חזרה לדף התוצאות

בטחיש ראג'י /// משורר, סופר ועורך בשפה הערבית /// נולד בנצרת, ישראל /// 1970 ///
כותב/ת הערך: שיטרית אריאל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה
שירה

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

אריאל שטרית
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משורר, סופר ועורך בשפה הערבית
נולד בנצרת, ומתגורר בנצרת. בעל תואר ראשון מהטכניון בהנדסה וביוטכנולוגיה, בוגר בית הספר לתסריטאות בתל אביב, ובעל תואר שני מהאוניברסיטה הפתוחה. כתב שלושה ספרי שירה בערבית, הראשון בהם, "הצל וההד: שירה" (נצרת: אל-חכים, 1998). לאחר מכן עבר לכתיבת פרוזה. קובץ סיפורים קצרים ראשון פרי עטו, "תוספת זמן", יצא ב-2005, ואחריו פורסם הקובץ "חדר בתל אביב" (אל-מואססה אל-ערביה ללדראסאת ואל-נשר, 2007). מאז פירסם קובץ סיפורים קצרים ב-2009, יצירת פרוזה ניסיונית ב-2011, וקובץ "טקסטים פרוזאים" ב-2014. הרומן הראשון פרי עטו, יולא ואחיותיה (אל-מותוואסט) יצא ב-2017. כתב מחזה אחד, "אבדה" (2010), המשלב בין ריקוד מודרני, שירה ווידיאו-ארט. היה מבוני האתר המקוון "קדיתא" (שהקים עלא חליחל) ועורך את הפינה על כתיבתם של הומוסקסואלים.
החלק העיקרי של הקובץ "חדר בתל אביב" בנוי כמחזור סיפורים. הוא כולל שבעה סיפורים קצרים המחוברים זה לזה באמצעות זמן-מרחב דומה: שהייה בבית מלון בעת "מלח"מת לבנון השנייה. כל סיפור מספר על אדם שנקלע בחדר במלון בעיר כלשהי בעולם, לרבות תל אביב, עמאן, ירושלים, ועיר נידחת במדינת יוטה בארצות הברית. שני פרקים מתוך "חדר בתל אביב" תורגמו לעברית כאילו היו סיפורים קצרים עצמאיים; כלומר, ללא ההקשר הסיפורי-מחזורי. הראשון הוא הסיפור "כאילו מדינה אחרת". גיבורו, ששמו ג'אד, מחליט שירושלים היא המקום הראוי לבצע בו את תוכניתו: להתאבד. ואולם, למרות הגרעין הדרמטי, העלילה אינה מתמקדת בגורלו של הגיבור אלא בדרמה של המקום, הנתפש כגיבור האמיתי של הסיפור: "כביש תל אביב-ירושלים השתנה ככל שהרחיק מזרחה, במיוחד בבאב אל-ואד המפורסם, שם הופך הכביש הישר, הצחיח, והתלוש מכל משמעות, לאוסף גדול של הרים, של סודות, של סמלים, של חרדה, ושל ציפייה – תולדה בת שנים, אלפי שנים…" (תרגום: עלא חליחל, מטעם 13, 74-72). לבסוף נדמה שזהו המקום עצמו שמציל את ג'אד מלהגשים את תוכניתו, כאשר במדרגות ברובע הנוצרי בכיוון באב אל-סאהרה, על רקע חדשות בטלוויזיה המבשרות על "מלח"מה הממשמשת ובאה בגבול ישראל-לבנון, נבעט כדור לעברו, פוגע בבקבוק התרופות שתיכנן לבלוע, ומנפץ אותו. הסיפור השני, "עולא", גם הוא פרק מאותו הספר, ובו נפרשת סצנה שבה אישה בשם עולא מחכה למאהבה במלון ברמאללה. גם בסיפור זה המקום, כאן המלון המסוים, מבטא את התחושה הכללית של הסיפור. המלון מתואר כמקום ש"כולו התנצלות וחרטה על הרגעים בהם ניסה להתבלט ולזהור" (תרגום: עלא חליחל, מטעם 13, 76-74). בזמן שעולא מחכה למאהבה, היא מדברת עם חברתה בפלאפון ומגלה שהיא מנהלת רומן עם אותו המאהב – ובשל כך הוא מאחר. בזמן שהיא ממתינה למאהב הבוגדני מופיעים על צג הטלוויזיה דמויות והבזקים על ההרג ב"מלח"מת לבנון השנייה, והם מבטאים, בדרך עקיפה ומעוותת, את המשבר שהיא חווה, או לחלופין, מצבה, כמי שחשה שפג ונעלם האמון שהיה לה בסובבים אותה, מבטא, בעקיפין, את ההרס והחורבן שמתרחשים מעבר לגבול.
"חדר בתל אביב" הוא גם שמו של סרט תיעודי בבימוי אבתיסאם מראענה (2007). מראענה התלווה לבטחיש במסעותיו ברמאללה, ירדן, נצרת, חיפה ותל אביב ובמפגשים עם סופרים פלסטינים. הסרט עוסק בסוגיות אישיות: זהות מינית, תשוקה וכו' בזיקה למאבקים פוליטיים.
בכתיבתו נשברות מוסכמות חברתיות וסטריאוטיפים, שכן הוא מציג מציאות מורכבת של החיים במדינת ישראל. דוגמה בולטת לכך היא, למשל, המציאות המעוצבת בסיפור הקצר הפותח את קובץ הסיפורים "הרבה" "מלח"… "פחות" "ארץ" (2009), "החיים בלעדי". הגיבור בסיפור הזה, וולאא, מקבל את הידיעה שהוא גוסס מסרטן. הוא מהרהר בציפיות שהציב לעצמו, ושלא הגשים – להקים משפחה, להיות לרופא שיניים, להתעניין בדברים "גבריים" – ומתנחם בכך שלאחר מותו הקרב יוכלו הוריו לטוות סיפור אחר, כרצונם. שם הדמות, וולאא ("נאמנות" בערבית), מזכיר את בנו של גיבור הרומן "האופסימיסט" מאת אמיל חביבי (1974); אלא שכאן הנאמנות מופנית פנימה, כלפי עצמו, ולא כלפי הדרישות הלאומיות. המתח בין שתי הנאמנויות – בין זהותו הפלסטינית הקולקטיבית לבין מאווייו האישיים והרצון להישאר נאמן לעצמו – עובר כחוט השני ביצירותיו של בטחיש ומייחד אותו כסופר ביחס לסופרים שקדמו לו.
ספריו לא תורגמו לעברית. תורגמו שירים בודדים וסיפורים בכתבי עת ובעיתונים. היצירה "יבשה-ים", המופיעה בערבית ובתרגום מקוצר לעברית באוסף שירה מפרקת חומה: גרילה תרבות באבו דיס, מתארת את הקשר בינו כפלסטיני לנוף הסובב אותו: "מֵהָרֶגַע שֶׁנִּגְנַב הַיָּם מֵאָבִי, הוּא לִימֵּד אוֹתִי לֹא לִשְׁאוֹל עָלָיו – הַיָּם – הוּא לֹא שֶׁלָּנוּ, בְּנִי. גַּם הַחוֹל הַזֶּה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְגַם לֹא הַסַּרְטָן הַזּוֹחֵל לִקְרָאתֵנוּ. הוּא אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ" (תרגום: תאמר מצאלחה, 2010, 10-9). ב-2012 תורגמה יצירה קצרה פרי עטו מ-2007, "משני עד חמישי, אני דורך על עפרה של סלמה" (תרגום: גיא רון גלבוע), בתוך כתב העת "לרוחב: מגזין גרילה תרבות". גם יצירה זו עוסקת בבעייתיות של סוגיית הזהות, כפי שהיא משתמעת משמותיו המשתנים של מקום: רחוב ושמו דרך שלמה ביפו, שהיה פעם "אדמת כפר סלמה".

ناشف, إسماعيل. "في بحث عن راجي بطحيش". قديتا. 29.7.2011.

אריאל שיטרית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אבדה, ארץ, האופסימיסט, הצל וההד: שירה, הרבה, חדר בתל אביב, לרוחב: מגזין גרילה תרבות, מטעם חדר בתל אביב, מלח, פחות, תוספת זמן

תגיות חופשיות

הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כתיבה ניסיונית, מלחמה

מידע כללי

תארים אקדמיים
שני

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה הפתוחה
הטכניון

תחומי לימוד אקדמיים
ביוטכנולוגיה
הנדסה
תסריטאות

בקשר ספרותי עם
חליחל עלא
מראענה אבתיסאם

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה מוסלמי/ת

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

[contact-form-7 id="4" title="הצעת תיקון"]

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

נגישות