רדלר-פלדמן יהושע (ר' בנימין) /// מסאי, פובליציסט ועורך /// נולד בזבורוב, גליציה /// 1880 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זבורוב, גליציה המזרחית. למד בחדרים ובבית המדרש ורכש השכלה כללית בכוחות עצמו. ב-1901 יצא לברלין ללמוד חקלאות והחל שם בפעילות ציונית. ב-1902 פורסם בשנתון "לוח אחיאסף" מאמרו הראשון, "רשימות קטועות", התומך בציונות נוסח הרצל כנגד זו של אחד העם. ב-1903 היה שותף בייסודו של הירחון "הקשת", ראשון בשורה ארוכה של במות ספרותיות שערך. ב-1906 יצא ללונדון וסייע לי"ח ברנר בהוצאת הירחון "המעורר" בשנתו הראשונה. במאמר בחוברת הראשונה של "המעורר" השתמש לראשונה בשם העט ר' בנימין, שנעשה לכינויו הקבוע. ב-1907 פירסם שם את מסתו הפיוטית "משא ערב" – קריאה לאחווה ולהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל. באותה שנה עלה ארצה, עבד כפועל בפתח תקווה ולאחר מכן עסק בעבודות פקידות ובפעילות פוליטית, התיישבותית והומניטרית ענפה. היה מראשוני תל אביב ומראשוני קבוצת כנרת, המזכיר הראשון של גימנסיה "הרצליה", מיוזמי הקמתן של גימנסיה "רחביה" ושל שכונת בית וגן בירושלים, ממעודדי ההתיישבות בגוש עציון ובנגב, ממטפחי העלייה מתימן, ועוד כהנה וכהנה. ב-1925 היה ממקימיה של תנועת "ברית שלום", ערך את ביטאונה "שאיפותינו" ונעשה אחד מראשי הפעילים בה ובגלגוליה עד סוף ימיו. ברוח זו ייסד ב-1950 כתב עת מיוחד בשם "נר – דו-שבועון לאמת, לאהבה, לשלום, לצדק" שהוקדש בעיקר להוקעת מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי הערבים מבית ומחוץ. בד בבד היה מראשי הדוברים של הציבור הציוני הדתי בארץ ישראל. מראשית ימיו בארץ היה מעורב ביוזמות ספרותיות ועיתונאיות שונות, החל במפעל התרגומים "יפת" מספרות העולם בימי העלייה השנייה, ועד הקמתו של היומון "הצופה" כביטאון הציונות הדתית. כתיבתו המסאית והפובליציסטית השופעת התפרסמה בבמות רבות ושונות באופיין, משבועון הפועלים "הפועל הצעיר" וביטאון אגודת הסופרים "מאזניים" ועד הירחון החרדי "ההד" שאותו ייסד ב-1926 וערך שנים רבות.
קדמון (פרקש) חיה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בסינפרופול, אוקראינה /// 1918 – 1960 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בסינפרופול, אוקראינה. עלתה ארצה עם הוריה ב-1925. אביה, אברהם קופמן, היה מורה בכפר יחזקאל, ואמה רופאת ילדים בעמק יזרעאל. גדלה והתחנכה בכפר יחזקאל. את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה "הרצליה". מנעוריה היתה חברת "השומר הצעיר", פעילה כמדריכה וכחברה בהנהגה הארצית הראשית. הצטרפה לגרעין המייסד של קיבוץ חצור (1937).
צור ראובן /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד באורדיאה, טרנסילבניה /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.
ביוגרפיה
נולד בחיפה. התגורר בלונדון ובפריז. למד משחק בבית הספר לדרמה של ז'אק לה-קוק. בתחילת שנות השמונים למד קולנוע ב"בית צבי" וספרות עברית וכללית ופילוסופיה סינית באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים התפרסמו סיפוריו הראשונים בכתב העת "פרוזה", וטורי ביקורת על קולנוע, תיאטרון וספרות בעיתונות היומית. משנות התשעים פירסם כתבות בנושא תיירות וטיולים בעיתונות ובטלוויזיה וספרי מסע, והוציא מדריכי טיולים להודו ולסין בשיתוף עם דן דאור. ב-2003 יצא בשליחות ערוץ 10 לעיראק, שתועדה בסרט "42 יום בדרך לעיראק" שאותו צילם, ביים והפיק.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו היה בעל מלאכה. בגיל שנתיים נסע עם הוריו ללודז', פולין, ושהה עמם שם שבע שנים. לאחר שובם ארצה למד בבית ספר דתי ואחר כך בבית הספר התיכון מונטיפיורי וב"מכון אבני" לציור. במלחמת העצמאות לחם בשורות הפלמ"ח ונפצע בקרבות ירושלים. לאחר שחרורו החל את פעילותו הפובליציסטית, שבמהלכה פירסם רשימות וקריקטורות בעיתונים ישראליים רבים והיה בעל טורים קבועים ב"הארץ" וב"העולם הזה". הקריקטורות המוקדמות שלו יצאו בספר "קוצו של צבר" (1951). רשימות המסע שלו יצאו לאור בשני ספרים, "כיצד גיליתי את אירופה" (1958) ו"כיצד גיליתי את אפריקה" (1958).
פרנקל זיגמונט (זיגי) /// סופר ומשורר בשפה האנגלית /// נולד בלבוב, גליציה /// 1929 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלבוב, פולין, למשפחה חילונית משכילה. אביו היה דוקטור למשפטים ובעל נכסים. אמו היתה דוקטור לפולקלור ולפילוסופיה. עם כיבוש פולין בידי הנאצים נמלטה אמו איתו ועם אחותו אל מעבר לגבול הסובייטי, ונשלחה למעמקי סיביר, לעיר ברנאול. אביו, שהיה קצין בצבא הפולני, נעצר על ידי הסובייטים ונרצח יחד עם קצינים פולנים אחרים.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. ילדותה ונערותה התאפיינו במעברים תרבותיים וגיאוגרפיים. בגיל אחת-עשרה נסעה עם משפחתה לאתיופיה לארבע שנים, שבמהלכן חיה אצל משפחה מארחת ובפנימייה של התיכון הצרפתי באדיס אבבה. הניתוק מהוריה, שגרו בעיירה מרוחקת, חשף אותה לעצמאות מוקדמת. בהיעדרה של ספרייה עברית התחנכה על הספרות האירופית, בפרט האנגלית והצרפתית, והיכרותה עם התרבות העברית באה מהתנ"ך ומהאגדה. לאחר שובה ארצה והשלמת שירותה הצבאי, למדה מתמטיקה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, והמשיכה ללימודי מדעי המחשב בטכניון. הדיוק וההקפדה של לימודי המדעים בד בבד עם פריצת הגבולות הגיאוגרפיים בילדותה, מבטאים היטב את התנועה של יצירתה, שעוסקת בתצפית מדויקת על החיים הסובבים אותה, ובו-זמנית מרחיבה את גבולות החיים המדוּוחים אל מחוזות גיאוגרפיים ופואטיים בלתי צפויים. את הכשרתה האקדמית המשיכה בתוכנית המעשית לקולנוע ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
פיינברג ענת /// סופרת וחוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. את לימודיה האקדמיים החלה בשנות השבעים באוניברסיטת תל אביב, שבה סיימה את התואר הראשון והשני בספרות אנגלית. את לימודי הדוקטורט בספרות אנגלית השלימה באוניברסיטת לונדון (1978). לימדה באוניברסיטאות באנגליה ובישראל, ומאז 1990 ועד היום מלמדת במכון ללימודי יהדות בהיידלברג, גרמניה (HfJS).
עומר (מרני) דן /// משורר, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1940 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. אביו, אוסקר מרני, היה פקיד בכיר בעיריית "ירושלים". עומר לא הסתגל למערכת החינוך, החליף כמה בתי ספר ולא השלים את לימודיו התיכוניים. הוא גם לא רכש השכלה אקדמית, והיה אוטודידקט. בגיל שש-עשרה החליף את שם משפחתו לעומר. הוא לא הסתגל לשירות הצבאי ושוחרר שחרור מוקדם. בסוף שנות החמישים היה חלק מהבוהמה הירושלמית, אחר כך יצא לאנגליה וניסה להשתלב בעסקי המשפחה ללא הצלחה. שם התקרב לאמנים עמוס קינן, שמעון צבר, מנשה קדישמן ואחרים. ב-1961 שב ל"ירושלים", התקרב לחבורת "מצפן", ניהל חיי בוהמיין פרועים, יזם קטטות והתגרה באנשי ציבור ובחברי כנסת.
