חזרה לדף התוצאות

ארדל עינה /// משוררת /// נולדה בקופנהגן, דנמרק /// 1973 /// גיל: 49
כותב/ת הערך: מאירי גלעד

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

רומן

תחומי יצירה

פרוזה
שירה

פרסים

פרס נשיא המדינה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-01-01 00:00:00

משוררת וסופרת
נולדה בקופנהגן, דנמרק. גדלה והתחנכה בירושלים. קיבלה תואר ראשון בחוגים לתולדות התיאטרון ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים ותעודת הוראה מ"מכון כרם" להכשרת מורים. לקטורית בהוצאת כתר (2005-2003) ומבקרת ספרות ב"קול ישראל" (2008-2003). מורה לספרות ומוכרת בחנות ספרים משומשים.
פרסומה הראשון היה השיר "מפרחי הגן" ("כל העיר", 27.4.1990). פירסמה שלושה ספרי שירה: "סנדלי הדם שלי" (כתר, 2002), "שירי אהבה לימים רעים" (2008) וכשהגעגועים היו מבישים (2014). שיריה עוסקים בעיקר בתיאור מערכות יחסים מורכבות עם בן הזוג, נישואים וגירושים, הורים וקרובי משפחה אחרים, הורות, ילדות, חיפוש עצמי ומחאה חברתית נגד עוני, אפליית נשים ועוד. מוטיב חוזר בשיריה הוא שכונות ירושלים, שדלותן מאפיינת בעקיפין את הסיטואציה הקיומית וקשת היום של הישרדות משפחתית בעיר מנוכרת. לדוברת הנשית – אם, רעיה, בת וילדה – יש נוכחות בעלת עוצמה עקב הווידוי והמצוקה שבשירים.
הרגשות הקיצוניים, זעם, אלימות, קיפוח וגעגוע, משקפים דיכוי ועזובה חברתיים שמערערים את היציבות הנפשית, הזוגית והמשפחתית. הדוברת מיטלטלת בין דמות הלוחמת לדמות הקורבן, בין זעקה לדאגה. לדוגמה, היא חוששת שמשפחתה תסולק מביתה, ועוצמת החרדה מעוררת פנטזיה של סיטואציה משפילה וקפקאית, שבה נדחית בקשתה לסעד עקב זהותה המינית: "יָבוֹאוּ אֵלַיִךְ מֵהַבִּטּוּחַ הַלְּאֻמִּי וְיִשְׁאֲלוּ: 'שֶׁל מִי הַמִּכְנָסַיִם הָאֵלֶּה?'/ וְיַגִּידוּ שֶׁאִם יֵשׁ לָךְ גֶּבֶר בַּבַּיִת, אַתְּ לֹא צְרִיכָה כֶּסֶף מִשֶּׁל עַצְמֵךְ" ("שירי אהבה לימים רעים", ללא כותרת).
הפואטיקה שלה חשופה, אינטנסיבית ופיגורטיבית. שיריה אינם נענים למבנים פורמליים. עם זאת, יש שינוי משמעותי בין הפואטיקות של שני ספריה: "סנדלי הדם שלי" נע במתח רב בין מובנות לחידתיות, בין קונקרטי למופשט ובין קוהרנטיות לפרגמנטריות; לעומת זאת "שירי אהבה לימים רעים" מרפה את מתח אי-המובנות והוא קריא וזורם יותר.
פרסמה את רומן המכתבים בואנוס איירס, איסטנבול שמתאר את חייה של אישה שהייתה קורבן למשטר החונטות בארגנטינה בשנות השבעים. הספר זכה לביקורות טובות.
זכתה בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית (1999) ובפרס נשיא המדינה לספרות (2005).

אלמוג, רות. "נשאר רק לחלום זה על זה". "הארץ" תרבות וספרות. 23.8.2002. ה'3; יגיל, רן. "שיר אחד והערה". "מעריב" ספרות. 19.5.2006. 28. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

גלעד מאירי

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

כל העיר, סנדלי הדם שלי, שירי אהבה לימים רעים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מעריב

תגיות חופשיות

אלימות, ביקורת חברתית, מחאה, פמיניזם

מידע כללי

תארים אקדמיים
ראשון

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
הוראה
ספרות
ספרות השוואתית
ספרות כללית
תולדות התיאטרון
תיאטרון

עיר או ארץ מגורים
ירושלים
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
29 (2002)

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *