רובינשטיין אמנון /// סופר ופובליציסט /// נולד בישראל /// 1931 /// גיל: 93
ביוגרפיה
שר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. חתן פרס ישראל למשפטים בשנת תשס"ו (2006). בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת לונדון (1966). פירסם כמה ספרי עיון העוסקים בחברה הישראלית. בגיל שבעים וארבע, עם עזיבת החיים הפוליטיים, החל בכתיבת ספרים. בתחילת 2005 יצא לאור בהוצאת שוקן רומן הביכורים שלו, "השמיכה", שתת-כותרתו היא: "סיפורים מחוברים ונפרדים בגוף ראשון יחיד". הספר מתאר סיפורי חיים של דמויות ישראליות מימי טרום הקמת המדינה ועד התקופה שבה נכתב הספר. דרך העלילות השונות נפרשת יריעה רחבה העוסקת בנושאים המרכזיים של החברה הישראלית: עלייה, צבא, היחס לאחר, כיבוש, פיגועים ויחסים אישיים ומיניים מורכבים. בתחילת 2006 יצא לאור "כביש מספר חמש", רומן ובו תיאור מסע מן המרכז של החברה הישראלית אל שוליה. במוקד הספר דמותו של עורך-דין מכובד המתגלגל במסע לא צפוי אל ישראל האחרת, על דמויות השוליים המאכלסות אותה: מורה קבצן, טרנסג'נדרית, זונה, יהודי-ערבי, חסידי ברסלב ועוד. המפגשים השונים מובילים אותו להרהורים על חייו, משפחתו ומקומם של המקריות והגורל.
רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
רביניאן דורית /// סופרת, משוררת, מבקרת ותסריטאית /// נולדה בכפר סבא, ישראל /// 1972 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולדה בכפר סבא, בת להורים שעלו ארצה מפרס בשנות השישים. התחנכה בעיר הולדתה וסיימה את בית הספר התיכון כצנלסון. שירתה בצבא ככתבת העיתון "במחנה". היתה נשואה לסופר דב אלבוים.
ראשד חוסיין /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד במוסמוס, ישראל /// 1936 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר מוסמוס שבוואדי ערה. בוגר תיכון בנצרת. המשורר הערבי הראשון שסיים את לימודיו במערכת החינוך הישראלית, ובשל כך נחשף גם ללשון העברית ולספרותה. עבד כמורה שלוש שנים עד שפוטר בשל פעילותו הפוליטית. פירסם שני קובצי שירה שהודפסו בנצרת: "עם שחר" (מטבעת אל-חכים, 1957) ו"טילים" (1958). ספרו הראשון התקבל באהדה רבה בקרב ערביי ישראל. ב-1958 פירסם את השיר "הדלת הנעולה" (מערבית: ששון סומך, "הארץ", 10.10.1958), שבו התרעם על כך שדלתות הקיבוץ והמושב, סמל העשייה הציונית, נעולות בפניו כערבי ישראלי. באותה שנה עבר לגור בתל אביב כדי לכתוב ולערוך מאמרים פוליטיים לכתב העת בערבית של מפ"ם, "אל-פג'ר". שם היה חלק מחיי התרבות של העיר, ובין השאר אירגן מפגשי סופרים יהודים וערבים והשתתף בהם. הראשון בהם התרחש בביתו של הסופר בנימין תמוז ועורר מהומה בקרב המשתתפים היהודים בעקבות הקראת השיר "הדלת הנעולה". למרות זאת, חוסיין לא חדל מלנסות ולהסביר את דעותיו לעמיתיו היהודים, כגון ברשימה "הסופרים היהודים והערבים" שנכתבה בעברית והופיעה בעיתון "מסע" (14.11.1958).
ראונר עילי /// סופר, מתרגם, מורה וחוקר ספרות /// נולד בקיבוץ יקום, ישראל /// 1979 /// גיל: 45
ביוגרפיה
יליד קיבוץ יקום, בעל תואר דוקטור בספרות מטעם אוניברסיטת פריז VII ואוניברסיטת בר-אילן. מלמד באוניברסיטת תל אביב ובגימנסיה הרצליה. מחקריו עוסקים בספרות והגות צרפתית במאה העשרים ובהשקה שבין פילוסופיה וספרות. ספר המחקר של ראונר The Event: Literature and Theory, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, פורסם בשנת 2015 בהוצאת אוניברסיטת נברסקה. בשנת 2017 ראה אור בהוצאת עם עובד "העשב" מאת קלוד סימון, בתרגום משותף שלו ושל לילך נתנאל.
קרישק אריה /// סופר, תסריטאי, עיתונאי, עורך ומחזאי /// נולד בחולון, ישראל /// 1952 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולד בחולון. בוגר המחזור הראשון במגמת תיאטרון של סמינר הקיבוצים. עבד כעורך בהוצאת כתר. כתב טורים אישיים בעיתונים רבים, ובהם "על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ". בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים של המאה העשרים שודרו סיפוריו "עשן" ו"איסוף" ברדיו, בתוכניתו של נסים קמחי. נמנה עם קבוצת סופרים (ובהם אשר דורי ואורי בר-יוסף) שכתבו בשם העט "ברט ויטפורד" את סדרת ספרי המתח הפופולריים "פטריק קים". מאז שנות השבעים פרסם מספר רב של רומנים. בראשית דרכו כתב את התסריט לסרט הקצר "קשר הדבש", ובשנת 1977 הסרט הוקרן בטלוויזיה בבימויו של יעוד לבנון. במרכז התסריט מחזאי שמאלני המעלה קברט סאטירי ונרצח בעקבות זאת בידי פעילי ארגון ימין קיצוני. הסרט זכה בפרס הראשון בתחרות הסרט הישראלי הקצר, אך מאוחר יותר נפסל להקרנה עקב התנגדותם של אנשי ימין בישראל, והוקרן בעיקר בחו"ל. הוא זכה לביקורות צוננות, בטענה שהגזמות וסילופים בעלילה פוגמים באמינותה.
קניוק יורם /// סופר, עיתונאי וצייר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו, יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים, לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
קלינסקי איתן /// משורר ומורה /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה למשפחה דתית ממייסדי המושבה, דור שישי לילידי הארץ מצד אביו. אמו עלתה כנערה מפולין. למד ב"מקווה ישראל". מנעוריו היה פעיל בתנועות נוער שמאליות, תחילה ב"השומר הצעיר" ואחר כך בבנק"י. הצטרף למק"י, אבל נטש אותה ב-1964. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל. אחרי הצבא שימש כמורה, והשלים את לימודי ההוראה תוך כדי עבודתו (1962). היה מנהל בית ספר לחינוך מיוחד בהוד השרון (1974-1968). בשנים 1984-1981 למד באוניברסיטת חיפה מקרא ולשון עברית והשלים שם את התואר הראשון. לאחר מלחמת יום כיפור עבר עם משפחתו לקריית שמונה. במשך כעשרים שנה הורה במכללת "תל חי" ובסמינר למורים בצפת.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו היה בעל מלאכה. בגיל שנתיים נסע עם הוריו ללודז', פולין, ושהה עמם שם שבע שנים. לאחר שובם ארצה למד בבית ספר דתי ואחר כך בבית הספר התיכון מונטיפיורי וב"מכון אבני" לציור. במלחמת העצמאות לחם בשורות הפלמ"ח ונפצע בקרבות ירושלים. לאחר שחרורו החל את פעילותו הפובליציסטית, שבמהלכה פירסם רשימות וקריקטורות בעיתונים ישראליים רבים והיה בעל טורים קבועים ב"הארץ" וב"העולם הזה". הקריקטורות המוקדמות שלו יצאו בספר "קוצו של צבר" (1951). רשימות המסע שלו יצאו לאור בשני ספרים, "כיצד גיליתי את אירופה" (1958) ו"כיצד גיליתי את אפריקה" (1958).
