חזרה לדף התוצאות

4 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: עיר: רוסיה הלבנה.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 4 ערכים.

כגן אליעזר /// משורר, מתרגם וחוקר /// נולד בסויסלוץ', רוסיה הלבנה /// 19142000 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בסויסלוץ', עיירה ברוסיה הלבנה, ומשם עבר לבריסק דליטא עם משפחתו. שירת בצבא הפולני כקצין. בסוף 1935 עלה לארץ ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס למשטרה המנדטורית ושירת בה עד 1940. בעל תואר שני בספרות עברית, לשון עברית ופילוסופיה. עסק בהוראה בגבעת המורה וניהל את בית הספר. פעל להנהיג לימודי יידיש בבתי ספר תיכוניים. ב-1954 התחיל את תפקידו כמנהל בית הספר התיכון קריית חיים, שבו כיהן עשרים ושמונה שנים. ב-1960 הוסמך כדוקטור (כתב על "מראות שתייה בשירת ביאליק") והתחיל ללמד ספרות עברית בבית הספר הגבוה למדעי היהדות והחברה בחיפה, ועם ייסוד האוניברסיטה עבד שם במשרה חלקית בחוג לספרות עברית. היה פעיל במוסדות אגודת הסופרים המרכזית. עסק רבות בספרות ההשכלה ובתורת המשקל והחרוז, ואף פירסם את הספר "המשקל והחרוז בשירה העברית החדשה". כמו כן ערך את ""צפון"", שנתון לספרות ולאמנות.

חומסקי דב /// משורר /// נולד במינסק, רוסיה /// 19131976 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).

חומסקי דב /// משורר /// נולד במינסק, רוסיה /// 19131976 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).

בן-יהודה חמדה /// סופרת, מילונאית ועיתונאית /// נולדה בדריסה, רוסיה הלבנה /// 18731951 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בדריסה שברוסיה הלבנה, בשם ביילה. למדה כימיה במכללה לנשים למדעי הטבע. ב-1891, כשהייתה בת שמונה-עשרה, נפטרה בירושלים אחותה הבכורה דבורה, שהייתה נשואה לאליעזר בן-יהודה. שבועות ספורים לאחר מכן ביקש אליעזר את ידה, והם נישאו בשנת 1892. במעמד זה גם עברתה את שמה לחמדה, והשניים נסעו יחדיו לארץ ישראל. בביתם הקפידו אליעזר וחמדה בן-יהודה לדבר עם בני הבית בעברית בלבד, ובכך מילאו פונקציה לאומית-תרבותית כמשפחה הראשונה הדוברת עברית. לימים הפכה בן-יהודה לעיתונאית וסופרת, ובמשך יותר מחמישים שנה הייתה המנהלת האחראית למפעל הוצאת המילון ההיסטורי של אליעזר בן-יהודה.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 4 ערכים.