סטן (שטרנשוס) אפרים (פרדריק) /// סופר /// נולד בזלוצ'וב, גליציה /// 1928 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזלוצ'וב, גליציה, למשפחה חילונית בעלת נטייה לתרבות הגרמנית. אביו, שהיה עורך-דין, למד משפטים בווינה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על מזרח-פולין, כולל זלוצ'וב. הגרמנים כבשו את האזור בפלישתם לברית המועצות בקיץ 1941, ואביו, שנאלץ לעבוד בפרך עם שאר היהודים המקומיים, נפטר אחרי זמן קצר. הנער בן השלוש-עשרה ואמו מצאו מסתור בביתו של איכר אוקראיני, שלימים החביא שם גם קרובי משפחה אחרים שלהם. במחבוא הזה כתב סטן יומן במחברת בית ספר, שבו תיאר את חוויותיו בזמן ההוא. לאחר שנים רבות תירגם את היומן מפולנית לעברית עבור בנו ובתו, והוסיף תגובות והארות.
סטַברוּ דניאל /// סופר ומשורר /// נולד בישראל /// 1976 /// גיל: 49
סוצקבר אברהם /// משורר, מסאי ועורך בשפת היידיש /// נולד בסמורגון, ליטא /// 1913 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
מחשובי משוררי יידיש, דמות בולטת במפעל הארגון מחדש של תרבות יידיש וספרותה אחרי השואה. האישיות המשפיעה ביותר במרכז הספרותי היידי שהתפתח בישראל, בין מייסדיו (1947) ועורכו הראשי של כתב העת הספרותי היידי המרכזי במחצית השנייה של המאה העשרים, הרבעון "די גאָלדענע קייט" (שלשלת הזהב), שראה אור במשך קרוב לחמישים שנה, עד סגירתו ב-1995.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד כרוני סומך ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן שנה וחצי. גדל במעברה ליד בת ים. היה שחקן כדורסל באחת מקבוצות הנוער של מכבי תל אביב. התחיל לכתוב שירים בגיל שש-עשרה. במסגרת שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בבית שמש. לאחר השחרור המשיך לעבוד כמדריך חבורות רחוב בפרדס כץ, והשתתף בסדנה לכתיבה יוצרת שבה לימדו יהודה עמיחי, דן פגיס, ט' כרמי ואמיר גלבע. למד רישום ב"מכון אבני" וספרות עברית ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. מרצה על שירה במכללת "סמינר הקיבוצים" ומלמד קולנוע וספרות בתיכון בתל אביב. לאורך כל שנות פעילותו הוא מקרב בני נוער לשירה בסדנאות לכתיבה יוצרת בכל רחבי "הארץ".
ביוגרפיה
נולד בבגדאד. עלה לארץ ב-1951. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובלשון עברית מאוניברסיטת תל אביב (1961), תואר שני בלשון עברית ובבלשנות שמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור על הרומנים של נגיב מחפוז מאוקספורד (1968). חתן פרס ארברי (ע"ש החוקר הדגול A. J. Arberry) מאוניברסיטת קיימברידג' (1981) על מחקר שערך על המשורר הלבנוני אליאס אבו שבכה, חתן פרס ישראל למזרחנות לשנת 2005 וחתן פרס אמ"ת לשנת 2008.
סוכרי יוסי /// סופר /// נולד בבני ברק, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
סוֹכָה שמואל /// משורר וסופר /// נולד בברזנה, אוקראינה /// 1931 /// גיל: 94
ביוגרפיה
נולד בעיירה ברזנה, מערב-אוקראינה. ב-1941, עם השתלטות הנאצים, נמלט ליערות – והוא בן עשר שנים בלבד – ושרד שם לבדו. הוריו ואחותו נספו. בתום המלחמה נדד דרך אוקראינה, פולין, גרמניה וצרפת ולבסוף הפליג ארצה בספינת מעפילים, שהה זמן-מה במחנה מעצר בקפריסין ורק ב-1947 הגיע לישראל. חודשים אחדים שהה בקיבוץ גליל ים, אבל כשפרצה מלחמת השחרור התעקש להתגייס לפלמ"ח ולחם במלחמה. ממייסדי קיבוץ משאבי שדה. לאחר שפגש את רעייתו, בת קיבוץ שמיר, עבר להתגורר עמה בקיבוץ ושם הקימו את משפחתם.
סויסה אלברט /// סופר /// נולד בקזבלנקה, מרוקו /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
סופר נולד בקזבלנקה, מרוקו. ב-1963, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בשכונת עיר גנים בירושלים. בשנים 1965-1977 למד במוסדות החינוך של חב"ד ובתיכון ממלכתי-דתי. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד בישיבות המשתייכות לזרם הציוני-דתי. האחרונה שבהן היא ישיבת ההסדר קריית שמונה, שבה שילב לימודים תורניים גבוהים עם שירות צבאי.
סובול יהלי /// סופר ומוזיקאי /// נולד בישראל /// 1972 /// גיל: 53
ביוגרפיה
בנו של המחזאי יהושע סובול. גדל בתל אביב. סולן, גיטריסט, כותב ומלחין בלהקת הרוק הישראלית "מוניקה סקס". תקליטה הראשון של הלהקה, "פצעים ונשיקות", יצא ב-1995 וזכה להצלחה רבה. סובול עובד גם כמוזיקאי עצמאי, והוציא בין השאר תקליט סולו בשם "סוס" (1998). בשנים 2010-2007 פירסם טור שבועי במקומון "העיר".
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
