חזרה לדף התוצאות

ברונובסקי יורם /// מתרגם, מסאי, עורך ומבקר /// נולד בלודז', פולין /// 19482001 /// גיל
כותב/ת הערך: בורשטיין דרור

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

ביקורת
מסה
עריכה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-10-01 00:00:00

מתרגם, מסאי, עורך ומבקר
נולד בלודז', פולין. עלה לישראל ב-1958, גדל ברמת גן ואחר כך בתל אביב. התבלט בשדה התרבות הישראלי כמתרגם פורה מלשונות רבות, כמסאי וכמבקר (חלק מרשימות הביקורת שלו פורסמו תחת שם העט יוחנן רשת). ערך את מוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" בשנים 1976-1975 ובשנים 1978-1979, וכן את הסדרה מחברות לספרות, לחברה ולביקורת (עם יהושע קנז, 1980).
את עמדתו התרבותית אפשר לאפיין כעמדה של "ריחוק אופוזיציוני", אסתטי, אירופי בזיקותיו, אריסטוקרטי-אירוני. רגישותו המסאית היתה משכילה אך לא תיאורטית-אקדמית, ובמאמריו הטובים יצר טון של ידען רגיש המשיח לפי תומו לקורא המשכיל. בהתייחסו לאמנות כתיבת המסה של מונטיין כתב: "אין חלות על המסה חובות כלשהן פרט לחובה האחת: עליה להיות פריה של חוכמה אמיתית, עליה לצייר דיוקן הראוי לתשומת לב" ("ביקורת תהיה", 2006).
תרגם מלשונות רבות: פולנית, יוונית עתיקה וחדשה, צרפתית, ספרדית, פורטוגלית, אנגלית ועוד. את "מולדתו הרוחנית" אפשר למקם במה שדוד וינפלד הגדיר "הזמן התרבותי הגדול" (2006), בעיקר הזמן התרבותי האירופי, כולל הענף העברי-המודרני שלו, ארץ דמיונית שבה חש ברונובסקי בנוח "לשוטט חופשי בנופי הרוח והספרות, לבחור כל נושא וכל צורה המעניינים אותו". עם זאת, לעתים בא רוחב היריעה שלו על חשבון אי-השתהות על הפרט הזעיר שאינו נראה ממעוף הציפור. כך במסותיו וכך גם בתרגומיו, שנעשו, לעתים, מלשונות שלא שלט בהן די הצורך. התופעה בולטת בתרגומי השירה שלו ופחות בתרגומי הפרוזה והעיון.
מהישגיו יוצאי הדופן בתרגום, אם להתייחס כאן רק לכמה תרגומים משפת מולדתו, אפשר למנות את התרגום מפולנית לחלק מסיפוריו של ברונו שולץ ולנובלות של הסופר הפולני ירוסלב איושקביץ'. בספר "חורשת לִבנים" של איושקביץ' יצר ברונובסקי ברגישות רבה פרוזה עברית שקטה, מלנכולית, "סתווית". אכן, דומה שהסתיו, כעונה מעונות השנה אך יותר מזה כאקלים רוחני וכהלוך רוח, בניגוד לקיץ הישראלי המיוזע והלבנטיני, היה חביב עליו, והוא רומז לכך באחרית הדבר שכתב לספרו של ברונו שולץ.
תרגומו לשולץ בספר "חנויות קינמון": בית המרפא בסימן שעון החול" (1986) – אולי פסגת עבודתו – מעמיד נוסח עברי ברוקי-מודרניסטי דחוס, מהמם וצבעוני, יוצא דופן על רקע הנוסח הריאליסטי המקובל של הפרוזה הישראלית. הנה קטע אופייני בתרגומו, מתוך סיפורו של שולץ "אביב": "אפל, קודח, רוחש אהבה לוהטת, קידמתי את פני תהלוכת-הבריאה, את המדינות הצועדות בסך, שיירות מבריקות שראיתין בהפסקות, מבעד לאיפולים ארגמניים, המום מהלמוּת הדם העולה מן הלב בקצב הצעידה האוניברסלית הזאת של כל הלאומים. […] אז התחוללה אותה התגלות, אותו חזון מתגלה של יפי העולם הנלהב, אז באה אותה בשורת גיל, אותה שליחות מיוחדת שאין שיעור לאפשרויות הקיום שלה. נפתחו לרווחה אופקים ססגוניים, חמורים ועוצרי נשימה, העולם רעד ונצנץ במפרקיו, התכופף בכפיפה מסוכנת, כמבקש לצאת את כל גדרי המידות המקובלות והכללים" ("חנויות קינמון", 114).
עוד מתרגומיו שהיתה להם השפעה של ממש על קהל שוחרי הספרות היפה בארץ: לונגוס, "דפניס וחלואה" (1969); חורחה לואיס בורחס, "גן השבילים המתפצלים" (1975); סאפפו, "שירים" (1978); וכן תרגומיו ממחברים שונים, "שורה של אודיסאות: אנתולוגיה קלאסית קטנה" (1979).
מתרגומי העיון הרבים שלו אפשר לציין את המסות על שירה מאת ט"ס אליוט, שתרמו תרומה גדולה לשיח על השירה הישראלית, בייחוד זו המושפעת בעצמה משירתו של אליוט, למשל, שירתו של נתן זך, את ספרה של סוזן סונטאג "הצילום כראי התקופה" שהוא עדיין פריט ביבליוגרפי קבוע כמעט בכל מאמר העוסק בצילום, ואת הביוגרפיה הקצרה של "ג'יימס ג'ויס" ("ג'יימס ג'ויס" מאת עדנה או'ברייאן, 2002) שתרמה – עם תרגומי ג'ויס לעברית – להתקבלותו המאוחרת של הסופר האירי הגדול בתרבות הישראלית.
ב-1994 זכה בפרס לאה גולדברג לתרגום מטעם ספרית פועלים על תרגומי פסואה (מפורטוגלית) וקוואפיס (מיוונית). אחרי מותו הופיעו ספריו: "מכתבים מדומים: מסעות, מפגשים, דיוקנאות ופולמוסים במחוזות התרבות" (2002); "החיים וכל קסמם הרע: דפי יומן 1971-1998" (2002); "ביקורת תהיה": רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית" (2006).

אלמוג, רות. "ג'ויס בלהט ובהערצה". "הארץ" תרבות וספרות. 6.12.2002. ה'3; בורשטיין, דרור. "כל זה היה רחוק רחוק מכאן". "הארץ" ספרים. 6.9.2006. 20; גלדמן, מרדכי. "תעתוע מתמיד". "ידיעות אחרונות" ספרות. 22.10.1993. 33-32; וינפלד, דוד. "ברונובסקי ואמנות המסה". ביקורת תהיֶה: רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית. ירושלים: כרמל. 2006. 323-326; זך, נתן. "בן אור ובן חושך". "ידיעות אחרונות" ספרות. 25.5.2001. 26; לבטוב, יצחק. "געגועים לתרבות העולם". "על המשמר" דף לספרות. 28.10.1994. 22.

דרור בורשטיין

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

הערך באתר פרויקט בן יהודה

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

ביקורת תהיה, ביקורת תהיה: רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית, ג'יימס ג'ויס, גן השבילים המתפצלים, דפניס וחלואה, הארץ, החיים וכל קסמם הרע: דפי יומן 1971-1998, הצילום כראי התקופה, חורשת לִבנים, חנויות קינמון, חנויות קינמון: בית המרפא בסימן שעון החול, מכתבים מדומים: מסעות, מפגשים, דיוקנאות ופולמוסים במחוזות התרבות, שורה של אודיסאות: אנתולוגיה קלאסית קטנה, שירים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ביקורת תהיה: רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית, הארץ, ידיעות אחרונות, על המשמר

תגיות חופשיות

מודרניזם

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
קנז יהושע

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
27 (1975)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.