אלמוג (לומפ) רות /// סופרת, מבקרת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1936 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה להורים רופאים, שהיגרו מגרמניה לישראל ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, והתפרנסו בארץ גם מגידול דבורים. התחנכה בבתי ספר דתיים, אחר כך למדה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ומאוחר יותר בחוגים לתיאטרון, לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראה, ומ-1967 עד 2000 עבדה בעיתון "הארץ" כעורכת המשנה של המוסף "תרבות וספרות". מתגוררת בתל אביב, הייתה נשואה למשורר אהרון אלמוג עד מותו.
אַיָּלי יעקב /// משורר, סופר ילדים ומחזאי /// נולד במושב משמר השבעה, ישראל /// 1957 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולד במושב משמר השבעה. שיריו פורסמו בכתבי העת "מאזניים", "סימן קריאה" ו"עלי שיח" וכונסו בספרו "שירי החול" "ממסעות יעקב, יפתח ואליעזר בארץ ישראל:" "שירים" (הקיבוץ המאוחד, 2000). הספר זכה בפרס על שם רון אדלר ב-1995. ספרו "מיקי, אני, ועלי" (1997) זכה בפרס אהרן זאב לספרות ילדים ונוער (2000). הוא כתוב מפיו של מיקי, המגדיר את עצמו כ"ילד כמוכם" ומתאר את חייו בסדרה של סיפורים קצרים, המספרים בשפה פשוטה על חיי היומיום שלו, על מחשבותיו ועל רגשותיו. מחזותיו הקצרים של אילי, "סטירה" ו"פצע בים של כרישים", שהוצגו בפסטיבל עכו 2005, זיכו אותו בפרס קרן התרבות אמריקה-ישראל ליוצר מבטיח. על מחזות אלה כתבו שופטי הפסטיבל כי הם כתובים ביד רגישה ומדויקת ויוצרים רגעי פיוט נדירים של תיאטרון.
אטלס יהודה /// סופר, משורר וחוקר ספרות ילדים /// נולד במושב עין עירון, ישראל /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב עין עירון. למד בבית הספר היסודי בכרכור ובגימנסיה בחדרה. שירת בחטיבת גולני. מאוחר יותר היה עורך ירחון הנוער "במחנה גדנ"ע". היה במשך שלושים וחמש שנים חבר מערכת "ידיעות אחרונות", בעיקר בתפקידי עריכה. במשך שמונה שנים כתב במוסף "7 ימים" מדור למבוגרים בשם "ילד גדול", שעסק בעיקר בספרות ילדים, בסופרים ובמאיירים לילדים. למד פילוסופיה ומזרחנות באוניברסיטת תל אביב. מתגורר בתל אביב, נשוי (בשנית) לצלמת רונית שני.
אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.
