שבבו שושנה /// סופרת /// נולדה בזכרון יעקב, ישראל /// 1910 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזכרון יעקב למשפחה שעלתה ארצה מפרס כשבעים שנה לפני כן והתיישבה בצפת. בתחילת המאה העשרים הוזמן אביה לשמש מורה לערבית בבית הספר בזכרון יעקב, ולכן הוריה עקרו לשם. סיימה את לימודיה היסודיים בבית הספר המקומי, והמשיכה בסמינר לוינסקי בתל אביב. מנעוריה ניסתה כוחה בכתיבה, וסיפורה הראשון, "כלבים לאור שלהבת", המבוסס על רשמיה ממאורעות תרפ"ט בצפת, פורסם בעיתון "הארץ" בדצמבר 1929. מאז נעשתה משתתפת תדירה בעיתונות הספרותית, וזכתה לעידודם של הסופרים אשר ברש ומשה סמילנסקי. עד 1942 פירסמה כארבעים סיפורים בבמות שהיו מזוהות עם החוגים ה"אזרחיים" ביישוב (בעיקר "הארץ", "בוסתנאי", "דואר היום" ו"הציוני הכללי"). נושאי סיפוריה נטולים מהווי היישוב הישן ומחיי המושבה גם יחד. ואולם את עיקר תשומת הלב משכו שני הרומנים שלה. הראשון בהם," מריה" (בימת קדם לספרות, 1932), מגולל פרשת חיים נפתלת של בת עשירים ערבייה-נוצרייה מחיפה המתאהבת בצעיר בן עניים, ולאחר שהיא הרה ויולדת בסתר דרכיהם נפרדות והיא פונה לחיי פרישות במנזר, אך גם שם לא מסתיימות תהפוכותיה הרומנטיות, ואלה מוליכות אותה אל סופה הטרגי. מהתגובות שעורר הרומן בלטה רשימת ביקורת זועמת של הסופר יהודה בורלא, שהיה מורה ומדריכה של שבבו בנעוריה, אך עתה פסל בחריפות את ספרה כרומן-משרתות ירוד ונפסד המושפע, לדעתו, מן הרומן הצרפתי הזול. רוחה של שבבו לא נפלה, וב-1942 פירסמה רומן שני, "אהבה בצפת", ריאליסטי ומורכב יותר מקודמו, המתאר את התמרדותה של בת למשפחה ספרדית נגד השידוך שהוריה הועידו לה, ואת מאבקה על מימוש אהבתה לגבר שבו חפצה. בשני הרומנים בלטו תיאורים ארוטיים נועזים בהרבה מן המקובל באותן שנים, שתרמו אף הם לדחיקתה של הסופרת אל השוליים הלגיטימיים-למחצה של הספרות היפה. ב-1942 נישאה שבבו והתיישבה בחיפה, ומסיבות שלא הובררו כל צורכן חדלה כליל לכתוב. רק בשנותיה האחרונות ניאותה להעלות על הכתב פרקי זיכרונות, ופירסמה סיפור קצר אחד ב-1984.
ברלוביץ יפה /// חוקרת ספרות /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה, בת הדור השלישי לשתיים מן המשפחות המייסדות של המושבה, ברלוביץ וברנט. סיימה את התיכון ע"ש אחד העם בעירה ושירתה בחיל המודיעין. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר ראשון ב-1963), והמשיכה באוניברסיטת בר-אילן (תואר שני ב-1973, תואר שלישי ב-1979). בתקופת לימודיה ערכה את העיתון "שער למתחיל" (1963-1961), כתבה בעיתוני נוער (""הארץ" שלנו", "ידיעות אחרונות לנוער"), פירסמה טור בשבועון "לאשה" ("שיחות עם יעל", 1976-1969) ועסקה בהוראה. מ-1963 ואילך פירסמה עשרות רשימות ביקורת על ספרות עברית ומתורגמת במדורי הספרות של העיתונים היומיים (בעיקר "חירות", "דבר", "מעריב" ו"הארץ"). מבחר מרשימות אלה כונס בספרה "הטקסט המוסף" (1992), בצירוף מבוא עקרוני על טיבה ותפקידה של הרצנזיה העיתונאית. מ-1985 ועד פרישתה לגמלאות ב-2004 כיהנה כמרצה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, והתקדמה עד לדרגת פרופסור מן המניין. שנים רבות שימשה יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
