מלצר שמשון /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בטלוסטה, גליציה /// 1909 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טלוסטה, גליציה המזרחית. התחנך ברוח המסורת בביתם החסידי של הוריו, בחדר ואצל מלמדי גמרא. בן תשע התייתם מאמו, וכדי להקל על אביו נלקח לגור בבית אחותו הבכירה והנשואה, שטיפלה בו כאם. בספריית אבי גיסו, שהיה תלמיד חכם ומשכיל, התוודע ליצירות סופרי ההשכלה, ובהן הרומן "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, שעורר את שאיפתו לעלות לארץ. בנעוריו חשב שעיקר כישרונו בציור ורצה ללמוד ב"בצלאל" בירושלים ואף התקבל כתלמיד על סמך ציוריו, אבל מחוסר אמצעים לא התמלאה משאלתו. במקום זה למד בסמינר עברי למורים בלבוב (1926-1931). עד שעלה לארץ (1933) שימש מורה בבית הספר העברי "תרבות" בהורודנקה, גליציה, והיה פעיל בתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה".
מוראר מוצטפא /// סופר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בג'לג'וליה, ישראל /// 1929 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולד בכפר ג'לג'וליה, בו הוא מתגורר גם כיום. בנעוריו עבד כפלאח וכעובד זוטר במחנות של הצבא הבריטי. נפצע במלחמת 1948 ורגלו נקטעה. בוגר הסמינר למורים ערבים ביפו (1952) ובעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובמדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן (1975). מורה, מנהל ועורך ראשי של בית ההוצאה הערבי של ההסתדרות. ערך והגיש תוכנית לילדים ב"קול ישראל" בערבית (1961-1958). חבר באגודת הסופרים הערבים בישראל ובאגודת הסופרים בישראל. מאז 1982 מקדיש את כל זמנו לכתיבה ספרותית ועיתונאית. פירסם שמונים ושישה חיבורים, ובהם קובצי סיפורים קצרים וסיפורים לילדים. תירגם לערבית עשרים ושניים ספרים.
מאנגר איציק /// משורר, סופר, מחזאי ומסאי בשפת היידיש /// נולד בצ'רנוביץ, רומניה /// 1901 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצ'רנוביץ, רומניה, להורים שהגיעו מגליציה. אביו היה חייט ובעל זיקה עמוקה לפולקלור היידי. חינוכו המסורתי היהודי היה מצומצם בהיקפו. למד בבית ספר כללי גרמני עד לשלבי הגימנסיה, אך לא סיים אותה. מסלול חינוכי זה הצמיח את זיקתו העמוקה לשירה ולספרות הגרמניות, ובייחוד למשוררי התקופה הרומנטית. ההשפעות התרבותיות בשנותיו הפורמטיביות עמדו בסימן האווירה הייחודית של עיר מולדתו: הגרמנית כלשון התרבות הרשמית והגבוהה, והיידיש כלשון הבית וכביטוי לעממיות היהודית, שאחד מסימניה המובהקים היה הפעילות התיאטרונית התוססת והזיכרונות על שורשיה ועברה.
לנדא לואיס /// מתרגם וחוקר ספרות ופולקלור /// נולד במנדוסה, ארגנטינה /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולד ב-1936 במנדוסה, ארגנטינה. ב-1954 עלה ארצה במסגרת גרעין של "השומר הצעיר" והתיישב בקיבוץ רשפים. את לימודי התואר הראשון שלו בספרות עברית ובהיסטוריה ואת לימודי התואר השני בספרות עברית עשה באוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו, שהושלמה ב-1976, עסקה בניתוח יסודות מימטיים בסיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור". ב-1980 השלים את עבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, שהוקדשה לניתוח האנתולוגיה של מדרשים וביאורים תורניים "מעם לועז" מאת יעקב כולי, שפורסמה בלדינו במאה השמונה-עשרה. לאורך השנים לימד ספרות ופולקלור באוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון בנגב.
לבנון יצחק /// סופר ומתרגם /// נולד בצפת, ישראל /// 1914 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצפת ערב מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה נסע עם משפחתו לאודסה, שם שהו עד תום המלחמה ושבו ארצה. ב-1928, לאחר שהשלטון הבריטי הטיל הגבלות רבות על היקב המשפחתי, עקרה המשפחה לביירות, שם חייתה כחמש שנים. עם שובה של המשפחה לישראל החל לבנון לעבוד בעיתון "דבר", ופעל שם כעיתונאי וכמתרגם כעשרים ושבע שנים.
כנעני (הנדלסמן) דוד /// מסאי, חוקר ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1912 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה למשפחה המתייחסת לשושלת רבנים ומחברים ידועים עד דור עשירי. קיבל חינוך יסודי ותיכוני בעירו והיה פעיל מנעוריו בתנועת "השומר הצעיר". מאמרו הראשון, ביקורת על חיבורו של אוסוולד שפנגלר "האדם והטכניקה", פורסם בביטאון "השומר הצעיר" בוורשה ב-1932. עלה ארצה ב-1934 והצטרף לקיבוץ מרחביה, שבו היה חבר כל ימיו. רוב שנותיו שימש עורך בהוצאת ספרית פועלים. בשנות השבעים לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
כהן יעקב /// משורר, סופר, מחזאי ומבקר /// נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה /// 1881 – 1960 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה, ובגיל שנה עברו הוריו לעיירה זגירז' ליד לודז', שם למד בחדר וב"חדר מתוקן". לאחר בר-המצווה עזב את מסגרת הלימודים והחל ללמוד בכוחות עצמו ספרות עברית וכללית. בספרות עברית השפיעו עליו במיוחד אברהם מאפו, יל"ג ואחד העם, ובספרות כללית גתה, שילר וביירון. שירו הראשון, "הגיון לזכר יהודה המכבי", פורסם ב"ספר השנה" של סוקולוב (1900). בשנות העשרים לחייו החל לכתוב גם מאמרי ביקורת.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב למשפחת רבנים חרדית. בנעוריה פרשה מן הסביבה הדתית, למדה הוראה, ולאחר מכן שימשה שנים רבות כמורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בעפולה ובקריית חיים. בשנות השישים פנתה ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה התמחתה בתחום האגדה, המדרש והספרות העממית, וחיברה עבודת גמר לתואר השני על גלגולי מוטיבים בסיפורים על נשים באגדת חז"ל ובסיפור העממי של עדות ישראל. באותן שנים פעלה גם במסגרת ארכיון הסיפור העממי שנוסד בחיפה על ידי מורהּ דב נוי, וערכה קבצים אחדים של סיפורי עם: "חודש חודש וסיפורו" (1963); "סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם" (1964); "צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן" (1969). מתוך עבודתה בחקר האגדה נמשכה בהשפעת מורהּ שמעון הלקין לעיסוק ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. היא הקדישה את עבודת הדוקטור שלה (1972) לתיאור מקומה של האגדה בעולמו כסופר וכמכַנֵס, כמעבד וכחוקר. מאז ואילך נעשה חקר ברדיצ'בסקי לתחום התמחותה העיקרי.
יערי יהודה /// סופר /// נולד בטארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה /// 1900 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגורר עם משפחתו בעיר טרנוב, שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1920 עלה לארץ ישראל. בדרך לארץ פגש את א"ד גורדון, פגישה שהשפיעה עמוקות על מהלך חייו. בארץ עבד בהכשרת קרקע בקריית ענבים, ולאחר מכן הצטרף לגדוד "שומריה" של "השומר הצעיר" בסלילת כביש. עם חבריו ל"קיבוץ א"' הקים את קיבוץ בית אלפא. לצד עבודתו החקלאית הקים להקת תיאטרון (1924-1921), שהציגה מחזות המבוססים על סיפורים ומיתוסים יהודיים כגון "הגולם" ו"הדיבוק". ב-1926 עזב את הקיבוץ וקבע את ביתו בירושלים, שם עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. בשנים 1930-1928 למד ספרנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ולאחר מכן עבד כמורה בקנדה. לאחר חזרתו לארץ עבד בלשכה הראשית של קרן היסוד ומילא תפקידים שונים בשירות משרד החוץ, בהם נספח תרבות בארצות סקנדינביה וקונסול באמסטרדם.
חפר (פיינר) חיים /// פזמונאי ועיתונאי /// נולד בללא נתונים, פולין /// 1925 /// גיל: 100
ביוגרפיה
מן הפזמונאים הבולטים במדינת ישראל. נולד בפולין. עלה ארצה ב-1936. שירת בפלמ"ח, שם ייסד את "הצ'יזבטרון", להקה צבאית שתפקידה היה לשעשע את החיילים ולהעלות את המורל. הלהקה פעלה כשנתיים: מסוף 1947 ועד סוף 1949, והופיעה בפני פלמ"חניקים, וגם לפני אזרחים, בכל הארץ, במשלטים, בקיבוצים ובערים, לפני קרבות ואחריהם. חפר שימש כמפקד הלהקה והיה מכותביה העיקריים, עם נתן אלתרמן וחיים גורי. השירים והפזמונים של הלהקה זרועים ביטויים מן הלשון הפלמ"חניקית ומן העגה הצבאית דאז.
