עוזיאל מאיר /// סופר /// נולד בטריפולי, לוב /// 1945 /// גיל: 79
סלע אורי /// סופר, מתרגם, חוקר ספרות ולשון /// נולד בקבוצת דגניה, ישראל /// 1928 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדגניה, שבה התגורר עד 1952, עת נאלץ לעזוב בשל מחלוקות אידיאולוגיות. בגיל שלוש חלה במחלת הפוליו ובגינה סבל מנכות ברגלו. השתתף במלחמת העצמאות והיה מדוברי הפלמ"ח ומשדרני הרדיו המחתרתי של "ההגנה". בשנות החמישים היה שותף בעריכת העיתונים "במעלה", "עיתון הנח"ל" ו"העולם הזה". מילא שורה של תפקידים בעיתון "ידיעות אחרונות", בהם עריכת מוסף סוף השבוע וכתיבת מדור מיתולוגי לביקורת ספרות בשם "ממכבש הדפוס". שימש כאיש יחסי ציבור, ובשנות השבעים והשמונים פתח משרד ליחסי ציבור וחברת פרסום. ערך והגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". הגם שנעדר השכלה פורמלית, הרבה להרצות באוניברסיטאות בתחום התקשורת.
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
ביוגרפיה
נולד בנתניה. למד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אך בעקבות מלחמת יום הכיפורים לא סיים את לימודיו. החל את דרכו ככותב טור סאטירי בשבועון הסטודנטים "פי האתון", שבו ייסד וערך את המדור הסאטירי. בהמשך כתב במדור הסאטירי "זו ארץ" בשבועון "העולם הזה" בעריכתו, ופרסם את הספר "Zoo ארץ Zoo?" (עם ב' מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון, דודו גבע ודיק קודור). כתב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ" ובמקומוני רשת "שוקן", היה מבקר תיאטרון בעיתון "גלובס", כתב במדור "דעות" בעיתון "מעריב" והקים את מוסף הפנאי "עכבר העיר" של המקומון "העיר". משנות השבעים פרסם ספרי קומיקס וספרי ילדים רבים ("אהלן וסהלן", "ספר מגוחך"), כתב לתוכניות טלוויזיה ("ניקוי ראש" ו"זהו זה!"), ונחשב דמות מרכזית בתחום ההומור והסאטירה בארץ. כמו כן כתב טור פמיניסטי בעיתון "חדשות"; אסופה של טוריו הללו ראתה אור בספרו "פמיניסט" (1991). היה נשוי לבמאית אורנה בן-דור, לאחר מכן לעורכת עינת ניב, וכיום בן זוגה של הסופרת מאיה לביא. לימד תסריטאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שם עמד בראש מגמת התסריטאות. כיום הוא כותב טור שבועי במדור "דעות" בעיתון "הארץ".
נבו גדעון (גידי) /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בירושלים, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולד ב-1959 וגדל בירושלים. אמו היא חוקרת הספרות האנגלית והמתרגמת רות נבו. סיים את "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים. שירת בצה"ל בנח"ל מ-1978 עד 1981. החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1981, וסיים ב-1985 תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה. מ-1986 עד 1996 עסק בעיקר בכתיבת הרומן "עד כאן" (הקיבוץ המאוחד) ובעבודות מזדמנות. ב-1997 חזר ללימודי התואר השני והשלישי בספרות עברית, והשלים אותם ב-2001. מ-2000 ועד 2009 מרצה וחוקר במכון בן-גוריון בשדה בוקר ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מ-2009 מרצה בכיר במחלקה לספרות עברית באותה אוניברסיטה.
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בתל אביב. למדה בתיכון תלמה ילין לאומנויות ורקדה בצעירותה בתיאטרון המחול של רנה שינפלד. למדה לתואר ראשון, שני ושלישי בספרות באוניברסיטת תל אביב. לימדה ספרות וכתיבה באוניברסיטת תל אביב, במרכז האקדמי שלם ובאוניברסיטת נורתווסטרן בארצות הברית. כיום מלמדת ספרות וכתיבה במחלקה לספרות עברית, בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמסגרות אחרות. הייתה נשואה לסופר והחוקר מתן חרמוני, להם שני ילדים.
מיטלפונקט הלל /// מחזאי, במאי ותסריטאי /// נולד ביפו, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולד ביפו וגדל בחולון. נשוי לשדרנית יעל דן. כתב ותירגם יותר מארבעים מחזות, שאת חלקם ביים, וארבעה תסריטים. עוקב במחזותיו אחר ההשפעות של הגלותיות, השואה, המלחמות והמצוקה החברתית והכלכלית על הדיוקן המשתנה של הישראלים, פליטי מזרח-אירופה, תושבי אזורי הדרום ושכונות המצוקה, ואחר כך – אחר עולמם החלול של הבורגנים החדשים, חסרי המצפן המוסרי, של ישראל ה"נובורישית".
מוסנזון ורד /// משוררת, סופרת, מאיירת ומעצבת /// נולדה בקיבוץ נען, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ נען לאביה הסופר והעורך משה מוסנזון ולאמה מלכה, מטפלת ואחות בקיבוץ. היא אחותה הצעירה של הסופרת דבורה עומר ואחייניתו של הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון. מוקפת באווירת הספרות והיצירה, החלה לכתוב כבר בילדותה, והחל ב-1967 פירסמה שירים וציורים ב"דבר לילדים", ב"מעריב" לנוער ועוד. ספר הביכורים שלה, "דברים שצריכים לעבור" (דליה פלד, 1980), נמכר ביותר ממאה ושלושים אלף עותקים.
