בִּן-גָרְיון עִדוא /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1938 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לאמו, הרקדנית והכוריאוגרפית דבורה ברטונוב ולאביו, הסופר עמנואל בן-גריון. שני סביו הם הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והשחקן איש "הבימה" יהושע ברטונוב. גדל והתחנך בתל אביב. החל בפעילותו הספרותית כנער, כשפירסם ב-1955 בכתב העת "אורלוגין" תרגום וירטואוזי לשירו של אדגר אלן פו "העורב". באותה שנה תירגם על פי הזמנת תיאטרון "אהל" את המחזה "תה וסימפטיה" מאת רוברט אנדרסון. בשנים הבאות תירגם – שוב, על פי הזמנת "אהל" – את המחזות "הם ידעו מה רצונם" מאת סידני קינגסלי ו"עוד נהר אחד" מאת בוורלי קרוס. את שירותו הצבאי (1959-1956) עשה ב"להקת הנח"ל" בתקופת השיא שלה, עם חיים טופול, אורי זוהר ויהורם גאון.
בורשטיין דרור /// סופר, משורר ועורך /// נולד בנתניה, ישראל /// 1970 ///
ביוגרפיה
נולד ב"נתניה", גדל ולמד שם בבית ספר יסודי ובתיכון. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים וקיבל תעודת עורך-דין (1996), אך לא עבד במקצוע ופנה ללימודי ספרות. קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2002). נושא עבודת הדוקטור: "המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי". בשנים 2008-1996 היה עורך תוכניות ב"קול המוסיקה", אוצר תערוכות וכותב ביקורות ב""הארץ"" ובכתב העת לאמנות "סטודיו". כמו כן לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת "עלמא". מפרסם מסות ורשימות ביקורת על ספרות, אמנות, משפט ופוליטיקה בעיתונות הכתובה ובאתר האינטרנט שלו, "מתחת לשולחן". עורך ספרותי של ספרי שירה ופרוזה. ב-2013 יצא לאור ספרו "שאלות בספרות" העוסק בסוגיות בספרות, בשירה ובאמנות. הוא אקטיביסט ספרותי הנושא תרומה משמעותית לשדה הספרות הישראלית על תחומיו השונים.
אדלר רון /// משורר /// נולד בקריית ביאליק, ישראל /// 1957 – 1976 /// גיל
ביוגרפיה
נולד והתחנך בקריית ביאליק. למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה והיה חבר בתנועת "הצופים". בגיל שבע-עשרה, לאחר שחזר מטיול באירופה, החל לכתוב את שיריו. התנדב לשרת בסיירת צנחנים. נשלח לעבור קורס חובשים קרביים ולקראת סיום הקורס, בליל סערה בינואר 1976, שם קץ לחייו. בעיזבונו נמצאו כמאה שבעים וחמישה שירים, וכן קטעי יומן. מבחר ראשון משיריו פורסם אחרי מותו בספר "בשם כל הכאבים" (ספרית פועלים, 1976). שיריו זכו להתעניינות רבה, וספר שירים נוסף יצא לאור, בשם "ממחר אקטוף ענן" (1980). על כריכת הספר כתב נתן יונתן כי בשיריו "אתה שומע […] את כל סולם הצלילים של הנפש: מן הרך, העדין, הלירי, המתגעגע ועד לצלילי סופה ומרי". כמה משיריו תורגמו לאנגלית ופורסמו בקובץ בעריכתו של אלכס זהבי ובתרגומו של ריצ'ארד פלאנץ (1981). שיריו עוסקים בהרהורים על אהבה, כאב, התפוררות ומוות. קיים בהם חיפוש מתמיד שאינו מוגדר, ועולות שאלות קיומיות ומהותיות שנשארות ללא מענה. הם כתובים בגוף ראשון ומאופיינים ברוך ובעדנה מחד גיסא ובזעקה נגד העולם מאידך גיסא. שירתו פשוטה וקליטה, לעתים חסר בה גיבוש סגנוני, ועם זאת, ביסודם, השירים מפליאים בבגרותם, בכוח ביטוים וברגישות האנושית העולה מהם.
