חזרה לדף התוצאות

בוזגלו שמעון /// משורר ומתרגם /// נולד בעכו, ישראל /// 1962 /// גיל: 60
כותב/ת הערך: עקרוני אביב

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

פואמה

תחומי יצירה

שירה
תרגום

פרסים

פרס ע"ש יהודה עמיחי

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-08-01 00:00:00

משורר ומתרגם
נולד בעכו. למד בבית הספר הימי "מבואות ים" במכמורת ושירת בחיל הים. לאחר השירות הצבאי עבד בעבודות מזדמנות, ושנה אחת למד פילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים (1988). למד יוונית והחל לתרגם מן הספרות היוונית הקלאסית מחזות של גדולי המחזאים היוונים, מכתבי אפלטון וכן שירים מראשית השירה היוונית, כולל יצירות של משוררים ידועים כארכילוכוס וסימונידס. מחזותיו המתורגמים הועלו בתיאטרון "הקאמרי", ב"הבימה", ב"חאן", ב"אנסמבל הרצליה" וב"תיאטרון הלאומי היווני". בתרגומיו הוא מודע למגבלה היסודית של כל תרגום: חוסר האפשרות לשקף במדויק את המקור. לכן הוא מתמקד ביצירת יופי ואווירה, בבהירות מילולית ורעיונית ובזרימה טבעית של הטקסט. ניכר בתרגומיו שאין הוא מתרגם מילים כפשוטן, אלא מעצב אותן ביחס לסיטואציה הדרמטית שעל הבמה.
פירסם גם שירה מקורית. בספרו הראשון "אֲרָם" (הקיבוץ המאוחד, 2000) ישנו שילוב של אירועים אישיים כמו אהבה או פרֵדה מן האהובה על רקע מראות "הארץ", עם רכיבים מן ההיסטוריה העתיקה ומן התרבות היוונית והרומית הקלאסית. כך, למשל, מקדיש המשורר שירים ל"מדיאה", לאורידיקה ולאורפיאוס ואף לאלכסנדר מוקדון.
ספרו השני, "תל היסרליק" (2002), מתייחס לאתר הארכיאולוגי הנמצא בצפון-מערב טורקיה, שהוא, ככל הנראה, מקומה של העיר טרויה המתוארת ביצירתו של הומרוס. בוזגלו כלל בספר שלוש פואמות, המציגות שלוש נקודות מבט על אחת המלחמות הידועות ביותר בהיסטוריה של התרבות האנושית: רחשי לבה של אישה יוונייה שבעלה יצא למלחמה נגד טרויה; הגיגים של גבר ואישה השוהים בטרויה שבמצור; ותחושותיו של חייל יווני על חופה של טרויה, כשהמלחמה הגיעה לשלבה האחרון: "יִהְיֶה לִי קָשֶׁה לַחֲזוֹר לְאִשְׁתִּי/ הַזִּיכרוֹנוֹת הַקְּסוּמִים/ שֶׁעוֹד הָיוּ לִי מִמֶּנָּה/ בַּשְּׁנָתַיִים שָׁלוֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת/ הִתְמַעֲטוּ כָּל כָּךְ./ הִתְרַגַּלְתִּי לִחְיוֹת לְבַדִּי/ וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת זֶה." (שיר ללא כותרת).
ייחודו של הספר הוא בשפה היומיומית המדויקת, שמנסה להעביר לקורא את הרגשות שמעבר לסיפור ההרואי של המלחמה ומעשיהם של מלכים ונסיכים. כאשר יצאו היוונים מארצם בגלל חטיפתה של הלנה, נשארו בבית אבא ואמא ואישה וילדים המתגעגעים ליקירם, ובהם מתמקד בוזגלו.
עוד מספריו: "אישית לוחצת: שיר בחמישה פרקים" (2004); "גשם שחור", מחזה (2008); "טוראי כהן קורא שירים" (2011). מדשאות הוליווד (2015); בשירותי הספרייה באלכסנדריה (2017).
מתרגומיו: אוריפידס, "מדיאה" (1999); אפלטון, "פיידון" (2005); "שד לילה שחור: השירה הלירית היוונית בראשיתה", מחקר ותרגום (2006); דייוויד אדמונדס וג'ון איידינאו, "בובי פישר יוצא לקרב" (2006); פדריקו גרסיה לורקה, "ירמה" (2008); אוריפידס, "איפיגניה באוליס" (2009). כאן שוכב: מבחר אפיטפים מיוון העתיקה (2015); חריץ מושחת: השירה הלירית היוונית במאה השישית לפנה״ס (2017) ועוד.
זכה בפרס קרן ירושלים לספרות יפה על הסיפור "חמיצת סלק" (1990); בפרס עדה בן נחום לתרגום מצטיין לתיאטרון על תרגום המחזה "מדיאה" (1999); בפרס יהודה עמיחי לשירה על "תל היסרליק" (2003); בפרס התיאטרון, קטגוריית מתרגם השנה, על תרגום המחזה "אנטיגונה" (2007), ועוד.

דיקמן, עמינדב. "שימור המקור". "ידיעות אחרונות" ספרות. 23.3.2007. 29; לאור, יצחק. "בעיקר בגלל ארכילוכוס". "הארץ" תרבות וספרות. 31.3.2006. 4; נגיד, חיים. "חוויה מתקנת". "ידיעות אחרונות" ספרות. 4.12.2001. 27-26; פז, מירי. "לעשות בשירה מה שבאך עשה בפוגות". "ידיעות אחרונות" ספרות. 19.11.2004. 28.

אביב עקרוני

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אֲרָם, איפיגניה באוליס, אישית לוחצת: שיר בחמישה פרקים, אנטיגונה, בובי פישר יוצא לקרב, גשם שחור, טוראי כהן קורא שירים, ירמה, מדיאה, פיידון, שד לילה שחור: השירה הלירית היוונית בראשיתה, תל היסרליק

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, ידיעות אחרונות

תגיות חופשיות

מיתולוגיה יוונית, מלחמה, ספרות קלאסית

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
לימודם קלאסיים
פילוסופיה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
33 (1995)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *