מוסיקאי וסופר
נולד בירושלים לשחקן יעקב בנאי. כשהיה בן ארבע עבר עם משפחתו לגבעתיים. כשסיים את התיכון הצטרף לשנת שירות במסגרת "הנוער העובד והלומד", ולאחריה התגייס לנח"ל. במשך שנים רבות ניסה להשתלב בתעשייה המוזיקלית, אך ללא הצלחה. ב-1985, כתב את השיר "רכבת לילה", שאותו נתן לבן דודו, יובל בנאי, חבר להקת "משינה". השיר הפך להצלחה אדירה, שפילסה לו את הדרך.
ב-1987 הוציא את אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים", שנחשב לאחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל, ומאז הוציא עוד תשעה אלבומים. יצירתו המוזיקלית משלבת את עולם המקרא והתלמוד, עולם התרבות הישראלית העכשווית ואת עולמו שלו, הביוגרפי והנפשי, ובתוך כך מבטאת את קולו הייחודי. הוא מרבה למחות נגד היחס לאחר בחברה הישראלית, ממקד מבטו באנשי השוליים שאנו נוטים להפנות מבטנו מהם, ובאמצעות אזכורים מעולמות קדומים מאיר אותם באור יקרות.
את דרכו הספרותית החל ב-2001, אז ראה אור קובץ סיפוריו הראשון "זוכר כמעט הכל" (כתר). ב-2012 ראה אור קובץ סיפוריו השני זה המקום. הקובץ כולל שישה סיפורים קצרים, המהווים תחנות בסיפור חייו. בשילוב של מלנכוליה והומור, בדיון ויסודות אוטוביוגרפיים, מתאפשרת בו הצצה לעולמו הרוחני. יכולתו לנדוד בין הזמנים, העבר וההווה, מאפשרת לו הסתכלות אחרת וחדשה על הדמויות שהוא יוצר ובכך הוא מעניק להן ממד עמוק יותר. בחיפושיו אחרי תשובות הוא מזמן למרחב האישי שלו את העולם היהודי ומהפך בו.

אדף, שמעון. "לא סוגר את הדלת בפני אף אחד – ראיון עם אהוד בנאי". "ארץ אחרת" 1. 2000. 26-30.

אסנת אלדר