אלמוג (מבורת) אהרון /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, דור שלישי בארץ. סבו, רבי חיים מבורת, עלה בילדותו ארצה מתימן בשלהי המאה התשע-עשרה והיה ממניחי היסוד לשכונת כרם התימנים בתל אביב. אביו היה חזן, שלימד אותו את לשון הפיוטים והסליחות. למד בבית הספר היסודי הדתי בנווה צדק ובבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", וב-1948 התגייס עם הכשרתו לפלמ"ח. עם תום מלחמת העצמאות יצא עם חבריו להתיישבות בקיבוץ תל גזר. ב-1950, לאחר התפרקותה של הקבוצה ונטישת המקום, חזר לתל אביב והתנסה בעבודות שונות. בשנים 1957-1956 למד ספרות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך, במשך ארבעים ושמונה שנים, לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים. רעייתו היא הסופרת רות אלמוג.
אורן (נאדל) יצחק /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד באולן-אידה (ויירכנידינסק), סיביר /// 1918 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באולן-אידה (ברוסית: ויירכנידינסק), בירת הרפובליקה הבורייט-מונגולית בסיביר. קיבל חינוך עברי ולאומי בבית אביו, יליד לטביה, שגלה לסיביר והיה שם מורה עברי וציוני. בשל רדיפות העברית חמקה המשפחה מברית המועצות לעיר חרבין בסין ב-1924, שם היה אורן חבר "בית"ר", למד בגימנסיה רוסית וכן למד במשך שנה בפקולטה למשפטים. מ-1936 חי בירושלים, למד באוניברסיטה העברית והתפרנס מעבודות פקידות שונות, תרגום ועריכה, וכן מסלילת כבישים עבור הצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. הצטרף ל"אצ"ל" ושירת בצה"ל במלחמת העצמאות. ערך את "המגן", ביטאון צה"ל בירושלים, ועבד במשרדי הממשלה בתפקידים שונים, בהם כעורך כתבי מבקר המדינה. בשנים 1958-1948 היה בעל טור ב"ידיעות אחרונות" שעליו חתם בשם ל' דני. בשם זה חתם גם על הקובץ "עשור בחרוזים" (1958). תירגם יצירות מרוסית לעברית ומעברית לרוסית. ב-1960 היה ממייסדי השידור הקבוע ברוסית ליהודי ברית המועצות. מ-1972 נמנה עם עורכי האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית. זכה בפרס ראש הממשלה (1978, 1987), פרס ניומן (1989), פרס ז'בוטינסקי (1997) ופרס הנשיא (1999).
אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.