סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
ביוגרפיה
נולד בקהיר למשפחה מיוצאי חאלב שבסוריה. ב-1957 עלה לישראל עם משפחתו. גדל במעברת בית מזמיל בירושלים (היום קריית יובל), למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר". למד בישיבת ההסדר "הכותל" בירושלים ושירת בצה"ל בחיל השריון. במלחמת יום הכיפורים לחם ברמת הגולן. במהלך המלחמה איבד כמה מחבריו הטובים, חוויה שעליה כתב בספרו "תיאום כוונות". ב-1977 ייסד את ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, והוא עומד בראשה מאז ועד היום.
נתנזון מלכה /// משוררת /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1946 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה במינכן, גרמניה. הוריה הם ניצולי שואה ששכלו חמישה מילדיהם בזמן המלחמה. עלתה עם משפחתה לארץ ב-1948. למדה עיתונאות וספרות. התחילה לכתוב בעקבות נפילתו של בן דודה אלכס במלחמת ששת הימים. ראשוני שיריה פורסמו ב"על המשמר" ב-1988. עבדה ככתבת ופירסמה רשימות ביקורת ושירים בעיתונים יומיים ובכתבי עת לספרות. בן זוגה אמנון נפצע קשה במלחמת ההתשה ומאז סובל מהלם קרב.
ניסינוביץ' יורם /// משורר ועורך /// נולד באשדוד, ישראל /// 1965 /// גיל: 60
ביוגרפיה
נולד, גדל והתחנך באשדוד. מתגורר בתקוע. בוגר ישיבת ההסדר "ימית" בנווה דקלים (1988-1983). למד מחשבת ישראל ב"בית מורשה" בירושלים (1989-1991), לימודי יהדות בבית המדרש "אלול" בירושלים (1995-2001), הנחיית קבוצות ב"אלול" (1997), הנחיית סדנאות כתיבה במכון מיל"ה ובמתא"ן (1999-2001) ותסריטאות ב"מעלה" (2002-2003). לקטור של הוצאת כתר (מאז 2007). ממייסדי ועורכי כתב העת "משיב הרוח" (מאז 1994).
נייגר-פליישמן מרים /// משוררת ואמנית פלסטית /// נולדה בקומרנו, סלובקיה /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולדה בקומרנו, סלובקיה, להורים ניצולי שואה מיהדות הונגריה. עלתה לישראל ב-1949. בוגרת המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" (1976). בעלת תואר שני מטעם המחלקה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים (2008). עבודת התזה שלה עוסקת באסכטולוגיה בשירת יהודה עמיחי. הציגה עשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובחו"ל. בנה מוטי הוא חוקר תקשורת ותרבות, ובנה ליאור הוא אמן פלסטי ויוצר בווידיאו-ארט.
ביוגרפיה
נולד בנתניה. למד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אך בעקבות מלחמת יום הכיפורים לא סיים את לימודיו. החל את דרכו ככותב טור סאטירי בשבועון הסטודנטים "פי האתון", שבו ייסד וערך את המדור הסאטירי. בהמשך כתב במדור הסאטירי "זו ארץ" בשבועון "העולם הזה" בעריכתו, ופרסם את הספר "Zoo ארץ Zoo?" (עם ב' מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון, דודו גבע ודיק קודור). כתב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ" ובמקומוני רשת "שוקן", היה מבקר תיאטרון בעיתון "גלובס", כתב במדור "דעות" בעיתון "מעריב" והקים את מוסף הפנאי "עכבר העיר" של המקומון "העיר". משנות השבעים פרסם ספרי קומיקס וספרי ילדים רבים ("אהלן וסהלן", "ספר מגוחך"), כתב לתוכניות טלוויזיה ("ניקוי ראש" ו"זהו זה!"), ונחשב דמות מרכזית בתחום ההומור והסאטירה בארץ. כמו כן כתב טור פמיניסטי בעיתון "חדשות"; אסופה של טוריו הללו ראתה אור בספרו "פמיניסט" (1991). היה נשוי לבמאית אורנה בן-דור, לאחר מכן לעורכת עינת ניב, וכיום בן זוגה של הסופרת מאיה לביא. לימד תסריטאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שם עמד בראש מגמת התסריטאות. כיום הוא כותב טור שבועי במדור "דעות" בעיתון "הארץ".
נהור (לרנר) אשר זליג /// מחזאי ומבקר ספרות ותיאטרון /// נולד בפילזנו, פולין /// 1905 – 1964 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפילזנו, פולין. קיבל חינוך מסורתי, אך נחשף גם להשכלה האירופית. הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית מיד עם הקמתה ב-1925. למד באוניברסיטת ורשה, תחילה כלכלה וסוציולוגיה ובהמשך פילוסופיה ותולדות האמנות. בהיותו בוורשה החל לפרסם מאמרים בעיתונים "המדינה", "אונזער וועלט", "הצפירה", "היינט", "דער מאמענט" ועוד. מחזהו העברי הראשון, "מאחורי החזית", פורסם בוורשה ב-1933 ועסק בחוויותיו כילד בזמן מלחמת העולם הראשונה. בהמשך כתב ופירסם מערכונים ביידיש ובעברית, שהוצגו על ידי תנועות הנוער הציוניות בפולין.
נגב אילת /// עיתונאית וביוגרפית /// נולדה בקיבוץ רביבים, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
הוריה היו ממקימי קיבוץ רביבים בנגב. אביה, פרופ' אברהם נגב, ארכיאולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מומחה לתולדות הנבטים. אמה, רחל נגב, פירסמה שלושה קובצי שירה. התבגרה בירושלים. למדה באוניברסיטה העברית, סיימה תואר ראשון באנגלית ובתולדות האמנות, לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע, והשלימה תואר שני בתקשורת המונים (1982). ב-1984 השתתפה בקורס עורכי תוכניות ברדיו וערכה משדרים תיעודיים. ב-1986 החלה לכתוב בשבועון "כותרת ראשית" ובירחון "מוניטין", אחר כך ב"דבר השבוע". מ-1988 כתבת במוסף "7 ימים" של ""ידיעות אחרונות"". מ-2011 משמשת כמבקרת ספרות במוסף "ספרים" של עיתון ""הארץ"".
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. שמה הוא שם עט, המורכב משני השמות הפרטיים שלה, שמות אמו ואחותו הצעירה של אביה, שנספו יחד בטרבלינקה. הוריה עלו לארץ ב-1950, וכאן נולדו רבקה ואחיה יהושע. בניגוד לפליטי שואה אחרים, שלא היו מסוגלים לספר לילדיהם על הנוראות שעברו, לייב רוכמן (1978-1918) הרבה לדבר עם בתו על השואה, על משמעויותיה ועל בני המשפחה שנספו. הוא התקרב למקורות ולמסורות היהדות וקיים בביתו כעין "שולחן" חסידי (ממבקריו הקבועים היה הסופר אהרן אפלפלד), המשיך לכתוב ביידיש ודיבר בשפה זו עם בני משפחתו, כביטוי לקשר עם העולם היהודי שחרב.
ביוגרפיה
נולד בחיפה, בוגר בית הספר הריאלי העברי. בנה של המתרגמת ריטה מלצר. בילדותו התגורר שלוש שנים עם משפחתו בהונדורס. למד מדעי המחשב בטכניון, התגייס לחיל המודיעין ושירת בו כקצין. עם שחרורו למד בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1992 מפרסם ביקורות ספרות ותרבות, מאמרים וטורים אישיים בעיתונות היומית ובכתבי עת. בין השאר היה בעל טור במוסף "ספרים וספרות" של ""מעריב"", בו כתב גם ביקורות קבועות על ספרות מתורגמת (בשנים 2005-1996), ובעל טור אישי וטור לענייני לשון במוסף "תרבות וספרות" של ""הארץ"" (בשנים 1997-1995, 2009-2005). כתבות פרי עטו התפרסמו גם ב"העולם הזה", ב"ארץ אחרת", ב"מקור ראשון", ב"מסע אחר", וכן במוסף התרבות של העיתון היומי El País המתפרסם באורוגוואי. בשנים 2004-2002 הגיש את התוכנית הספרותית "על המדף" בערוץ הראשון. עסק בהוראה בבתי ספר תיכוניים והעביר הרצאות וסדנאות לכתיבה יוצרת במסגרות שונות. משנת 2012 עובד ככותב ועורך תכנים עבור הספרייה הלאומית. זכה בכמה פרסים, בהם פרס ברנשטיין לביקורת, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ופרס "בני ברית" לעיתונות.
