פיאד' תופיק /// סופר, מתרגם ומחזאי בשפה הערבית /// נולד בכפר מקיבלה, ישראל /// 1939 /// גיל: 86

ביוגרפיה
נולד בכפר מקיבלה. סיים את לימודיו התיכוניים בנצרת. בעל תואר ראשון בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבד כעמיל מכס בנמל חיפה. נכלא בגין עברות ביטחוניות (1974-1969) ועזב את ישראל ב-1974, במסגרת הסכם חילופי אסירים עם מצרים. עבד במרכז ללימודים פלסטיניים בעיר ביירות עד 1982, אז עבר לתוניסיה, שבה הוא מתגורר עד היום. קיבל תעודה לעבודה בעיתונות ועבד בארגון הערבי לחינוך, תרבות ומדעים.

ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, ועד גיל ארבע גדל בבואנוס איירס, ארגנטינה. לאחר מכן שבה המשפחה לישראל. מגיל צעיר גילה נטייה לשפות, ובמהלך התיכון לימד את עצמו פינית ואחר כך נסע לפינלנד. מוסמך אוניברסיטת הלסינקי בבלשנות שמית ובאורליסטיקה (חקר קבוצת שפות שמוצאן בהרי אורל) ודוקטור בבלשנות שמית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו – על המלטזית, שפה שמית המדוברת במלטה – ראתה אור בספר "מילות-היחס המלטזיות" (כרמל, 2003). שימש עורך הדפים הישראליים באתר השירה הבינלאומי ומתרגם הבית של הוצאת כרמל, וכיום הוא עורך את סדרת "צפון" של הקיבוץ המאוחד, המתמקדת בספרות מארצות סקנדינביה ומהארצות הבלטיות. שהה לסירוגין בארץ ובארצות שונות. כיום מתגורר באתונה.
סובול יהלי /// סופר ומוזיקאי /// נולד בישראל /// 1972 /// גיל: 53

ביוגרפיה
בנו של המחזאי יהושע סובול. גדל בתל אביב. סולן, גיטריסט, כותב ומלחין בלהקת הרוק הישראלית "מוניקה סקס". תקליטה הראשון של הלהקה, "פצעים ונשיקות", יצא ב-1995 וזכה להצלחה רבה. סובול עובד גם כמוזיקאי עצמאי, והוציא בין השאר תקליט סולו בשם "סוס" (1998). בשנים 2010-2007 פירסם טור שבועי במקומון "העיר".
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 86

ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
נעמן יונית /// משוררת, עורכת וחוקרת ספרות /// נולדה ביהוד, ישראל /// 1975 /// גיל: 50

ביוגרפיה
ילידת יהוד, כיום (2020) גרה ביד אליהו עם שני בניה. נעמן למדה לתואר ראשון בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ולתואר שני במחלקה למדעי הדתות בקיימברידג׳, ובשנים האחרונות היא כותבת את עבודת הדוקטורט שלה על דמות ה"שיקסע" בספרות התחייה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נעמן היא עורכת שותפה וכותבת באתר "העוקץ", ערכה גיליונות במגוון כתבי עת: ״הכיוון מזרח״ (גיליון 30 העוסק בנבואה), ״גרנטה״ (עם ארנה קזין, גיליון 7 העוסק בכסף), והיא חברת מערכת ועורכת בסדרת "מכתוב" בהוצאת חרגול ומכון ון ליר.

ביוגרפיה
נולד בנתניה. למד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אך בעקבות מלחמת יום הכיפורים לא סיים את לימודיו. החל את דרכו ככותב טור סאטירי בשבועון הסטודנטים "פי האתון", שבו ייסד וערך את המדור הסאטירי. בהמשך כתב במדור הסאטירי "זו ארץ" בשבועון "העולם הזה" בעריכתו, ופרסם את הספר "Zoo ארץ Zoo?" (עם ב' מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון, דודו גבע ודיק קודור). כתב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ" ובמקומוני רשת "שוקן", היה מבקר תיאטרון בעיתון "גלובס", כתב במדור "דעות" בעיתון "מעריב" והקים את מוסף הפנאי "עכבר העיר" של המקומון "העיר". משנות השבעים פרסם ספרי קומיקס וספרי ילדים רבים ("אהלן וסהלן", "ספר מגוחך"), כתב לתוכניות טלוויזיה ("ניקוי ראש" ו"זהו זה!"), ונחשב דמות מרכזית בתחום ההומור והסאטירה בארץ. כמו כן כתב טור פמיניסטי בעיתון "חדשות"; אסופה של טוריו הללו ראתה אור בספרו "פמיניסט" (1991). היה נשוי לבמאית אורנה בן-דור, לאחר מכן לעורכת עינת ניב, וכיום בן זוגה של הסופרת מאיה לביא. לימד תסריטאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שם עמד בראש מגמת התסריטאות. כיום הוא כותב טור שבועי במדור "דעות" בעיתון "הארץ".

ביוגרפיה
נולדה וגדלה בתל אביב. למדה בתיכון תלמה ילין לאומנויות ורקדה בצעירותה בתיאטרון המחול של רנה שינפלד. למדה לתואר ראשון, שני ושלישי בספרות באוניברסיטת תל אביב. לימדה ספרות וכתיבה באוניברסיטת תל אביב, במרכז האקדמי שלם ובאוניברסיטת נורתווסטרן בארצות הברית. כיום מלמדת ספרות וכתיבה במחלקה לספרות עברית, בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמסגרות אחרות. הייתה נשואה לסופר והחוקר מתן חרמוני, להם שני ילדים.