ביוגרפיה
בנו של המשורר יעקב לרנר (1918-1879). נולד בזדולבונוב (אז פולין, כיום אוקראינה). עלה ארצה ב-1925. למד בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנים 1933-1929 למד פילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת לונדון. בתקופת שהותו שם עבד במערכת כתב העת "העולם" ועסק בהוראה. שב ארצה ב-1933. מ-1937 נמנה עם חברי מערכת "דבר" ופירסם שם ובבמות נוספות רשימות בענייני אמנות. במשך כעשור, עם הפסקות, ערך את מדור הספרות והאמנות של "דבר". כמו כן סייע לברכה חבס בעריכת "ספר מאורעות תרצ"ו". ספרו "אמני מופת בחייהם וביצירתם, מג'וטו עד ורמיר" (1957) ראה אור ככרך העשירי של האנציקלופדיה לילדים "מעיין". מתחילת שנות הארבעים החלו להופיע תרגומיו מצרפתית ומאנגלית. הבולטים שבהם: "קורות האמנות" מאת א"ה גומבריך (1957, מתרגם-שותף: חנוך קלעי); וינסטון צ'רצ'יל – מנהיג במערכה: פרקי זכרונות, מסות, מאמרים ונאומים בהם עיקרי "דבר"יו על הציונות וארץ-ישראל (1941, תרגום ועריכה); "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי (1952). מיוזמי הקמת קריית הציירים בצפת (אחרי מלחמת העצמאות) ובית הסופר בירושלים (אחרי מלחמת ששת הימים).
לעאל (פרומרמן) איריס /// סופרת ומבקרת ספרות /// נולדה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. גדלה אצל סבה וסבתה החרדים בבני ברק, ובגיל שבע עברה לקיבוץ כפר מנחם עם אביה. החלה לכתוב במלחמת ששת הימים מכתבים לחיילים שפורסמו בעיתון. כיום היא מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, האמן תמיר שר, ושלושת ילדיהם. פירסמה סיפורים קצרים בעיתונים ""ידיעות אחרונות"" ו""מעריב"" וכתבות במוסף הספרים של עיתון ""הארץ"". מ-2000 עומדת בראש המחלקה לכתיבה בבית הספר "קמרה אובסקורה". למדה פילוסופיה בלונדון וצרפתית בפריז.
ביוגרפיה
נולד בסגד, הונגריה, להורים חרדים-ציונים. למד בחדר ובישיבה. בתקופת השואה הועסק בעבודות כפייה בברגן-בלזן ובטרזינשטט. ב-1945, במסגרת תנועת "בני עקיבא", הוכשר בכפר הנוער הדתי בדסק לקראת עלייה ארצה. בסוף 1946 הגיע לצרפת ומשם ניסה לעלות ארצה באופן בלתי לגאלי באוניית המעפילים "המעפיל האלמוני". האונייה נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח לקפריסין. ב-1947 עלה ארצה ונשלח ללמוד בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה, אחר כך למד בבית הספר החקלאי "כפר הנוער הדתי" ובסיימו התגייס לצה"ל. בתום שירותו הצבאי למד ספרות, פסיכולוגיה, מקרא ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1968-1969 למד צרפתית ותולדות האמנות באוניברסיטת גתה בשטרסבורג. מ-1966 ועד 1999 לימד באוניברסיטת בר-אילן, שבמסגרתה קיבל את התואר פרופסור לספרות כללית והשוואתית. בצד מחקריו האקדמיים המשיך לעסוק בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים לבתי ספר ממלכתיים-דתיים.
ליפסקי (ליפשיץ) ליאו (ליאון) /// סופר בשפה הפולנית /// נולד בציריך, שוויץ /// 1917 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בציריך, שווייץ. אמו, ילידת וינה, נפטרה בעודו ילד. את ילדותו בילה בקראקוב, פולין. למד בבית הספר התיכון ע"ש אדם מיצקביץ' ובגימנסיה ההומאנית. בבית קיבל שיעורים פרטיים בצרפתית ובנגינה בפסנתר. למד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עוד כתלמיד בתיכון החל לפרסם ביקורות ספרותיות ומוזיקליות, קטעי פרוזה ושירים בכתבי עת שונים. אז גם בחר לעצמו את שם העט ליאו ליפסקי.
לינור עירית /// עיתונאית וסופרת /// נולדה בישראל /// 1961 /// גיל: 64
ליכטש תומר /// משורר ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1978 /// גיל: 47
ליטבסקי צביה /// משוררת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים ילידי פולין שעלו לארץ אחרי המלחמה. תחילה גרה המשפחה ביפו, ובה עשתה ליטבסקי את שש שנותיה הראשונות. לאחר מכן עברה עם הוריה לרמת גן, שם למדה בתיכון "אהל שם". בנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל עם גרעין של התנועה. לאחר שחרורה למדה ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, ולאחר קבלת התואר, למדה זמרה באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שרה במקהלות והופיעה כסולנית בהרכבים שונים, בהקלטות רדיו ובהפקות אופראיות. ב-1973 החלה ללמד ספרות ב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, אך כעבור כמה שנים נטשה את ההוראה לטובת קריירה בזמרה והוראת פיתוח קול. ב-1983 קיבלה תואר אמן בזמרה. באותה שנה נישאה לעמיר פדורוביץ, מוזיקאי ופסנתרן. ב-1994 חזרה ללמד ספרות במכללת דוד ילין וב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים.
ליברמנש רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה תואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, ולימודי תעודה בתקשורת ועיתונות באוניברסיטת בר-אילן. דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר-אילן. ממקימות הוצאת סאגה. קובץ ראשון משיריה התפרסם בקונטרס לשירה "הִנֵה 6" (1995). העורך נתן זך ציין בדברי הפתיחה כי שירתה הבשלה משקפת "תמונת מצב של חיי אשה, תל-אביבית עד לשד עצמותיה […] חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה". זוהי שירה אינטנסיבית, רבת-עוצמה ואותנטית, המתארת מצבי יסוד יומיומיים בחייה של אישה כמו "אגרוף בבטן". חומרים אלה מעסיקים אותה גם בשאר יצירתה. בקובץ הסיפורים "שפתיים בלונדיניות ושיער דובדבן" (1997) היא חושפת את הכמיהה לאהבה וזוגיות המוצגות כבלתי אפשריות. בכל אחד מהסיפורים מתקיימים מפגשים זוגיים שמובילים לפרֵדה, הטמונה בהם מראש. הסיפורים כתובים כקולאז' של דימויים אורבניים בעלי איכות קליפית-ניאונית המצטרפים לאמירה נוקבת ומשעשעת לפרקים על המציאות התל-אביבית. גם הרומן "חיים כמעט מתוקים" (2002) מתאר את החיים האורבניים המנוכרים. כאן הסגנון מרווח ואטי יותר, ורוחב היריעה איפשר לה לפרוש את חייהן של הדמויות בצורה מלאה ומתונה. ליברמנש מעצבת כאן דמויות שוליים לא מושכות, אפילו דוחות. אלה דמויות המדשדשות בשולי הקיום התל-אביבי הלכאורה צעיר, זוהר והייטקי. שתי הדמויות המרכזיות הן דמויות מזדקנות, נכות רגשית ולכודות בתסביכי מיניות, מה שמונע מהן כל אפשרות ליצירת קשר אינטימי.
ליברכט סביון /// סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולדה במינכן כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
