חזרה לדף התוצאות

בוסאק (בוסק) מאיר /// סופר, משורר וחוקר ספרות /// נולד בקראקוב, פולין /// 19121992 /// גיל
כותב/ת הערך:

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, שימוש חופשי

ז'אנרים אופייניים

פואמה

תחומי יצירה

עיון
פרוזה
שירה

פרסים

פרס רמת גן

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-08-01 00:00:00

סופר, משורר וחוקר ספרות
נולד בקראקוב, פולין. למד תורה ב"חדר" ובבית ספר תיכון "תחכמוני". בשנים 1935-1931 למד במכון ללימודי היהדות אצל פרופסור מאיר בלבן בוורשה, וחקר את תולדות היהודים בקראקוב. עם פרוץ המלחמה נלקח לגטו קראקוב, ומשם הועבר למחנות שונים, בהם מחנה פלאשוב, מחנה הריכוז אושוויץ והעיירה בריניץ, משם ניצל על ידי אוסקר שינדלר. ב-1949 עלה לארץ והיה למורה בבית ספר תיכון ברחובות.
החל ב-1929 פירסם בפולנית ובעברית מחקרים בתולדות יהודי פולין ומסות על הספרות העברית. ספר ביכוריו היה "בנגה הסנה" שיצא לאור ב-1933 בקראקוב (דפוס רנסנס), ובו סיפורים ואגדות על תל אביב, ירושלים, ים הכנרת והירדן. במחנה פלאשוב כתב את הפואמה "ממעמקים", שהשתמרה בידי אדם פולני ועם תום המלחמה חזרה לידיו. הפואמה פורסמה בעיתון "דבר" והפכה למאורע ספרותי. היא כונסה בספרו "ועתה עיני ראתך" (1958), ובו פרקי שירה נוספים העוסקים בחורבן היהדות בשואה. במרכז השירים עומד יהודי מעונה שעולמו חרב לנגד עיניו, שחווה על בשרו את זוועות השואה, והוא עומד בפני האל, מקונן וזועק וקורא תיגר על סדרו של עולם. עם זאת לצד המשורר המקונן, שקובל על דרכי האל, מתגלה בוסאק כמשורר בעל נימה דתית מובהקת. בספר שיריו השלישי, "בריקוד כנגד הלבנה" (1960), עוסק בוסאק בחסידות ובדמויות חסידים ידועות, בתפילות ובדבקות באל. הוא מעמיק לתהות על תופעת השואה ועל אלוהיו גם בקובצי שיריו המאוחרים יותר: "אחרי עשרים שנה" (1963), "כנפיים וחלל" (1981) ועוד.
עוד מספרי שיריו: "מול חלל ודממה" (1966); "בהימוט גשרים" (1976); "בחצרות מקדשו של שיווה" (1979); ושתי פואמות: "בצל מוריה" (1983) ו"על חבל מתוח" (1987). כן היה בין עורכי "ספר קרקא: עיר ואם בישראל" (1959). כתב מאמרי ביקורת על ביאליק, עגנון ואחרים. ב-1990 פירסם ספר מחקר בשם "שורשים וצמרות: עיונים בספרות ובסביבותיה". כן תירגם את ספרו של יוסף בוסאק "והאיל לא נאחז בסבך: קורות חייו של אברהם" "(1944-1939)".
זכה בפרסים הבאים: פרס לספרות יפה על שם שר הפנים ח"מ שפירא בשנת תשכ"ח; פרס רמת גן לספרות יפה בתשל"ז; ופרס הפדרציה העולמית של יהודי פולין ב-1982, על מכלול יצירתו הפיוטית ובייחוד על שירתו העוסקת בחורבן יהודי פולין.

בלאט, אברהם. "קו וגוונים: פרקי עיון ומסות בספרות". ירושלים: ראובן מס. 1999. 245-239; חנני, יוסף. "שחזה מבשרו". תל אביב: עקד. 1989. 47-12; כהן, אדיר. "סופרים עבריים בני זמננו: משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים". תל אביב: מ' מזרחי. תשכ"ד. 214-211.

אפרת רבינוביץ

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

(1944-1939), אחרי עשרים שנה, בהימוט גשרים, בחצרות מקדשו של שיווה, בנגה הסנה, בריקוד כנגד הלבנה, דבר, והאיל לא נאחז בסבך: קורות חייו של אברהם, ועתה עיני ראתך, כנפיים וחלל, מול חלל ודממה, ספר קרקא: עיר ואם בישראל, שורשים וצמרות: עיונים בספרות ובסביבותיה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

סופרים עבריים בני זמננו: משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים, קו וגוונים: פרקי עיון ומסות בספרות, שחזה מבשרו

תגיות חופשיות

חסידות, יהדות פולין, רליגיוזיות, שואה (ביוגרפיה), שואה (נושא יצירה)

מידע כללי

תחומי לימוד אקדמיים
יהדות
לימודי יהדות

בקשר ספרותי עם
בלבן מאיר

תומכים ו/או מורי דרך
בלבן מאיר

תחומי מחקר
יהדות
ספרות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
21 (1933)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.