לינור עירית /// עיתונאית וסופרת /// נולדה בישראל /// 1961 /// גיל: 64
ליכטש תומר /// משורר ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1978 /// גיל: 47
ליטוין רנה /// מתרגמת, סופרת, מסאית ומשוררת /// נולדה בהונג קונג, סין /// 1939 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בהונג קונג, סין. ב-1949 עלתה עם משפחתה לישראל. למדה בתיכון "אהל שם" ברמת גן. בזמן שירותה הצבאי החלה לפרסם שירים ותרגומים בכתבי עת. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר נישואיה עברה להתגורר בתל אביב. ב-1968 החלה ללמד שירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ובאותה שנה ראה אור ספר שיריה "כל אימת" (ספרית פועלים). במשך השנים לימדה ספרות וערכה סדנאות לתרגום במוסדות שונים, בהם התיכון ע"ש מיטרני בחולון (1972), מכללת "בית ברל" (1997-1995) ובית אריאלה.
ליטווק מירי /// סופרת ומתרגמת /// נולדה ברוסיה /// 1960 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה ברוסיה ועלתה לישראל ב-1975. בוגרת תואר ראשון באמנות התיאטרון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי תיאטרון מאוניברסיטת הסורבון בפריז, צרפת. ב-1999 התפרסם ספרה הראשון, קובץ סיפורים קצרים בשם "רוסיות ישנות ערומות" (ספרית פועלים). ב-2001 התפרסם הרומן הראשון שלה, "שמש מאחורי הגב" (2001), וב-2005 ראה אור הרומן השני, "געגועים לחושך". במקביל לכתיבה עסקה בעבודת התרגום, בעיקר מרוסית. תרגומי השירה שלה כוללים קבצים, שגם נערכו על ידיה, משירתם של בוריס פסטרנק (2006), אנה אחמטובה (2007), מרינה צווטאייבה (2007) ואלכסנדר בלוק (2007). כמו כן תירגמה מצרפתית את הנובלה של בלזק "הסכנה שבהתנהגות נלוזה" (2009). עוסקת בכתיבה עיתונאית וכן בריאיון ועיבוד ספרותי של ביוגרפיות.
ליטבסקי צביה /// משוררת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים ילידי פולין שעלו לארץ אחרי המלחמה. תחילה גרה המשפחה ביפו, ובה עשתה ליטבסקי את שש שנותיה הראשונות. לאחר מכן עברה עם הוריה לרמת גן, שם למדה בתיכון "אהל שם". בנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל עם גרעין של התנועה. לאחר שחרורה למדה ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, ולאחר קבלת התואר, למדה זמרה באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שרה במקהלות והופיעה כסולנית בהרכבים שונים, בהקלטות רדיו ובהפקות אופראיות. ב-1973 החלה ללמד ספרות ב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, אך כעבור כמה שנים נטשה את ההוראה לטובת קריירה בזמרה והוראת פיתוח קול. ב-1983 קיבלה תואר אמן בזמרה. באותה שנה נישאה לעמיר פדורוביץ, מוזיקאי ופסנתרן. ב-1994 חזרה ללמד ספרות במכללת דוד ילין וב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים.
ליברמנש רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה תואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, ולימודי תעודה בתקשורת ועיתונות באוניברסיטת בר-אילן. דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר-אילן. ממקימות הוצאת סאגה. קובץ ראשון משיריה התפרסם בקונטרס לשירה "הִנֵה 6" (1995). העורך נתן זך ציין בדברי הפתיחה כי שירתה הבשלה משקפת "תמונת מצב של חיי אשה, תל-אביבית עד לשד עצמותיה […] חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה". זוהי שירה אינטנסיבית, רבת-עוצמה ואותנטית, המתארת מצבי יסוד יומיומיים בחייה של אישה כמו "אגרוף בבטן". חומרים אלה מעסיקים אותה גם בשאר יצירתה. בקובץ הסיפורים "שפתיים בלונדיניות ושיער דובדבן" (1997) היא חושפת את הכמיהה לאהבה וזוגיות המוצגות כבלתי אפשריות. בכל אחד מהסיפורים מתקיימים מפגשים זוגיים שמובילים לפרֵדה, הטמונה בהם מראש. הסיפורים כתובים כקולאז' של דימויים אורבניים בעלי איכות קליפית-ניאונית המצטרפים לאמירה נוקבת ומשעשעת לפרקים על המציאות התל-אביבית. גם הרומן "חיים כמעט מתוקים" (2002) מתאר את החיים האורבניים המנוכרים. כאן הסגנון מרווח ואטי יותר, ורוחב היריעה איפשר לה לפרוש את חייהן של הדמויות בצורה מלאה ומתונה. ליברמנש מעצבת כאן דמויות שוליים לא מושכות, אפילו דוחות. אלה דמויות המדשדשות בשולי הקיום התל-אביבי הלכאורה צעיר, זוהר והייטקי. שתי הדמויות המרכזיות הן דמויות מזדקנות, נכות רגשית ולכודות בתסביכי מיניות, מה שמונע מהן כל אפשרות ליצירת קשר אינטימי.
ליברכט סביון /// סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולדה במינכן כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
ליבליך עמיה /// סופרת ופרופסור לפסיכולוגיה /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בתו של הרב ד"ר משה-אריה קורץ. גדלה לסירוגין בתל אביב ובירושלים, אך את לימודיה התיכוניים סיימה בתל אביב בתיכון "עירוני ג"' לבנות. בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1967). שימשה כפרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם כיהנה בתפקידים רבים, בהם כדיקן וכחברת "הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי". מאז פרישתה לימדה כחמש שנים במכללה האקדמית תל אביב-יפו בבית הספר למדעי ההתנהגות ועסקה, בין השאר, בפסיכולוגיית הגשטאלט ובמחקר איכותני. ב-2011 העניקה לה מכללת תל אביב-יפו את התואר "עמית כבוד". באותה שנה עזבה את המכללה והחלה משמשת כנשיאה של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.
לטוביצקי טלי /// משוררת, חוקרת ספרות, עורכת ופעילה חברתית /// נולדה בהוד השרון, ישראל /// 1976 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בהוד השרון ולמדה בתיכון עירוני א לאומנויות בתל אביב. למדה לתואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושם כתבה עבודת גמר שכותרתה "רטוריקה של אגרסיה – הנשי והנפשי בשירתו המוקדמת של יצחק לאור". מחקרה מציג את הממד התיאטרלי-פרפורמטיבי בשיריו המוקדמים של לאור, הבא לידי ביטוי ברטוריקה של אגרסיה, ומדגיש – לראשונה בשיח על יצירותיו של לאור – את האגרסיה הסקסואלית הטבועה בהם. לטענתה של לטוביצקי, האסתטיקה הזו מעמידה את לאור כממשיכם של שניים מהיוצרים האקספרסיוניסטיים הבולטים בשירה העברית המודרנית – אורי צבי גרינברג ומאיר ויזלטיר.
ביוגרפיה
למדה לתארים ראשון (1974) ושני (1978) בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור שלה כתבה במחלקה לאנגלית ולפואטיקה באוניברסיטת ניו יורק (1988). מפרסמת מסות ורשימות ביקורת במוספים שונים לספרות, ובהם מוסף "ספרים" של ""הארץ"" ומוסף "שבת" של "מקור ראשון". לימדה ספרות במסגרות שונות, ובהן אוניברסיטת תל אביב ומכללת "עלמא". שיריה הראשונים נדפסו ב-1989, בגיליונו השמיני של כתב העת "חדרים" בעריכת הלית ישורון. נשואה לפסל ולצייר צבי לחמן.
