירים, כולל "רחוב יוכבד בת מרים" (1986).
על אף מרכזיותה במעגלי התרבות והספרות, התפרסם עד כה רק ספר אחד שהוקדש במלואו לשירתה (רות קרטון-בלום, 1977). דן מירון, בספרו אמהות מייסדות אחיות חורגות (1991), הציג אותה כאחת מארבע המשוררות הראשונות העבריות המרכזיות. כלת פרס ביאליק לשנת 1964 וכלת פרס ישראל לשנת תשל"ב, 1972.

אלתרמן, נתן. "כמה דברים בשעה גדולה לשירתנו". דבר. 25.1.1963. 5; יפה, אברהם בנימין. "שירתה של בת-מרים ותיאורה הביקורתי". מאזניים מ"ז (5). 1978. 326-323; מירון, דן. אמהות מייסדות, אחיות חורגות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1991; קרטון-בלום, רות. "אמי, יוכבד בת-מרים: ראיון עם בתה של המשוררת". ידיעות אחרונות. 19.1.1990; —. "בין שבילי חלום ותוחלת". מאזניים ל"ג (1). 1971. 42-30; —. במרחק הנעלם: עיונים בשירת יוכבד בת-מרים. תל אביב: אגודת הסופרים (רמת גן: מסדה). 1977;Zierler, Wendy. And Rachel Stole the Idols: the Emergence of Modern Hebrew Women's Writing. Detroit: Wayne State University Press. 2004.

רננה קידר וורד קרתי שם טוב

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אמהות מייסדות, אחיות חורגות, ארץ ישראל, בראשית, דמויות מאופק,, התקופה, זר שירים ליוכבד בת מרים, מרחוק, משירי רוסיה, ראיון, שירים, שירים לגטו

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אמהות מייסדות, אחיות חורגות, במרחק הנעלם: עיונים בשירת יוכבד בת-מרים, דבר, ידיעות אחרונות, מאזניים

תגיות חופשיות

מודרניזם

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת אודסה
אוניברסיטת מוסקבה

תחומי לימוד אקדמיים
פדגוגיה

בקשר ספרותי עם
אלתרמן נתן
בלובשטיין רחל
הלקין שמעון
ישורון אבות
קובנר אבא

משפיעים
אברהם שלונסקי
לאה גולדברג
נתן אלתרמן

עיר או ארץ מגורים
ישראל
מוסקבה
פריז
צרפת
רוסיה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
31 (1932)

רקע משפחתי

היתה בת זוגו של המשורר חיים הזז

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.