שניאור זלמן (זלקינד) /// משורר וסופר /// נולד בשקלוב, רוסיה הלבנה /// 1887 – 1959 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר שְׁקְלוֹב, רוסיה הלבנה. מצד אביו היה קשור בקשרי משפחה לשושלת אדמו"רי חב"ד. מגיל רך ייעד את עצמו ליצירה ספרותית, וכבר בגיל שתים-עשרה ושלוש-עשרה יצא לוורשה ולאודסה כדי להציג את עצמו בפני גדולי הספרות העברית. חייו הספרותיים הממשיים החלו ב-1902. באותה שנה התיישב בוורשה, עבד בהוצאת תושיה ופירסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. ב-1904 עבר לווילנה, הועסק במערכת העיתון "הזמן" וגיבש את ספר שיריו הראשון, "עם שקיעת החמה". הופעת הספר ב-1906 (תושיה) הותירה רושם רב, ובתגובה ישירה לה חיבר ח"נ ביאליק את מסתו "שירתנו הצעירה", שבה סימן את שניאור כראש וראשון למשוררים הצעירים דאז, ודימה אותו ל"שמשון צעיר שגדלו לו בן-לילה כל שבע מחלפותיו" ול"גור-אריה… כשטרפו מפרפר בין שיניו". מאז ואילך נקבע דיוקנו של שניאור כמשורר הגבורה, העוצמה הארוטית והגבריות הכובשת. באותה תקופה עשה ניסיונות גם בסיפורת של התלבטות נפשית ברוח "הזמן", שכונסה בקובץ "מן החיים והמוות" (1910).
גרינברג אצ"ג /// משורר ומסאי /// נולד בביאליקאמין, גליציה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביאליקאמין, מזרח גליציה, בן בכור להורים צאצאי שושלות חסידיות מרכזיות באוקראינה ובגליציה. בילדותו עקרה המשפחה לעיר המחוז למברג (לבוב), שם שימש האב כמורה הוראה שכונתי. המשפחה חיה בדוחק, מנוהלת על ידי האם הנמרצת והסוערת בת שבע, בעוד האב, ר' חיים, איש מופנם ותלמיד חכם, היה שקוע בלימוד ובתפילה. מילדותו ספג לימודי קודש ברוח המיסטיקה החסידית. עם זאת, הוריו לא כיהו בו כשהחל, בעודו ילד, לקרוא בספרויות העברית והיידית המודרניות ולכתוב שירים בשתי הלשונות. כנער נעשה מקורב הן לחוג המשוררים היידיים בלמברג, שבראשו עמד הליריקן שמריהו אימבר, והן לסופרים עבריים ובראשם גרשון שופמן, שחי באותה התקופה בבירת גליציה המזרחית. הוא סייע לו בהדפסת שירי הביכורים העבריים שלו, ואילו שיריו היידיים הראשונים נדפסו בעיתון היידי המקומי "טאגבלאט", שעורכו, מבקר התיאטרון צבי ביקלס-שפיצר, נטה חסד למשורר המתחיל. ב-1912, והוא נער בן שש-עשרה, ראה אורי צבי את שיריו בשתי הלשונות נקבעים בדפוס. הוא התגלה אז כמשורר של הלוך נפש עגמומי, מחברם של שירים ליריים קצרים, חרוזים ושקולים.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
