ביוגרפיה
נולד בירושלים. ב-1984 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בכמה חוגים: ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה פיזית, היסטוריה של ארץ ישראל, תיאטרון וביולוגיה. ב-1987 עבר למכון להיסטוריה של הפילוסופיה, המדעים והרעיונות באותה אוניברסיטה, שם אף פעל כעמית מחקר. במהלך לימודיו החל לכתוב במגזין "מסע אחר" ואף היה חבר המערכת. במקביל כתב בשורה של עיתונים וכתבי עת, ובהם ""הארץ"", "ידיעות אחרונות", "פרוזה", "חדשות" וכן באתרי אינטרנט. רוב רשימותיו נסבו על מסעות שערך במחוזות פחות ידועים על פני כדור ""הארץ"". בין השאר תיאר את מסעותיו למקומות הבאים: "דרך המשי" (1991), סומליה (1992), מערב-סין (1994), המלחמה בצ'צ'ניה (1995), מלחמת האזרחים בסודן (1996), רעידת האדמה באפגניסטן (1998), קוסובו (1999), ועוד. הוא צילם ותיעד בווידיאו ובסטילס את הנופים הפיזיים והאנושיים שבהם ביקר, והציג את רשמיו גם בתערוכות צילום ובהרצאות. בשנים 2001-2000 יצר סרטי מסע גם לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. ב-2008 הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום סרטו התיעודי "טיול בעיראק", שנוצר בנסיעתו למדינה זאת, שאליה יצא ביום הכיבוש האמריקני את בגדאד.
קניוק יורם /// סופר, עיתונאי וצייר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו, יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים, לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
ביוגרפיה
נולד בחיפה. התגורר בלונדון ובפריז. למד משחק בבית הספר לדרמה של ז'אק לה-קוק. בתחילת שנות השמונים למד קולנוע ב"בית צבי" וספרות עברית וכללית ופילוסופיה סינית באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים התפרסמו סיפוריו הראשונים בכתב העת "פרוזה", וטורי ביקורת על קולנוע, תיאטרון וספרות בעיתונות היומית. משנות התשעים פירסם כתבות בנושא תיירות וטיולים בעיתונות ובטלוויזיה וספרי מסע, והוציא מדריכי טיולים להודו ולסין בשיתוף עם דן דאור. ב-2003 יצא בשליחות ערוץ 10 לעיראק, שתועדה בסרט "42 יום בדרך לעיראק" שאותו צילם, ביים והפיק.
ביוגרפיה
ילידת תל אביב, ומתגוררת בה עד היום (2020). למדה במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב, אך לא סיימה את לימודיה. למדה בבית הספר למוזיקה רימון, ועזבה לאחר שנה. בוגרת כיתת השירה ב"הליקון". בשנת 2013 נכללה ברשימת מאה המשפיעים על התרבות בישראל שפרסם עיתון ״הארץ״. כלת פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם לשנת תשע״ו ופרס רמת גן לספרות על ספר ביכוריה, שראה אור בשנת 2014. כמו כן תרגומה לספר "הכול בפנוכו" מאת של סילברסטיין זיכה אותה בפרס אנדרסן הבין-לאומי לתרגום בשנת 2016. מלמדת כתיבה באוניברסיטת תל אביב.
פגיס דן /// משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים /// נולד ברדאוץ, בוקובינה /// 1930 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברדאוץ, בוקובינה. כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב-1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו "אבא", שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: "לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?" (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה ""לב פתאומי"" (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: "דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו" (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.
נאמן נפתלי /// סופר ומחזאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1928 – 1986 /// גיל
נאטור סלמאן /// סופר, עורך, מחזאי ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בדלית אל-כרמל, ישראל /// 1949 – 2016 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וחי בדלית אל-כרמל. ממוצא דרוזי. בוגר תיכון עירוני בחיפה. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בפילוסופיה (1976). שימש עורך מדור התרבות בעיתון "אל-אתתחאד" (1990-1968) ומזכיר המערכת בירחון "אל-ג'דיד". מנהל מכון אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים בחיפה (מ-2002), עורך כתב העת "סוגיות ישראליות" היוצא לאור ברמאללה (2007-2000) ועורך שותף של הרבעון העברי-ערבי "דו-עט". כיהן כיו"ר התאחדות הסופרים הערבים בישראל (1977-1975), היה מזכיר ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש ולמען השלום (1986-1992) וסגן יו"ר איגוד הסופרים הכללי בישראל (1995-2000). חבר הנהלה בארגון "עדאלה" (2001-2000) ובמועצת חברי ההנהלה מ-2003. זכה בפרס היצירה הערבית ממשרד התרבות (1992), בפרס התרגום על שם חיים בלנק (1992) ובפרס התרבות הפלסטינית, קהיר (2003).
מילנר איריס /// חוקרת ספרות /// נולדה בטבריה, ישראל /// 1958 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בכנסייה הסקוטית בטבריה, גדלה על שפת הכנרת, ומאוחר יותר עברה עם משפחתה לאילת ולרמת גן. את לימודיה האקדמיים החלה באוניברסיטת ניו יורק (NYU), בחוגים לפסיכולוגיה ולפילוסופיה. את התואר השני והשלישי למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבדה ככתבת במוסף ""הארץ"". מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, וראש תוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח והאמנויות ע"ש מרק ריץ'.
מיטלפונקט הלל /// מחזאי, במאי ותסריטאי /// נולד ביפו, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולד ביפו וגדל בחולון. נשוי לשדרנית יעל דן. כתב ותירגם יותר מארבעים מחזות, שאת חלקם ביים, וארבעה תסריטים. עוקב במחזותיו אחר ההשפעות של הגלותיות, השואה, המלחמות והמצוקה החברתית והכלכלית על הדיוקן המשתנה של הישראלים, פליטי מזרח-אירופה, תושבי אזורי הדרום ושכונות המצוקה, ואחר כך – אחר עולמם החלול של הבורגנים החדשים, חסרי המצפן המוסרי, של ישראל ה"נובורישית".
מושקוביץ-וייס אלה /// סופרת /// נולדה בראשון לציון, ישראל /// 1964 /// גיל: 60
ביוגרפיה
נולדה בראשון לציון. סיימה את לימודיה בתיכון "בליך" ברמת גן. בוגרת החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1991 סיימה את לימודי המוסמך בתקשורת המונים באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית. נטשה קריירה בתחום הפרסום לטובת הכתיבה, וספרה הראשון, "לחווה לא הייתה אמא", קובץ סיפורים קצרים, התפרסם בהוצאת ידיעות ספרים ב-2004. הספר התקבל בשבחים ואף זכה בפרס הקרן על שם יצחק לייב ורחל גולדברג. ב-2006 פירסמה ספר נוסף, רומן עתידני, "גם אתה יכול", שעלילתו מתרחשת בישראל ב-2039, וכן ספר ילדים בשם "מי המציא את האהבה". שני רומנים נוספים פרי עטה הם "כתוב בים" (2009) ו"דברי הלילות" (2011). כתבה מחזה בשם "קפיצה", שהועלה כהצגה בתיאטרון "תמונע" (2009).
