חביבי אמיל /// סופר, מחזאי ועורך /// נולד בשפרעם, ישראל /// 1921 – 1996 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשפרעם וגדל בחיפה. למד במכללת "מר לוקא" (חיפה). היה שדרן ברדיו פלסטין המנדטורי, פוליטיקאי, חבר כנסת ועיתונאי. החל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (1941), נמנה עם אישי הציבור הערבים הבודדים שתמכו "בת"וכנית החלוקה ועקב כך נאלץ להימלט מהארץ מחשש להתנקשות בחייו. מגיל צעיר מילא תפקיד פעיל ככותב וכעורך בעיתונות הערבית ("אל-ע'דד", 1945-1943; "אל-מהמאז", 1946; "אל-אתתחאד", 1977-1972, 1989-1980; "משארף", 1996-1995). עם קום המדינה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ולאחר מכן ברשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). כיהן כחבר כנסת מטעמן בכנסת השנייה, השלישית, החמישית, השישית והשביעית, ממנה התפטר ב-1972 כדי להתמקד בעריכה ובכתיבה ספרותית.
ביוגרפיה
נולד בשפרעם. בעל תואר בוגר בספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה. עבד כעורך ספרותי בעיתון "אל-אתתחאד". בסוף שנות התשעים היגר לצרפת אך בימים אלה מתגורר ביפו. פירסם עד כה שמונה קבצים של סיפורים קצרים ושני רומנים, לצד סיפורים קצרים שיצאו לאור רק בכתבי עת ועיתונים. קובץ הסיפורים הראשון שלו, "הרעב וההר" (מנשורת צלאח אל-דין), ראה אור ב-1980. הקובץ ראה אור בעברית בתרגומו של גדעון שילה (הקיבוץ המאוחד, 1988). בסיפור ""הרעב וההר"" מתפתה הגיבור לשמש כשפן ניסוי כדי להרוויח כסף לאוכל. המשימה: לרוץ עשר פעמים סביב הר במשך חמישה ימים רצופים. במהלך הסיפור/הריצה הוא משווה את תנאי העוני, הרעב והאבטלה שבהם הוא חי לגיהינום, ובנימה אירונית מאשים בכך את אביו, ש"הגזים באהבתו לכפרו" בכך שהחליט להישאר בכפר ביום האסון הפלסטיני (1948) ולכן נהרג.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
