חזרה לדף התוצאות

אביגור-רותם גבריאלה /// סופרת, משוררת ועורכת /// נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה /// 1946 /// גיל: 75
כותב/ת הערך: רונן עירית

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

צילום: איתמר רותם

ז'אנרים אופייניים

רומן
שירה

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה
שירה

פרסים

מועמד/ת לפרס ספיר ברשימה הקצרה
פרס גולדברג לספרות
פרס נשיא המדינה
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

רינה ז׳אן ברוך
תאריך עדכון אחרון: 2020-08-18 00:00:00

סופרת, משוררת ועורכת

נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה. עלתה לארץ ב-1950. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית ובעלת תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות התשעים שימשה בתפקידי עריכה מגוונים: לקטורית ועורכת ספרי ביכורים בהוצאת עם עובד, לאחר מכן לקטורית ספרי ילדים ונוער עבור המכון לתרגום ספרות עברית. כיום משמשת כמרצה וכעורכת ספרי עיון בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. גרשון שקד (2006), שאביגור-רותם ערכה את אחד מספריו, שיבח אותה במילים חמות: "הרבה עורכים ועורכות היו לי בימי חלדי, והיא ודאי אחת מן המעולים שבהם: רגישות לשונית, הבנה ספרותית ותבונה אנושית נתמזגו בה ועשאוה לעורכת… כאותה מיילדת הנוטלת את התינוק שלנו בלידתו, מטהרת ומנקה אותו ומחזירה אותו לנו מטוהר ונקי".
פירסמה שני ספרי שירה בטרם החלה בכתיבת פרוזה: "דולצינאה" (דביר, 1980) ו"חומות וקיסרים" (1990). ספרי השירה עוסקים במסעות, בהתמודדות עם אלוהים ועם המוות, ובמרכזם דמויות מיתיות: תנ"כיות או מן הספרות הקלאסית.
ב-1992 פירסמה אביגור-רותם את הרומן הראשון שלה, "מוצרט לא היה יהודי" (כתר, צד התפר), שבו התגייסה לספר את הסיפור הנשכח של שבט יהודי שלא זכה לנוכחות של ממש בסיפורת העברית: השבט שהיגר מאירופה לאמריקה הלטינית. היא עשתה זאת באמצעות סאגה דו-משפחתית ענפה, שרקמה לתפארת. הסגנון הייחודי שלה שוזר את גורלן וזהותן של שתי משפחות תוך תנועות רחבות בו-זמניות במרחבי ארץ ובזמן, באמצעות שברירי דיבור, מגעים קלים, מחוות גוף ואזכורים דקים. תערובת הלשונות, המכילה עברית ברוקית ומתערסלת לצד עברית משנאית, מקראית או חסידית, המשלבת ביטוי רוסי או אמרת כנף צרפתית, מגישה לקורא עושר של צליל ומשמעות.
הביקורת הכריזה כי באמצעות רומן זה פרצה הסופרת אל השורה הראשונה של הספרות העברית בת זמננו. הרומן זכה להכרה כחוליה משמעותית בז'אנר המתפתח של גנאלוגיה משפחתית יהודית, ז'אנר שצמח כאלטרנטיבה לסיפור השושלת הקולקטיבי-ממלכתי. כמו כן הדגישה הביקורת את טכניקת הסיפור המקורית והמרתקת, את שליטתה הווירטואוזית של הסופרת בשפה העברית ואת העיסוק המקורי שלה במתח בין השאיפה לחידוש לבין גזֵרת הגורל. "מוצרט לא היה יהודי" זכה בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול לשנת 1992 ובפרס לרומן ביכורים על שם שוויפרט.
ב-2001 התפרסם הרומן השני שלה, "חמסין וציפורים משוגעות", עבורו זכתה בשנית בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול לשנת 2002. הספר נכלל בחמישייה הנבחרת של פרס ספיר לספרות לשנת 2002. בשנת 2003 אביגור רותם זכתה בפרס גולדברג לספרות ובפרס נשיא המדינה לספרות. היא זכתה בפרס הזהב ובפרס הפלטינה של התאחדות המו"לים, ובפרס ויצו (WIZO) לרומן המתורגם לצרפתית. אבנר הולצמן (2001) גורס כי הרומן סבוך ועשיר, וכי הוא יצירה בעלת ערך הכתובה היטב, שניכר כי הושקעה בה עבודת צירוף וליטוש קפדנית. הוא מוסיף כי זהו ספר שאפתני המבקש להתמודד עם כמה מן הצמתים המשמעותיים ביותר של קיומנו כיחידים וכציבור. גרשון שקד (2001) משבח את רגישותו, את עומקו ואת עדינותו של הספר, וכן את התיאורים בו, ה"מעוצבים בפרטי פרטים בכישרון לשוני ובתובנות התבוננות שאין להם שיעור", ומגדיר אותו כסיפור ארץ-ישראלי אלגי המלא אהבה אנושית לכל מי שחלף או מעולם לא היה.
ב-2007 ראה אור הרומן "אדום עתיק", שזכה בפרס הזהב של התאחדות המו"לים. חלק מן הביקורת הגדירה אותו כרומן ציוני מפוכח, השואל האם הצליח החזון הציוני להתממש. הבחירה בהחייאת הרומן הציוני היוותה צעד נועז על רקע המקובל בספרות העברית. זוהי חזרה לציונות נוסח "החלוץ" ו"השומר", הבולטת בעיקר בבחירה למקם את העלילה בגליל, ובהתמקדות בדמויות בעלות מאפיינים הרואיים. הרומן עוסק בנשים חזקות ומרתקות, ובתיאור שושלת של נשים בתולדות הארץ. הרומן מספר את סיפור המאה הציונית בארץ ישראל, דרך מספרים שונים ותקופות שונות. העברית בפי הדמויות היא עשירה ומגוונת, מורכבת ממשלבים שונים של השפה העברית ומשפות שונות. עיצוב הדמויות ומבנה העלילה שונים מאלה המאפיינים את המרכיבים המקבילים בספרות דור המדינה. את מקומן של דמויות טיפוסיות ועלילות אלגוריות תופשים עיצובים מוחשיים ומפורטים. צופקה למשל, הסבתא של השושלת כולה, היא גיבורה ממשית, ולא דמות אלגורית המבטאת את הפער בין החזון להגשמתו.
אביגור-רותם פירסמה גם ספר שעניינו הוראת הספרות: "ספרים לכל טעם" (1995). ספריה תורגמו לכמה שפות. ב-2014 ראה אור הרומן כל סיפור הוא חתול פתאום (כנרת, זמורה ביתן). ב-2017 ראה אור "מלך בשר ודם" (כנרת, זמורה ביתן), רומן היסטורי. ב-2020 ראה אור הרומן שלה, "ארבע מדברות ואחת שותקת" (כנרת, זמורה) שעוסק בחמש חברות, וחברותן המתפתחת לאורך השנים.

אופיר, עדי. "מאה שנים של בדידות יהודית". "מעריב" השבוע. 14.2.1992. 49; אורן, יוסף. ""אדום עתיק" – גבריאלה אביגור-רותם". "משמרות בסיפורת הישראלית". ראשון לציון: יחד. 2008. 107-123; הולצמן, אבנר. "הישראלים". ynet ספרים. 6.5.2001; —. "בין כנען לטרזין". "מפת דרכים: סיפורת עברית כיום". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2005. 253-255; נמדר, ראובן. "אל השורה הראשונה". "מאזניים" ס"ו (6). 1992. 39-40; שקד, גרשון. "שבחי החמסין". ynet ספרים. 12.8.2001; —. "הקדמה". "זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז". חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. 2006. 13-11.

עירית רונן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אדום עתיק, ארבע מדברות ואחת שותקת, דולצינאה, חומות וקיסרים, חמסין וציפורים משוגעות, מוצרט לא היה יהודי, מלך בשר ודם, ספרים לכל טעם

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז, מאזניים, מעריב, מפת דרכים: סיפורת עברית כיום, משמרות בסיפורת הישראלית

תגיות חופשיות

הגירה, יהדות ארגנטינה, מגדר

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות

תארים אקדמיים
ראשון

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות אנגלית
ספרות עברית
תעודת הוראה

בקשר ספרותי עם
שקד גרשון

עיר או ארץ מגורים
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
34 (1980)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.